ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ראה
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בעלון חמדת ימים לפרשת ראה משנת תשס"ג (ניתן למצא בארכיון באתרנו www.eretzhemdah.org), הסברנו את האיסור המופיע בפרשתנו:
"לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַיקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם" (דברים י"ב ד).
הסברנו כי עם ישראל נצטווה בכניסתו לארץ להשמיד את ה"מרכזים הרוחניים" ששימשו לעבודת אלילים שימצא. אך אם יתקל במרכזים רוחניים שנבנו בידי האבות ובני בריתם, חלילה לו מלהרסם.
מהי ההווא אמינא? הסברנו כי היו אמצעים ששימשו לעבודת ד' בהיתר בתקופת האבות ונאסרו על הבנים, כגון "מצבות", אותם אין להשמיד אלא יש לגונזם. ה"חתם סופר" מרחיב ואוסר גם על הריסת ונתיצת מזבחות שנבנו לשם עבודת ד' באיסור כגון בזמן "איסור במות". גם מזבחות אלה יש לגנוז ואין להרוס. הסבר זה מבאר מדוע היה כל כך קשה גם למלכי יהודה הצדיקים לבער את עבודת הבמות לשם ד', האסורה. אי אפשר על פי ההלכה לפגוע בהם על ידי הריסתם. מאידך "גניזה" מצריכה מאמץ כספי וארגוני אדיר.
השבוע נספר לקוראינו על אחד הממצאים הארכיאולוגיים המדהימים בתחום זה.
העיר הכנענית ערד, היא אחת הערים העתיקות בארץ ובעולם. עוד בהיות ישראל במדבר, יוצא מלך ערד הכנעני להלחם בישראל (במדבר כ"א א, ל"ג מ). גם יהושע נאלץ להלחם בעיר זו (י"ב יד).
העיר נחפרה כבר לפני עשרות שנים בידי פרופ' רות עמירן. מעל לעיר הכנענית מתנשא תל ערד ועליו הייתה בנויה לתלפיות העיר הישראלית במשך תקופה ארוכה, החל מתקופת ההתנחלות ועד לסוף ימי הבית הראשון. פרופ' יוחנן אהרוני קיבל את המשימה לנסות ולגלות את צפונותיה של ההתנחלות היהודית.
בתקופת יאשיהו, סמוך לחורבן בית ראשון, הייתה העיר מבוצרת ומוקפת חומת אבן עבה, בסגנון "קדומות ונסוגות" [חומה מוצקה לא ישרה, חלקה מופנה החוצה (קדמות) וחלקה פנימה(נסוגות)] המתאימה לתקופה זו. פרופ' אהרוני גילה כי דווקא במקום הגבוה ביותר בחומת העיר, בחלקה הצפוני, קיים שינוי בלתי מובן במבנה החומה ולאורך כמה עשרות מטרים היא הופכת להיות חומת סוגרים. חומה זו איננה מסיבית כמו שאר חלקיה והיא עשויה משני קירות, לא עבים במיוחד שביניהם מילוי עפר. מבנה חומה זו מתאים לתקופה קדומה הרבה יותר. לא היה כל הסבר הגיוני לתופעה.
באותו איזור, צמוד לחומה התגלה מתחם מוקף גדר. בחצר המתחם עמד מזבח עולה ולצידו בור מים. בחלק הסמוך לחומה גילו החופרים כי הקיר הפנימי של הסוגרים חותך את חללו של מבנה, שנמצא כתוצאה מכך, ברובו, בתוך החומה. שוב, תופעה שאי אפשר להסבירה על פי ה"שכל הישר".
מן הממצאים במתחם עלו בבירור המסקנות הבאות:
א. המתחם היה אתר מקודש ששימש להקרבת קרבנות.
ב. כל הקרבנות היו מבהמות טהורות.
ג. נמצאו חרסים רבים ועליהם סימנים כמו ק' ות' עם שם הויה של הקב"ה.
ד. לא נמצאו רמזים לפולחן הקשור בעבודת אלילים באתר כמו צלמיות וכדו'.
ה. נעשה נסיון בתקופת חזקיהו להפסיק את ההקרבה על גבי המזבח.
ו. חומת הסוגרים נבנתה בימי יאשיהו.
פרופ' אהרוני החליט להוציא את העפר שנשפך בין הסוגרים בתקופת יאשיהו. לתדהמתו הוא גילה כי באמצע גובה השפכים היו לוחות שיש אשר הגנו על המשך המבנה שקצהו היה גלוי בחצר. מבנה זה היה מחולק לשני חדרים. האחד תפס שני שליש של מימד האורך והשני, שליש. בתוך החדר הפנימי, הקטן יותר, עמדו שתי מצבות ושני מזבחות קטורת. על המזבחות נערמו שיירי הקטורת האחרונה שנשרפה שם, איש לא נגע באפר. גם בתוך המבנה לא היה כל זכר לעבודה זרה. מדובר אם כן, בדגם של המקדש בירושלים שהתנוסס בכיוון זה במרומי העיר הישראלית. מדובר ב"במה" יהודית שעבדו בה באיסור את הקב"ה. חזקיהו ניסה ולא הצליח להפסיק את העבודה בה. עד שבא יאשיהו וגנז את המקום.
אהרוני שידע כי התנ"ך משבח את יאשיהו ומפאר את מפעל חייו - הפסקת "עבודת הבמות", עמד נפעם מול ההקפדה על האיסור "לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַיקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם". יאשיהו השקיע מאמץ אדיר, כדי להפסיק את עבודת ד' האסורה על פי ההלכה ודיקדוקיה. יודעי דבר מספרים כי הרהורי תשובה עלו בראשו של הפרופ'. זמן קצר מאוחר יותר הלך האיש לעולמו לא לפני שפירסם את ממצאיו המופלאים.
הבה נקווה כי חקר צפונותיה של הארץ, יגלה לנו עוד על חייהם ופועלם של מלכי יהודה הצדיקים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.











