ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- גאולה ונבואה
- נבואה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רחל רשלין בת אלגרה
יש לי תחביב מיוחד. מידי בוקר וערב, כשאני נוסע באוטובוס לעבודה, אני שואל את שכני המזדמן לספסל - מה המזל שלו. לאחר שהוא משיב לי, אני פותח את ה'הורוסקופים' וספרי האסטרולוגיה שלי וביחד אנחנו חוזים את המאורעות שיקרו לו בשבוע הקרוב.
אתמול קרה לי מקרה מוזר. כהרגלי, שאלתי את שכני לספסל את שאלתי הקבועה, אך הוא ענה לי - אולי תבדוק כיצד התורה מתייחסת לאסטרולוגיה וגילוי עתידות?
אתמול קרה לי מקרה מוזר. כהרגלי, שאלתי את שכני לספסל את שאלתי הקבועה, אך הוא ענה לי - אולי תבדוק כיצד התורה מתייחסת לאסטרולוגיה וגילוי עתידות?
בריחה מאחריות
הרב דניאל שילה שליט"א - דובר ועד רבני יש"ע, קדומים
בספר דברים (פרק י"ח) נאמר: "לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש, קוסם קסמים, מעונן ומנחש ומכשף". על "קוסם קסמים" כותב הרמב"ן: "והיא מחשבה בעתידות".
בהמשך מסביר הרמב"ן, שההליכה אחר מגלי עתידות מנתקת את האדם מן האמונה שכל הקורה אותו הינו תוצאות התנהגותו, וממילא האדם מתנתק מכל מחויבות מוסרית, שהרי בין כך הכל קבוע מראש. כמו כן מנתקת התנהגות זו את האדם מן השמיעה לנביאים וההליכה על פי הדרכתם.
וכך דבריו: "וטעם תמים תהיה עם ה' אלוקיך - שנייחד לבבנו אליו לבדו, ונאמין שהוא לבדו עושה כל והוא היודע אמיתת כל עתיד, וממנו לבדו נדרוש העתידות, מנביאיו או מאנשי חסידיו, רצוני לומר אורים ותומים. ולא נדרוש מהוברי שמים ולא מזולתם... ונאמין שכל הבאות תהיינה כפי התקרב האדם לעבודתו ".
גדולי רבותינו נחלקו בשאלה - האם יש ממש בכל שיטות גילוי העתידות למינם, והתורה אך אסרה את ההזדקקות לכך, או שאין בהם ממש כלל?
הרמב"ם (הלכות עבודת כוכבים י"א) סובר ש"דברים האלו כולן דברי שקר וכזב הן והם שהטעו בהן עובדי כוכבים הקדמונים לגויי הארצות כדי שינהגו אחריהן... כל המאמין בדברים האלו וכיוצא בהן ומחשב בלבו שהן אמת ודבר חכמה אבל התורה אסרתן אינן אלא מן הסכלים... אבל בעלי החכמה ותמימי הדעת ידעו בראיות ברורות שכל אלו הדברים שאסרה תורה אינם דברי חכמה אלא תהו והבל שנמשכו בהן חסרי הדעת". בנוסף - הרמב"ם בהלכות תשובה רואה באסטרולוגיה מכשול העלול להסיר מן האדם את האמונה בבחירה החופשית, והוא חוזר שם על דבריו שאין אלו אלא דברי הבל בפי טיפשים.
אולם הרמב"ן חולק עליו וסובר - "ורבים יתחסדו בנחשים לומר שאין בהם אמת כלל, כי מי יגיד לעורב ולעגור מה יהיה. ואנחנו לא נוכל להכחיש דברים יתפרסמו לעיני רואים. ורבותינו גם כן יודו בהם...".
מהגמרא (שבת קנ"ו) נראה, שחכמינו לא ראו צורך להכריע בשאלה אם יש השפעה לכוכבים, ולכן אמרו שם (בתרגום חופשי) - מי שנולד במזל מאדים יהיה איש שופך דמים. אומר רב אשי, לא בהכרח. הוא יכול להיות מקיז דם לרפואה, שוחט או מוהל. במילים אלו ביטאו חז"ל את עמדתם, כי תהיה השפעת הכוכבים אשר תהיה, היא לא תוכל להכריע את הבחירה החופשית, ולעולם לא יוכל האדם לחמוק מאחריותו.
בטחון בה'
הרב יצחק הלוי שליט"א - רב המועצה המקומית קרני שומרון
בעבר, נהגו מוציאי לוח השנה, להדפיס בלוח את תחזית מזג האוויר למשך כל ימות השנה. "דברי נבואה" אלו כונו בשם: "חזון הרוחות". ומספרים, שכשהגיעה שעתו של "בעל הלוח" להסתלק מן העולם, קרא לבנו ואמר לו: בני, ראה, רכוש אין לי. אבל יש לי את סוד "הלוח", שהוא שקול כנגד כל הון שבעולם, ואותו אוריש לך. - אבא, "סוד" זה, מה הוא? - חקר הבן. - השיב החולה: כשתגיע ל"חזון הרוחות", לעולם אל תנבא שלג בתמוז ולא חמסינים בשבט...
יש בהקדמה זו בכדי למצות את השקפת היהדות על מגלי העתידות למיניהם.
נצטווינו בתורה: "תמים תהיה עם ה' אלוקיך!" (דברים ח"י), וכתב על כך הרש"ר הירש: "ה' לבדו קובע את עתידנו, ורק רצונו הוא קנה-מידה למעשינו... לא הזיות חולניות של מנחשים וכדומה... רק מה' היינו שואלים דבר על עתידנו, אילו הייתה ידיעת העתיד דרושה לאדם ה"תמים" כל עיקר... אכן ה"תמים" מבטל את עצמו לה'... ודעתו נתונה רק לתפקיד המוטל עליו בכל הווה. ואשר להצלחתו ולכל עתידו - הוא משליך את יהבו על ה'... ה"תמים"... הוא שלם, ודאגה אינה חודרת אל לבו. הדרישה החיובית: "תמים תהיה..." מצפה שנתרחק גם משאר כל הסוגים של גילוי עתידות מדומה ".
כחלק מהיחס השלילי לגילוי עתידות, יש לציין את דברי התוספות (שבת קנ"ו ד"ה כלדאי), שמזהים בין האיסורים הנובעים מ'תמים תהיה' לאסטרולוגיה. גם הרמב"ן (השמטות ל"ספר המצוות", מצוות עשה ח') מונה בכלל המצוות את מצוות "תמים תהיה" - שלא לסמוך על מה שהכוכבים ומזלות מראים. ואנו אין לנו אלא לבטוח בה'. וזולת זה - הכל הבל. ומוסיף בפירושו לתורה - "וממנו לבדו נדרוש העתידות, מנביאיו או מאנשי חסידיו, רצונו לומר: מאורים ותומים. ולא נדרוש מהוברי שמים ולא מזולתם. ולא נבטח שיבואו דבריהם על כל פנים".
ומעשה בחתן וכלה, שהכל כבר היה ערוך ומוכן ליום חתונתם. והנה, מישהו הציע לחתן "לבדוק התאמה באמצעות השמות" - שלו ושל רעייתו לעתיד. פנה החתן אל 'אחד המקובלים', שבדק ומצא שאין התאמה, ו"פסק" על ביטול השידוך לאלתר. החתן, שחרב עליו עולמו בבשורה זו, פנה ל'סטייפלר' זצ"ל. הגאון זצ"ל כעס מאד על ה"פסק" שניתן, הרגיע את החתן, ברכו בברכת הדרך והבטיחו שתפילה מחוללת פלאים. ואכן הזוג נישא, וזכה להקים בית נאמן בישראל.
בנוסף לגבי העתיד, חשוב שנזכור את כוחה של התפילה . נחשוב לרגע: אם בן או בת זקוק לעזרתו של אבא. האם יפנה אליו באמצעות קוסם?! והרי משה רבינו גלה את אוזנינו: "ומי גוי גדול, אשר לו אלוקים קרובים אליו, כה' אלוקינו - בכל קוראינו אליו!" (דברים ד').
מסקנה: העבר - אַיִן! העתיד - עדיין! ההווה - כהרף עין! ואם כן דאגה - מניין? ותפילה - מועילה בכפל כפליים!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.

בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא









