ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- מצוות ישוב וכיבוש הארץ
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רחל בת ארלט
"שנצטוינו לרשת הארץ אשר נתן האל יתברך ויתעלה לאבותינו לאברהם ליצחק וליעקב, ולא נעזבה ביד זולתינו מן האומות או לשממה" (השגות הרמב"ן לספר המצוות).
סיפורה של מצוה
לאחר כחצי שנה מאז שראש הממשלה הודיע על הגירוש הצפוי של תושבי חבל קטיף, ישבה קבוצה של תושבים בכפר דרום ת"ו וטיכסו עצה כיצד למנוע את הגזירה הנוראה המרחפת מעל חבלי הארץ היקרים. רעיונות שונים עלו וירדו בזה אחר זה, עד שאחד התושבים אמר כי מול תוכניות ההרס והמאיסה בארץ חמדה, יש צורך בהגברת חיבת הארץ ויישובה. "דווקא בזמן הזה צריך להרחיב, להגדיל ולהראות לעצמנו ולריבונו של עולם עד כמה אנו אוהבים את הארץ, ומייחלים ליישובה, וזאת בנוסף להגדלת מספר המשפחות במקום והתסיסה שהעניין יעורר", סיכם. החברים התלהבו, והחליטו כי הגיע הזמן לממש חלום ישן - לרכוש אזורים הסמוכים לכפר מהשכנים הערבים. ועדה שהוקמה במקום לטובת העניין נכנסה לפעילות באופן מידי. בדרכים לא דרכים הצליחו החברים ליצור קשר עקיף עם ראשי החמולה להם היו שייכות האדמות המדוברות והבתים הישנים שהיו שם. לאחר משא ומתן ארוך באמצעות מתווכים, הסכימו הערבים למכור את השטח תמורת סכום גבוה ובתנאי שכל הרכישה תיעשה בצינעה עד להשלמתה. כעת מה שנותר היה - גיוס הכסף הרב שהיה דרוש לביצוע העיסקה, ותפילות רבות ששום דבר לא יתקע את הרכישה המסובכת.
אחד התושבים התקשר לקרוב משפחה, אדם אמיד המקושר להתיישבות, על מנת לעניין אותו ברכישת דונם. לאחר שפרס את התוכנית בפני אותו קרוב, נשמעה מעבר לקו דממה. לאחר מספר שניות נשמע קולו של אותו קרוב: "שמע, לא נעים לי לומר לך את זה בצורה כזו, אבל נראה לי שהשתגעתם. עוד כמה חודשים הולכים לזרוק אתכם משם ואתם משקיעים שם כספים להרחבה? צר לי, אני את כספי לא משקיע במקומות שאין לי בהם רווח...". אך לעומת תגובות רבות בסגנון זה, היו רבים שנענו לעניין בשמחה. בארץ ובחו"ל נאספו כספים רבים מאנשים שראו לעצמם זכות גדולה לרכוש דונם בארץ ישראל, ודווקא במקום שבו האחיזה קצת רופפת, ויש דיבורים על נטישת האיזור. וכפי שאמר אחד הרוכשים: "כיבוש הארץ וירושתה שווים לי כמה אלפי דולרים שהשקעתי ברכישת דונם, ודווקא הספק האם זו עיסקה משתלמת גורם לי לרצות לקנות כי אז המצוה יותר שלמה, שהרי לא מעורבים כאן אינטרסים אישיים אלא הרצון לזכות במצוה בלבד".
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
53 - מצוות שילוח הקן
54 - ירושת הארץ
55 - "לא תשיך לאחיך"
טען עוד
בסופו של דבר לצערינו הרכישה לא צלחה, כפר דרום נהרסה, אולם זכות המצוה, מקוים התושבים, תעמוד להם ובקרוב בעז"ה יזכו לחזור לכל השטח הנרחב של כפר דרום יחד עם שאר ישובי החבל.
מצוה להורות
"אסור לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ לעולם, אלא ללמוד תורה או לישא אשה או להציל מן העכו"ם ויחזור לארץ, וכן יוצא הוא לסחורה, אבל לשכון בחוצה לארץ אסור... ואף על פי שמותר לצאת אינה מידת חסידות... גדולי החכמים היו מנשקין על תחומי ארץ ישראל ומנשקין אבניה ומתגלגלין על עפרה..."
"אמרו חכמים כל השוכן בארץ ישראל עוונותיו מחולין... לעולם ידור אדם בארץ ישראל אפילו בעיר שרובה עכו"ם ואל ידור בחוצה לארץ ואפילו בעיר שרובה ישראל, שכל היוצא לחוצה לארץ כאילו עובד ע"ז..." (רמב"ם הלכות מלכים פרק ה').
הרב צבי יהודה קוק זצ"ל ביאר כי הרמב"ם לא מנה את מצות ישוב הארץ בספר המצוות בהיותה מצוה כוללנית, מצוה בסיסית לכל התורה כולה, כפי שלא נקט למשל את מצות תלמוד תורה. (וכן פסק להלכה בשם כל הראשונים והאחרונים בפתחי תשובה אהע"ז ע"ה ו', שמצות ישוב הארץ נוהגת בכל הדורות).
מבואר ברמב"ן כי עיקר קיום המצוה הוא בחיזוק השלטון היהודי בארץ, החשוב יותר מאשר הישיבה עצמה בה. ה'חתם סופר' כותב (חידושים למסכת סוכה ל"ו) כי קיום מצות ישוב הארץ על ידי האדם הפרטי, מתבצע על ידי עבודת הקרקע וגידול פירות לאכילה, ושקולה עבודת הקרקע להנחת תפילין וכדומה. בנוסף ישנם האומרים כי מצות ישוב הארץ מתבטאת ברכישת ובניית בתים (עי' שו"ת תורה לשמה לבעל ה'בן איש חי' סימן שפ"ז).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
