ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ראה
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג אברהם שפירא זצ"ל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם שפירא זצ"ל
"כי אם אל המקום אשר יבחר ד' אלוקיכם מכל שבטיכם לשום את שמו שם לשכנו תדרשו ובאת שמה".
על פסוק זה דרש הספרי "דרוש על פי נביא", דהיינו שישנה חובה לשאול את הנביא על דבר בניית המקדש ועל מיקומו.
וכך גם נאמר לגבי מצות העמדת מלך בישראל:
"שום תשום עליך מלך אשר יבחר ד' אלוקיך בו" (דברים י"ז)
ובספרי שם דרשו: "על פי נביא", כלומר ישנה הלכה מיוחדת שמשפטי המלוכה קשורים אל הנביא.
וכך הוא גם לגבי מצות מחיית עמלק: "מלחמה לד' בעמלק מדור דור", שמצינו שנמסרו דיניה והלכותיה לשאול המלך ע"י שמואל הנביא, (וכ"נ מדברי הפסיקתא רבתי פרשה י"ב).
הפסוק בתהילים: "משה ואהרון בכהניו ושמואל בקוראי שמו, קוראים אל ד' והוא יענם, בעמוד ענן ידבר אליהם, שמרו עדותיו וחוק נתן למו", צריך ביאור - מהם החוקים שניתנו לשמואל הרי התורה ניתנה על ידי משה וחלק מהפרשיות ניתנו למשה ואהרון, אבל אלו דינים נאמרו על ידי שמואל? וההסבר הוא כנ"ל, שהלכות המלוכה נאמרו לישראל ע"י שמואל. ומפורש הדבר בילקוט תהילים (תתנ"ג): "שמרו עדותיו וחוק נתן למו - שמענו במשה, ושמענו בשמואל שנכתב לו ספר תורה דכתיב 'ויכתוב בספר וינח לפני ד'' (שמואל א' י')", והמדובר שם הוא בפרשת המלך. ולמדים אנו מכאן, כי מצוות דרישת המקדש, העמדת מלך ומחיית עמלק, יש בהם עניין מיוחד שקיומם הוא על פי נביא, ומשום כך אמרה הגמרא (סנהדרין כ'): "שלוש מצוות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ להעמיד להם מלך, להכרית זרעו של עמלק ולבנות בית הבחירה". וצריך ביאור - והרי כמה וכמה מצוות נצטוו בכניסתן לארץ ומדוע נמנו ג' מצוות אלו במיוחד? רש"י מפרש, ששלושת מצוות אלו תלויות אחת בשנייה, שהרי יש סדר במצוות אלו מה קודם למה. אולם לדברינו ניתן לפרש, שהמשותף בשלושת אלו המצוות שקיומן הוא על פי נביא, ולכן נמנו בפני עצמם, מפאת הציווי המיוחד להן.
המתבונן בפרשה יראה כי התורה לא ציינה במפורש את מיקומו המדויק של המקדש, (וכבר עמד על כך הרמב"ם במורה נבוכים), ואילו בראשית הפרשה מציינת התורה במפורש אחרי דרך מבוא השמש, אצל הגלגל וגו', וכן מצינו, כשנצטווה אברהם אבינו בעקידת יצחק נאמר לו "על אחד ההרים אשר אומר אליך", ותו לא.
ומכאן, כי לבניית מקדש, נדרשת מצד האדם התעוררות ורצון לשכנו תדרשו, לדרוש אלוקים, עצם הדרישה והחיפוש מקרב את האדם אל מקדשו הפנימי, "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", האדם עצמו מהווה משכן לשכינה, ועליו לדרוש כמו שכתוב בספרי הנ"ל, על פי נביא, על פי הדרכה. וכתב הרמב"ם (באגרת תימן): "וכבר ראוי להם להמון למסור משענתם על הנביאים בעלי עיניים האמיתיים... ואחרי הנביאים, החכמים החוקרים והרודפים יומם ולילה הסברות והדעות כדי שידעו איזו מהן אמת ואיזו מהן שווא", וכן הוא בסדר עולם בביאור הגר"א שם.
ויהי רצון שייבנה בית המקדש במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.











