ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבת
- התבוננות אמונית
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יוסף בן גרציה
ערב שבת ממלא תפקיד חשוב באווירת השבת עצמה. אני זוכר שבארצות הברית, אנחנו, שומרי השבת, נהרנו לבית הכנסת לתפילת ערב שבת עדיין מתוחים ומרוטי עצבים מהפקקים בדרך הביתה ממקום העבודה, ולעתים קרובות הגענו הביתה רק דקות ספורות לפני כניסת השבת. נדרשו לנו שעות ארוכות כדי להכניס את הגוף, הרוח והנשמה לאווירת השבת.
הגאון הרב יעקב קמינצקי זכר צדיק לברכה, אמר לי פעם בכישרונו הייחודי לומר כל דבר במילים ספורות: "הצלחנו להציל את השבת באמריקה, אבל לא את ערב השבת". אחד היתרונות הגדולים, ויש רבים, שמצאתי לעצמי במגורים בירושלים הוא ערב השבת. אני עסוק בענייני השבת מיום שישי בבוקר ועד כניסת השבת. כשהשבת הקדושה נכנסת לחיי, אני כבר רגוע וכמעט שליו ומסוגל לקבל אותה ולספוג אותך לתוך הווייתי.
אני נדהם מהשקט שמקדים את כניסתה אפילו בשכונה כמו שלי, שיש בה עורקי תחבורה ראשיים שממשיכים לפעול גם בשבת עצמה ושכנים טובים שהם לא בהכרח שומרי שבת כהלכתה. כאן השבת מיוחדת מאד, אבל גם ערב השבת מיוחד לא פחות.
בתלמוד מסופר שהרבה חכמים וגדולים שחיו בתקופה זו עסקו במו ידיהם בהכנות לקראת השבת. מלאכות שונות, החל מעריכת השולחן והכנת הדגים המלוחים ועד טאטוא הרצפה, כולן נחשבו לפעולות חשובות ומכובדות בהכנת הבית והאדם לקראת כניסת השבת.
אף שאינני גדול או חכם במיוחד, בביתנו אני אחראי לעריכת השולחן בשבת ולפיקוח על ארוחת השבת שמתבשלת בתנור שלנו. הפעולה הזאת נעשית בחשאי, מאחר שזה התחום של אשתי, וחלוקת עבודה ברורה היא מהלך נבון אם רוצים יחסים טובים בנישואים. ובכל זאת, היא מאפשרת לי לומר לאורחים בשולחן השבת שלנו שהאוכל הוכן תחת השגחה רבנית קפדנית.
המסורת היהודית דורשת מהבעל גם להכין את הנרות שאשתו מדליקה עם כניסת השבת. אני רואה בזה מעשה של חיבה כלפי אשתי וכלפי השבת עצמה. יש מנהג שהבעל אפילו מדליק את הנרות כדי לוודא שהפתילות טובות ואז מכבה אותן עד שהאישה מדליקה אותן שוב בכניסת שבת. הדברים הקטנים בחיים ובבית הם אלה שבונים מערכות יחסים טובות. היהדות לא מתייחסת לשום דבר כדבר קטן, ובוודאי לא כשהוא חלק מההכנות שאדם מכין את עצמו ואת ביתו לקראת השבת.
התלמוד משתמש ביחס שבין ערב שבת לשבת כמטפורה לחיים עצמם. נאמר "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת". זה נכון לא רק במובן המילולי הפשוט. זאת גם הגישה של היהדות כלפי החיים בכלל.
כל הצלחה (המתמשלת בביטוי "שבת") בכל תחום שהוא, בחינוך, במסחר או בחיים האישיים, מותנית תמיד בטרחה שאדם טורח כדי להשיגה ("ערב שבת"). במסכת אבות אמרו רבותינו: "לפום צערא אגרא", לפי המאמץ והצער נקבע גם השכר. היהדות איננה מאמינה בארוחות חינם. ערב השבת הוא זה שמביא את השבת אלינו בכל הדרה, פשטותה ושלוותה.
העובדה שכבר ביום שישי אחר הצהריים העסקים נסגרים ובבתים נעשות הכנות, תורמת רבות לאווירה של ערב שבת. למרות כל הניסיונות ליצור חיים יהודיים בלי שבת מסורתית, היום ברור בעליל שהשבת נשארה אבן הפינה של החיים היהודיים ושל הרציפות היהודית. האמירה המפורסמת "יותר מששמרו היהודים על השבת שמרה השבת עליהם" נכונה היום יותר מתמיד ואומרת על החברה שלנו לא מעט. כשכל האידיאולוגיות שהיו אמורות לגאול אותנו מצרותינו, נכשלו חרוצות וברורות, נשארה השבת מגדלור של תקווה לעם ישראל וסמל לברית הנצחית שלנו עם הבורא. זה מה שהופך גם את ערב השבת למרכיב חיוני כל כך בחברה שלנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
