ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- תזריע
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יוסף בן גרציה
ב"חמדת ימים" לפרשת שלח וקרח תשס"ג במדור "התורה והמדינה", הסברנו מדוע "קידוש החודש" מהווה נושא כה חשוב בעולמו הרוחני של העם. (ניתן למצא את הדברים גם בארכיון של "חמדת ימים". הנמצא באתרנו www.eretzhemdah.org).
השבוע ננסה להסביר כיצד עקרון הלכתי הקשור להלכות קידוש החודש מהווה בסיס להכרעות הלכתיות מאוד מאוד משמעותיות בחיינו.
במשניות, במסכת ראש השנה העוסקות בהלכות קידוש החודש מצינו:
"מעשה שעברו יותר מארבעים זוג ועכבן רבי עקיבא בלוד שלח לו רבן גמליאל אם מעכב אתה את הרבים נמצאת מכשילן לעתיד לבא" (פרק א מ"ו).
בזמן שהלוח לא היה קבוע, ראש החודש היה נקבע על פי עדות של שני עדים שראו את המולד. בתקופה זו, מותר לעדים שראו את חידוש הלבנה לצאת לדרך גם בשבת, תוך חילול שבת, כדי להגיע לבית הדין ולהעיד על מה שראו. המשנה עוסקת בשאלה מה הדין במקרה שהמולד היה בלילה בהיר וברור שבית הדין איננו זקוק לעדים שיגיעו מרחוק. היה מי שעיכב ארבעים זוגות עדים שכאלה כיוון שרצה לחסוך בחילול שבת. רבן גמליאל יצא בתקיפות כנגד מעשה זה וטען כלפי המעכב, בפעם הבאה העדים לא יצאו לדרך כלל וכלל ולכן גם אם הפעם יציאתם לדרך מיותרת אסור לעכבם כדי שלא נמצא עצמנו במצב של "מכשילין אותם לעתיד לבא".
בפשטות גם חילול שבת מדאורייתא הותר כאן בגלל סברה זו. מקשה על כך מורנו ורבנו מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל (עמוד הימיני סימן יז עמוד ריב) הא כיצד? איך יתכן שחכמים בסברא עוקרים איסור תורה של חילול שבת? ומתרץ על פי יסוד הלכתי נוסף. במשנה במסכת שבת נחלקו תנאים:
"ועוד אמר רבי אליעזר: כורתים עצים לעשות פחמין לעשות (כלי) ברזל. כלל אמר רבי עקיבא: כל מלאכה שאפשר לעשותה מערב שבת - אינה דוחה את השבת, שאי אפשר לעשותה מערב שבת - דוחה את השבת (רש"י - נחלק על ר' אליעזר במכשירי מצוה שאין דוחין, הואיל ואפשר לעשותן מערב שבת)"
(שבת דף קל ע"א ריש פרק רבי אליעזר דמילה).
(שבת דף קל ע"א ריש פרק רבי אליעזר דמילה).
אם כך, לכולי עלמא "מכשירי מצווה שאי אפשר לעשותם מערב שבת", מותר לעשותם בשבת וכך נפסק להלכה. וז"ל הרמב"ם:
"עושין כל צרכי מילה בשבת, מלין ופורעין ומוצצין ..., אבל מכשירי מילה אינן דוחין את השבת ..., זה הכלל כל שאפשר לעשותו מערב שבת אינו דוחה את השבת" (הלכות מילה פרק ב הל' ה-ו). וז"ל המחבר "מכשירי מילה שאפשר לעשותם מערב שבת אינם דוחים את השבת" (אורח חיים סימן שלא סעיף ו).
מסיק מכאן מו"ר מסקנה מהפכנית, שפתחה את הפתח לעבודת המשטרה בהיתר בשבת. וז"ל:
"אם לא נתיר עכשיו את סיורי המשטרה, אף על פי שיש בהם משום חלול שבת עכשיו, יביא הדבר מחר או לאחר זמן לאיבוד נפש, נמצא שפעולה זו של חילול שבת עכשיו היא הכרחית בכדי שתוכל לצאת לפועל לאחר זמן ההצלה הנצרכת. ואם לא תיעשה עכשיו הפעולה ברור שזה יגרום פעם (בעתיד) לאיבוד נפש. על כן, הרי זה בגדר מכשירי פקוח נפש, שגם הוא הותר. והוא הדין והטעם בקדוש החודש. נמצאנו למדים כלל שגם פקוח נפש שעדיין אינו עומד לפנינו, לא לגבי רגע זה ולא לאחר כך, אבל ברור לנו שיגיע הדבר לזה בזמן מן הזמנים אנו רואים אותו כאילו הוא כבר לפנינו. כי חובה זו של "וחי בהם" היא קיימת ועומדת לפנינו, לא רק לגבי החיים של רגע זה, אלא אנו מצווים ועומדים בזה גם לדאוג להצלת חיים שיצטרכו פעם להיות, אעפ"י שאין אנו יודעים מתי ואיך". ומוסיף עוד ש"יתכן לומר שבדורותינו יש להרחיב את הגדר של נמצאת מכשילן לעתיד לבא, גם לענין החזרה מחוץ לתחום ובמכונית, שאם לא כן ימנעו כל אלה שהם שומרי תורה מלהתגייס לעבודה משטרתית" (שם סוף עמ' ריד).
לעקרון זה תהיה השפעה גם על שאלה נוספת, האם נתיר להורים שלקחו את ילדם לבית החולים בשבת מחשש של "פיקוח נפש", לחזור לביתם בשבת לאחר גמר הטיפול, שמא אם לא נתיר להם זאת בפעם הבאה, שלא תבא, לא יקחו את הילד בזמן בפעם הבאה. מפאת קוצר המקום, לא נכריע הלכה למעשה בפרטי הלכות אלה ויש חובה על כל רב מקומי ללמד את קהילתו הלכות אלה, הלכה למעשה כדי שבמקרה הצורך, שלא יבוא, לא יהיו ספקות וח"ו התרשלות במצוות "וחי בהם".
נסיים דברינו בתפילה כי נזכה בקרוב לחידוש עבודת בית הדין בכל תחומי חיינו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








