ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- מוסר
בחור צעיר וחזק שהבחין במאמציי הואיל לרוץ אחרי התיק שלי, שחרר אותו משתי שכנותיה הלוחצות והוריד אותה מהמסוע. הודיתי לו שוב ושוב על עזרתו, אך בזמן שהסעתי את העגלה עם התיקים שלי החוצה, אל המונית, חשתי משיכה הולכת וגוברת בגבי. בימים שבאו אחר-כך היא התפתחה והפכה לכאב שהאט את תנועותיי ופגם בשלוות נפשי ובמצב רוחי הטוב בדרך כלל.
יש פתגם ביידיש שאומר שאדם חולה לא מרגיש נוח במיטה ולא משנה איזו תנוחה הוא מאמץ לו. אין ספק שהפתגם הזה מתייחס למצב של כאבי גב ושרירים דואבים.
עכשיו תשאלו, ובצדק, איך הסיפור על אסוני וסבלי נוגע למאמר על יהדות ועל הסיפור היהודי. ובכן, התמידו וקראו את היצירה המבריקה הזאת עד תומה.
אמונת ישראל דוגלת במתינות ובשכל ישר. הכלל הגדול של הרמב"ם הדוגל בבחירת שביל הזהב, דרך האמצע והתרחקות מקיצוניות בכל דבר בחיים ובהתנהגות (להוציא שני דברים: ענווה והימנעות מכעס), הוא כלל גדול בהלכה ובהליכות של האיש היהודי. ביסודו של דבר, הוא מלמד אותנו שלא להגזים, לא לאמץ את עצמנו מעל ומעבר למה שאנחנו מסוגלים להשיג. אדם צריך לראות תמונה ריאלית של עצמו מבחינת גופנית, רגשית ורוחנית. הפרזה עלולה לעורר בעיות וכאב.
התלמוד מלמד אותנו ששאול המלך הפריז בחמלתו כלפי אגג מלך עמלק. חמלה היא תכונה חיובית ורגש נחוץ ביותר, אך כאשר נעשה בה שימוש מוטעה ורגשני במצב שבו טובת הכלל והחשיבה על הטווח הארוך דורשות גישה מחמירה יותר, רחמנות צדקנית הופכת לכאב ולאסון לפרט ולאומה.
התלמוד מדבר גם נגד קוצר-רוח. החלטות נמהרות ומעשים שנעשים תוך התעלמות מהמציאות כמעט תמיד מולידים כאב וסבל. חז"ל במסכת אבות מלמדים אותנו שאסור לדון בחיפזון.
אילו נתתי לתיק שלי להמשיך להסתובב על המסוע עד שיוסרו שתי המזוודות הגדולות שלחצו אותה על ידי בעליהן החוקיים, הייתי נוהג בצורה הגיונית, נבונה ונכונה יותר. אך קוצר-רוח, בייחוד במסוע המזוודות אחרי טיסה ארוכה, הוא תכונה מדבקת, וזה מה שדחף אותי לעשות מעל ומעבר ליכולת שלי, ובתמורה קיבלתי כאבי גג שהתרופה האמיתית היחידה להם היא זמן וסבלנות.
קוצר רוח הוא אחת הסיבות לרבות מן הבעיות שפוקדות את ארצנו הקטנטונת. אנחנו רוצים שדברים יתפתחו במהירות, שיהיה שלום עכשיו ושנפתור את כל הבעיות חיש מהר. זאת בעצם טעות בהערכת המצב האמיתי וניסיון לעשות מעל ומעבר ליכולת שלנו. לכן אנחנו סובלים מגב כואב מאד. אולי אנחנו צריכים להניח לתיק שלנו להסתובב במסוע הכבודה עוד כמה פעמים עד שהמזוודות הכבדות האחרות יוסרו כך או אחרת, ואז יהיה לנו קל הרבה יותר לקחת את התיק ששייך לנו.
גם בעולם הדתי אנחנו לוקים בהפרזה. אנחנו מיד מצפים לסטנדרטים הגבוהים ביותר של שמירת מצוות והתנהגות דתית מאחינו החילוניים והחוזרים בתשובה. אנחנו לא מתעניינים בתהליך האיטי והטבעי שמקרב אנשים לאמונה ולמסורת. השאיפה להגיע למקסימום שולטת ברחוב שלנו, והתחרות שמעלה את הרף כל הזמן היא מילת המפתח ברחוב הדתי. אבל גישה כזאת מוכיחה שכל המוסיף גורע, ומובילה להסתגרות ולבידוד, לתוצאות שמשיגות את ההיפך ממה שביקשנו להשיג.
חז"ל לימדונו בתלמוד: "תפסת מרובה לא תפסת". מוטב לתפוס פחות, בתבונה ומתוך סבלנות, ותמיד רצוי לראות את הטווח הרחוק. נמהרות וקוצר רוח, הפרזה והערכה לא מציאותית של המצב יובילו לכאבי גב, במקרה הטוב. אנחנו יכולים ללמוד הרבה מהגוף שלנו ומתהפוכותיו על החיים בכלל ועל הדרך שבה ראוי לנו להתנהל בכל האתגרים שצצים בפנינו בלי הרף.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
