ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- חינוך ילדים
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- איך מחנכים, משמעת ואהבה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
שמעון בן מזל
בננו כבן 5, שני מתוך ארבעה ילדים. לפעמים תוך כדי משחק עם אחים, חברים, הוא עובר גבולות, מכה, צועק וקצת משתולל. מהדרכות קודמות שקיבלנו, הבנו שאנו כהורים, לא צריכים להתערב יותר מידי, אלא צריך להניח להם להסתדר בכוחות עצמם. הבעיה היא, שהמצב הולך ומחריף. כבר זמן ארוך שאנו לא מתערבים, ומה שקורה זה שהוא משתלט על סביבתו, יש ילדים הפוחדים ממנו ולא רוצים לשחק איתו. ילד אחר נכנע לכל דרישותיו, כמעט "שפוט" שלו. האם להמשיך בדרך זו?
תשובה:
תורת ה' תמימה, משיבת נפש. כאשר היא תמימה, היא משיבת נפש. כאשר היא חלקית, אינה משיבת נפש. גם ההדרכה שלא להתערב היא נכונה, אך אינה שלימה, ויש לצרף לה עוד שתי נקודות. הראשונה, מתייחסת למחשבה אשר אנו כהורים חושבים על ילדינו . אם בליבנו אנו רוצים מאד להתערב ולנסות להשליט סדר, להגביל את הילד ולתת לו הנחיות, אלא שקיבלנו הדרכה שלא להתערב, ולכן אנו בולמים את עצמנו, דרך כזו לא תצלח. המחשבה שלנו על ילדינו, מבוססת על אמון כלפיהם. אמון שהם ילדים טובים, אמון שאינם רוצים להרע לאחרים, אמון שהם יכולים לבנות קשר טוב עם חבריהם. כאשר זו המחשבה שאנו חושבים, המבט שלנו על ילד מכה, צועק וכדומה, משתנה לחלוטין. במקום לדאוג ולחשוש, מה יהיה עם הבן הסורר, לאן יגיע, כיצד יסתדר בחיים, העין רואה תמונה אחרת. אנו רואים ילד הזועק למשהו, רוצה יחס, רוצה התחשבות, רוצה לבלוט להרגיש עצמו מיוחד. אם נדע לתת לו יחס מתאים, הרי יש לנו אמון בו שידע לקבל את היחס הנכון ומתוך כך תיפסק האלימות שלו.
אין הכוונה לכך, שבכל פעם שהוא צועק או מכה, נחבק וננשק אותו, ונסביר לו עד כמה הוא טוב. עלינו לחשוב ולמצוא מה יביא אותו להרגשה שהוא מקבל תשומת לב.
בנוסף, חובה עלינו כהורים לחנך את ילדינו . החינוך העיקרי הוא האבחנה בין טוב לרע, בין מותר לאסור. את זאת עלינו להעביר כתשדירים לילדינו, במשך כל החיים, כשם שאנו משננים תשדירים חיוביים ותשדירים שליליים. צריך לומר אמת: טוב לעזור לאבא, אמא וחברים, תמיד אנו שומעים לגננת, למורה, אנו שמחים במצוות, נוטלים ידיים בשמחה, מתפללים בשמחה, וכדומה. כל אלו דברים חיוביים אשר אנו מעודדים את הילדים לעשותם. בנוסף, אנו חייבים לתת להם חיזוקים על מעשים טובים שהם עושים. כאשר ילד מקבל מילה טובה, או חיבוק בעשותו הטוב, עבורו זה תשדיר חיובי המעודד אותו להמשיך בדרך טובה. לכך יש להוסיף את התשדירים השליליים: לא טוב לצעוק ולהכות, אסור לשקר, אסור לדבר לשון הרע וכו'. ככלל, את כל התשדירים, החיוביים והשליליים, אין לומר כציווי על הילד, אל תכה, אל תדבר, עזור לאמא או טול ידיים. פניה ישירה לילד עלולה לגרום לו להתנגדות ולדחיית התשדיר.
אם נסכם את האמור , עלינו לבנות את התשתית החינוכית בבית, כדי שנוכל על יסודותיה, לתת חופש לילדים ולא להתערב במריבות, בהכאות וכדומה. התשתית מורכבת מאותן שתי נקודות: הראשונה, אמון מלא בילד, ביכולתו לקבל אחריות, ברצון הטוב שלו וכדומה.
והשניה, בניית מערכת התשדירים הנכונים, הבנויים על סור מרע ועשה טוב. גם ילד בן חמש, לפי הבנתו ויכולתו, קולט את התשדירים ומפנים אותם ויודע לקחת אחריות על עצמו. כך אנו משוחררים מלהתערב בהתנהלות של הילדים. וכמובן, לא לשכוח את החיזוקים על התנהגות טובה, שזוהי תשומת הלב החיובית שהוא זקוק לה.
חינוך ילדים (67)
הרב אליקים לבנון
28 - מי צודק - אבא או אמא?
29 - יסודות בחינוך
30 - אחד רשע
טען עוד
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.










