ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רחל רשלין בת אלגרה
מספר פעמים כתבתי שלמרבה הצער, בעקבות רשלנות פושעת של משגיחים, מי שרוצה להיות בטוח שהוא מקבל אוכל כשר במסעדה צריך לאכול במקומות שיש להם כשרות למהדרין. הסיבה לכך היא שחלק מהרבנים והמשגיחים, מתוך עמדה שרווחת במגזר החרדי, חושבים כי מי שאוכל במקומות שיש להם השגחה רגילה, בעצם אינו מקפיד על כשרות, ולכן אין על אותם מקומות פיקוח ראוי. במיוחד הדברים אמורים לגבי מסעדות בשריות. בעקבות הדברים קיבלתי כמה תגובות, ואת החשובה והמועילה שבהן אביא לפניכם.
מכתב חשוב בנושא הכשרות
מי שבכל זאת רוצה לאכול במקומות שיש להם השגחה רגילה, צריך לכל הפחות לבדוק באופן יסודי את תעודת הכשרות שאכן היא בתוקף, ולבקש לדבר עם המשגיח. אם המשגיח לא נמצא במקום יש לדבר עמו בטלפון, ולשאול אותו אם אפשר להיות בטוחים שהאוכל כשר. גם אם המשגיח חלש, מן הסתם אינו רשע, ולכן סביר שלא ישקר
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
196 - מדריכות, מפקדות וקדושת המחנה
197 - תעודת כשרות אמיתית
198 - על הלחם ועל הלחימה
טען עוד
לפני זמן מה הרב נשאל וכתב על הכשרויות השונות. חשבתי שכדאי לפרסם דבר שראיתי אישית, והוא נוגע מאוד לעניין הכשרויות, ובפרט לעניין כשרות למהדרין וכשרות רגילה.
בקיץ שעבר עבדתי במשך מספר ימים במסעדה בעמק רפאים בירושלים. למסעדה יש הכשר רגיל של רבנות ירושלים וגם הכשר "למהדרין מן המהדרין גלאט-בית יוסף" של בד"ץ בשם 'נזר ההידור'. בעל המסעדה, בחור חילוני, הסביר לי ולחבריו, שכדי להרחיב את מעגל הלקוחות העלה את רמת הכשרות מכשרות רגילה למהדרין של בד"ץ 'נזר ההידור', אבל לא לקח את ה'מהדרין' של רבנות ירושלים כי זה "לא משתלם כלכלית", מכיוון שהדרישות שלהם גבוהות מדי.
בימים שעבדתי במסעדה יצא לי לפגוש כמה פעמים את המשגיח של הרבנות ירושלים. הוא היה מגיע תמיד אחר הצהרים, כך שהעובדים ומנהל המסעדה ידעו שדברים בעייתיים עושים בבוקר כדי שלא יהיו בעיות. המשגיח היה מגיע, בודק את ארגזי הירקות (הוא טען שיש לו שיטה לדעת אם הם מעושרים או לא), נשאר קצת להסתכל מה עושים והולך. הפועלים במטבח היו חביבים אליו, קצת הסתלבטו איתו וידעו להציע לו את הקינוחים האהובים עליו. בדרך כלל הוא לא נמנע מלבקש ולאכול את הקינוח הספציפי שרצה. כששוחחתי איתו הוא אמר בפרוש ובלי בושה שהוא בודאי שאינו אוכל במסעדה (הקינוח היה דבר קנוי מתוך אריזה), וציין בפניי את ההכשרים הטובים שאפשר לסמוך עליהם (מתוכם הוא אוכל רק הכשרים חרדיים, מדין "אל תטוש תורת אמך").
שוחחתי איתו גם על עניין בישולי עכו"ם, והוא אמר בפשטות שהוא דרש שהבעלים ידליקו בבוקר את האש ולא הפועלים הערבים (אין אפילו יהודי אחד שעובד במטבח בבישול עצמו, רק במלצרות), ובמשך היום יעבירו מאש לאש. כמובן שהדבר לא מתבצע כך. הערבים בפרוש אמרו לי: "מה?! ברור שאנחנו מדליקים את האש בבוקר."
במשך הימים שהייתי שם ראיתי שהשתמשו בבשר מיובא מחו"ל שנכתב עליו בפתק שהוא כשר גלאט בית יוסף, אך לא היתה עליו חותמת של אף רב או גוף כשרות כלשהוא. לגבי הבשר הזה, הבעלים הזהיר את הערבי שיגמור להכין אותו מהר ויזרוק את העטיפות, כדי שלא יהיו בעיות עם המשגיח.
החמור ביותר היה שאת הכבד כלל לא צלו, אלא לפעמים טיגנו במחבת, ולפעמים אפו בתנור עם שמן, בצל, תבלינים וכדו'. כשאמרתי למשגיח שלא צולים את הכבד, הוא שוב אמר לי: "אני אגיד להם על זה, אמרתי להם כבר כמה פעמים אך אני אגיד להם שוב. טוב שאמרת לי. את יכולה לעזור לי בזמן שאת פה." באחת הפעמים הוא אמר לי "מה אני יכול לעשות, אני עושה מה שאני יכול", וגם: "הם יודעים שבסך-הכול אני אדם נח, אבל אני גם יודע לזרוק להם דברים לפח ולא לוותר כשצריך". למותר לציין שאני לא ראיתי שום פעולה אמיתית מצידו. התרעה מילולית היא חסרת משמעות במקרה שאין בצוות אף אדם ירא שמיים שאכפת לו מכשרות. כמובן שעל ניפוי קמח בכלל לא היה מה לדבר.
חשוב לציין שבמשך הימים שהייתי במסעדה לא ראיתי אפילו פעם אחת את המשגיח של בד"ץ 'נזר ההידור', וגם חברים נוספים שלי שעבדו במסעדה בזמנים אחרים לא ראו אותו.
ממה שראיתי ושוחחתי עם אנשים, מסתבר שהמסעדה נחשבת איכותית ודתיים רבים נהנים לאכול בה. חלקם סומכים בפשטות על הכשר הרבנות, וחלקם שמחו לראות שלמסעדה יש הכשר 'מהדרין' וסמכו עליו.
המסקנה שלי מכל הסיפור היא שבמצב הנוכחי אם אני רוצה לאכול כשר אין ברירה אלא לסמוך רק על הכשרי 'מהדרין' מוכרים וידועים.
הבד"צים הבעייתיים
בעקבות המכתב דיברתי עם הרב רפי יוחאי מהרבנות הראשית, מנהל היחידה הארצית לאכיפת חוק הונאה בכשרות, והוא אמר: "בד"ץ 'נזר ההידור' אינו מוסמך להעניק תעודות הכשר מטעם מועצת הרבנות הראשית לישראל. בביקורות שנערכו על ידי מפקחי הרבנות הראשית לישראל נמצאה רמת הכשרות שלו ירודה, ואינה מתאימה בשום אופן לציפיות הקהל מכשרות המתיימרת להיות מהדרין". וכן המצב בעוד בד"צים כדוגמת 'כתר הכשרות', 'נחלת יצחק' (ע"ש הרב כדורי), 'תפארת ירושלים', 'חומת הכשרות', 'משמר הקודש - שמן המשחה' וכן 'מור ולבונה' בצפון.
יש לציין שגם כאשר הבד"ץ נשען על רב מוכר ומוערך, לא תמיד אותו רב מעורב בענייני הכשרות, כי תחום זה דורש ניסיון והבנה מיוחדת.
ההבדלים בין כשרות רגילה לכשרות מהדרין
כאן המקום להסביר את ההבדל בין כשרות רגילה לכשרות 'מהדרין' של הרבנויות המקומיות. בכשרות 'מהדרין' צריך המשגיח להיות נוכח כמעט בכל שעות העבודה, וכן המוצרים צריכים להיות תחת פיקוח מלא, וכשרותם על פי רוב ככל הפוסקים. לשם כך בעל המסעדה צריך לשלם משכורת מלאה, כדי להחזיק משגיחים שילוו את המסעדה בעבודתה במשך רוב שעות היום. מדובר בהשקעה של בין חמשת אלפים לעשרת אלפים שקל לחודש.
אולם יש מקומות שאינם יכולים או מוכנים להשקיע סכום גבוה כל כך, אבל בכל זאת רוצים תעודת כשרות. כדי לשמור בהם על רמת כשרות בסיסית, הרבנות ממנה משגיח שאמור להגיע למסעדה בשעות לא צפויות, כדי שיוכל לפקח על מוצרי המזון שמגיעים למסעדה ועל דרך הכנתם. אם המשגיח מגיע בשעה קבועה בכל יום, הוא אינו ממלא את תפקידו. וכמובן שאם ידוע לו על דבר שנעשה שלא כשורה והוא מסתפק בנזיפה, הוא אינו ממלא את תפקידו.
יש לציין כי הבד"צים החדשים גובים סכומים פעוטים עבור תעודה מפוארת של 'מהדרין מן המהדרין', וכך מסעדות שאינן מוכנות להשקיע בכשרות זוכות בתעודה מהודרת ללא שום כיסוי.
כיצד ינהג המסתפק בכשרות רגילה
לצערנו יש לא מעט משגיחים שמסיבות שונות אין בידם כוח לבצע את תפקידם כראוי. לכן הרוצה להיות בטוח שהוא אוכל כשר, נכון שיאכל רק במקומות שיש להם כשרות 'מהדרין' מרבנות או בד"ץ אמינים.
ומי שלמרות זאת רוצה לאכול במקומות שיש להם השגחה רגילה, צריך לכל הפחות לבדוק באופן יסודי את תעודת הכשרות שאכן היא בתוקף, ולבקש לדבר עם המשגיח. אם המשגיח לא נמצא במקום יש לדבר עמו בטלפון, ולשאול אותו אם אפשר להיות בטוחים שהאוכל כשר. גם אם המשגיח חלש, מן הסתם אינו רשע, ולכן סביר שלא ישקר. ואם הכשרות אינה ראויה, הוא כנראה יאמר משהוא בסגנון: "אם אתה מקפיד על כשרות, עדיף שלא תאכל שם", או שיגמגם תשובה אחרת שהשואל הנבון צריך להסיק ממנה שהמקום אינו מושגח כראוי. רק אם התשובה ברורה כשמש בצהרים, אפשר לאכול. יש להיזהר מטעות. המשגיח עלול לשאול: אתה אוכל 'גלאט'? ואם העונה ישיב שאינו מקפיד, הוא עלול לענות לו: אז מותר לך לאכול שם. וזאת משום שהמשגיח חושב שכל מי שאינו מקפיד על 'גלאט' אינו מקפיד על כשרות. ולכן השואל צריך להתעקש ולהסביר: אני לא מקפיד על 'גלאט' אבל מאוד מקפיד לאכול כשר.
המצוות הרבות הקשורות לאכילת בשר
כידוע, ככל שאנו עוסקים בדבר שהוא חשוב וחיוני יותר, כך ניתן יותר להתעלות על ידו או חס ושלום ליפול. וכדי שנתרומם ולא ניפול, נתנה לנו התורה מצוות להדריכנו. וככל שמדובר בדבר יותר חשוב, כך יש לגביו יותר מצוות. לכן למשל, מצוות רבות מלוות את חיי הנישואין ואת עבודת בית המקדש. וכך גם ביחס למזון שמקיים את האדם.
גם אכילת הבשר מלווה במצוות רבות. ראשית, רוב בעלי החיים טמאים ואסורים לאכילה. וגם כשמדובר בבהמה או חיה טהורה, הרי שצריך לשחוט אותה כהלכה. ואם זו חיה, צריך לכסות את דמה. לאחר מכן צריך להוציא את החלב והגידים האסורים באכילה. גם את הדם צריך להוציא, שגם הוא אסור באכילה. אח"כ צריך להיזהר מעירוב בשר וחלב.
ומעניין שלגבי בשר יש בעיקר איסורים, ואילו לגבי הכנת לחם, שעשר מצוות מלוות אותו, ישנן בעיקר מצוות עשה - לתת מתנות לכוהנים ולעניים. זה רומז לכך שבאכילת בשר יש צד של בדיעבד, ולכן התורה ליוותה אותו באיסורים רבים, ואילו אכילת לחם היא לכתחילה, והתורה מלווה אותו במצוות רבות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
