ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ראה
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בעלון חמדת ימים לפרשת ראה משנת תשס"ג (ניתן למצא בארכיון באתרנו www.eretzhemdah.org), הסברנו את האיסור המופיע בפרשתנו:
"לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַיקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם" (דברים י"ב ד).
הסברנו כי עם ישראל נצטווה בכניסתו לארץ להשמיד את ה"מרכזים הרוחניים" ששימשו לעבודת אלילים שימצא. אך אם יתקל במרכזים רוחניים שנבנו בידי האבות ובני בריתם, חלילה לו מלהרסם.
מהי ההווא אמינא? הסברנו כי היו אמצעים ששימשו לעבודת ד' בהיתר בתקופת האבות ונאסרו על הבנים, כגון "מצבות", אותם אין להשמיד אלא יש לגונזם. ה"חתם סופר" מרחיב ואוסר גם על הריסת ונתיצת מזבחות שנבנו לשם עבודת ד' באיסור כגון בזמן "איסור במות". גם מזבחות אלה יש לגנוז ואין להרוס. הסבר זה מבאר מדוע היה כל כך קשה גם למלכי יהודה הצדיקים לבער את עבודת הבמות לשם ד', האסורה. אי אפשר על פי ההלכה לפגוע בהם על ידי הריסתם. מאידך "גניזה" מצריכה מאמץ כספי וארגוני אדיר.
השבוע נספר לקוראינו על אחד הממצאים הארכיאולוגיים המדהימים בתחום זה.
העיר הכנענית ערד, היא אחת הערים העתיקות בארץ ובעולם. עוד בהיות ישראל במדבר, יוצא מלך ערד הכנעני להלחם בישראל (במדבר כ"א א, ל"ג מ). גם יהושע נאלץ להלחם בעיר זו (י"ב יד).
העיר נחפרה כבר לפני עשרות שנים בידי פרופ' רות עמירן. מעל לעיר הכנענית מתנשא תל ערד ועליו הייתה בנויה לתלפיות העיר הישראלית במשך תקופה ארוכה, החל מתקופת ההתנחלות ועד לסוף ימי הבית הראשון. פרופ' יוחנן אהרוני קיבל את המשימה לנסות ולגלות את צפונותיה של ההתנחלות היהודית.
בתקופת יאשיהו, סמוך לחורבן בית ראשון, הייתה העיר מבוצרת ומוקפת חומת אבן עבה, בסגנון "קדומות ונסוגות" [חומה מוצקה לא ישרה, חלקה מופנה החוצה (קדמות) וחלקה פנימה(נסוגות)] המתאימה לתקופה זו. פרופ' אהרוני גילה כי דווקא במקום הגבוה ביותר בחומת העיר, בחלקה הצפוני, קיים שינוי בלתי מובן במבנה החומה ולאורך כמה עשרות מטרים היא הופכת להיות חומת סוגרים. חומה זו איננה מסיבית כמו שאר חלקיה והיא עשויה משני קירות, לא עבים במיוחד שביניהם מילוי עפר. מבנה חומה זו מתאים לתקופה קדומה הרבה יותר. לא היה כל הסבר הגיוני לתופעה.
באותו איזור, צמוד לחומה התגלה מתחם מוקף גדר. בחצר המתחם עמד מזבח עולה ולצידו בור מים. בחלק הסמוך לחומה גילו החופרים כי הקיר הפנימי של הסוגרים חותך את חללו של מבנה, שנמצא כתוצאה מכך, ברובו, בתוך החומה. שוב, תופעה שאי אפשר להסבירה על פי ה"שכל הישר".
מן הממצאים במתחם עלו בבירור המסקנות הבאות:
א. המתחם היה אתר מקודש ששימש להקרבת קרבנות.
ב. כל הקרבנות היו מבהמות טהורות.
ג. נמצאו חרסים רבים ועליהם סימנים כמו ק' ות' עם שם הויה של הקב"ה.
ד. לא נמצאו רמזים לפולחן הקשור בעבודת אלילים באתר כמו צלמיות וכדו'.
ה. נעשה נסיון בתקופת חזקיהו להפסיק את ההקרבה על גבי המזבח.
ו. חומת הסוגרים נבנתה בימי יאשיהו.
פרופ' אהרוני החליט להוציא את העפר שנשפך בין הסוגרים בתקופת יאשיהו. לתדהמתו הוא גילה כי באמצע גובה השפכים היו לוחות שיש אשר הגנו על המשך המבנה שקצהו היה גלוי בחצר. מבנה זה היה מחולק לשני חדרים. האחד תפס שני שליש של מימד האורך והשני, שליש. בתוך החדר הפנימי, הקטן יותר, עמדו שתי מצבות ושני מזבחות קטורת. על המזבחות נערמו שיירי הקטורת האחרונה שנשרפה שם, איש לא נגע באפר. גם בתוך המבנה לא היה כל זכר לעבודה זרה. מדובר אם כן, בדגם של המקדש בירושלים שהתנוסס בכיוון זה במרומי העיר הישראלית. מדובר ב"במה" יהודית שעבדו בה באיסור את הקב"ה. חזקיהו ניסה ולא הצליח להפסיק את העבודה בה. עד שבא יאשיהו וגנז את המקום.
אהרוני שידע כי התנ"ך משבח את יאשיהו ומפאר את מפעל חייו - הפסקת "עבודת הבמות", עמד נפעם מול ההקפדה על האיסור "לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַיקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם". יאשיהו השקיע מאמץ אדיר, כדי להפסיק את עבודת ד' האסורה על פי ההלכה ודיקדוקיה. יודעי דבר מספרים כי הרהורי תשובה עלו בראשו של הפרופ'. זמן קצר מאוחר יותר הלך האיש לעולמו לא לפני שפירסם את ממצאיו המופלאים.
הבה נקווה כי חקר צפונותיה של הארץ, יגלה לנו עוד על חייהם ופועלם של מלכי יהודה הצדיקים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
