ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- נושאים שונים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
שמעון בן מזל
"אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין, אלא מן הצבועין שדומין לפרושין" (מסכת סוטה).
אחד הפשעים הגדולים ביותר בעיני הציבור הוא התנהגות צבועה בעליל של אישי ציבור הסותרת את ההכרזות וההצהרות הפומביות שהשמיעו בעבר. התחושה שהצביעות היא פשע גדול מתחזקת על ידי הציפיות הגבוהות, ולעתים אף הבלתי סבירות, שיש לציבור ממנהיגיו בתחומי הפוליטיקה והחברה.
אבל בני אדם הם רק בני אדם, עם כל החולשות והפיתויים שיש להם, וגם אנשים בתפקידים נכבדים הם בני אדם. אינני בא להצדיק התנהגות בלתי חוקית או בלתי מוסרית כזאת או אחרת, אך העובדה שהמנהיגים עוטים על עצמם הילה של חוסר אנוכיות בהצהרותיהם הפומביות חושפת אותם מאוד לפגעיה של הצביעות, שכמעט תמיד באה אחרי שאנשים מדברים גבוהה ויוצאים בהצהרות גורפות.
תמיד סברתי שחלק מהגדולה של וינסטון צ'רצ'יל כמנהיג בריטניה במלחמת העולם השנייה היה טמון בסירובו להבטיח הבטחות גורפות או להכריז שיש פתרונות קלים. הוא הבטיח לעם האנגלי "דם, יזע ודמעות" בתקווה שבסופו של דבר ישיגו גם ניצחון. ההבטחה הזאת התגשמה במלואה. לא היו הבטחות שסכסוכים עתיקי יומין ייפתרו בתוך חודשים, לא היו התחייבויות חצופות לניצחון מידי ולא היה ניסיון להתעלם מהעובדות הברורות של המצב. בזכות הישירות הזאת הוא ניצל ממכת הצביעות שפוקדת רבים כל כך ממנהיגינו בתחומי החברה, הצבא והדיפלומטיה. ככל שההבטחות גדולות יותר והתחזיות מוזרות יותר, כן גדל המחיר שאותה צביעות גובה, בהיחשפה, מאזרחי המדינה.
צביעות היא האויב הגדול ביותר של המנהיגים הדתיים. אנשי דת שסרחו כבר הפכו חומר לאגדות, וקל וחומר לספרות פופולרית ולעיתונות חוקרת. אנשי דת פגיעים במיוחד בגלל עמדת הצדקנות המוסרית שהם נוקטים ובשל נטייתם לבקר בחריפות כל מי שלפי דעתם סטה מדרך הישר בהתנהגות, במעשה, במחשבה או בגישה. משום כך, כשהמגרעות שלהם נחשפות, הם נופלים ומפילים איתם גם את הדת שהם מייצגים. הנטייה בחוגים דתיים מסוימים להלל את המנהיגים במידה כזאת שהופכת אותם לעל-אנושיים רק חושפת אותם עוד יותר לאפשרות שיואשמו בצביעות.
על המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי מסופר בתלמוד שהוא הזהיר את בנו מפני אנשים ש"עושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס". בחיים הציבוריים נחשבה הצביעות לחטא גדול יותר מהצדוקיות, מפני שהצביעות, כשהיא נחשפת, גוררת איתה מטה את כל התשתית הרעיונות והמוסרית שייצג אותו אדם שהתגלה אחר-כך בצביעותו. משום כך, חובה על מנהיגים דתיים להיזהר לא רק בהתנהגותם האישית, שכן היום כל התנהגות פרטית הופכת בסופו של דבר לנחלת הכלל, אלא גם באמירות הפומביות שלהם בכל הנוגע לענייני מוסר ולהתנהגות האדם.
התלמוד מורה לחכמי ישראל להיזהר בדבריהם. דיבור יתר מוליד חשיפה. כשהופכים בני אדם לאלילים, ולא משנה כמה הם ראויים וצדיקים - וגם היום יש בקרבנו אנשים רבים כאלה, תודה לא-ל - עושים מעשה מסוכן שנוגד את עקרונות התורה ובוודאי מעלה מאוד את סכנת הצביעות בחברה.
מנהיגים אמריקנים שסרחו ואיבדו את תפקידם בעקבות התנהגות לא מוסרית בזמן האחרון תרמו לכך בכך שמלכתחילה הציגו את עצמם כלוחמים למען ערכי משפחה, יחסי עבודה הוגנים ויושר בכל תחום בהתנהגות הציבורית והאישית. ההבטחות והתביעות האלה חרצו את גורלם כשמגרעותיהם התגלו בציבור. הציבור אוהב להעניש צבועים, לפוצץ את הבלון של הצדקנות הנפוחה והיומרה לשלמות אישית.
התורה מלמדת אותנו שאין אנשים מושלמים. אפילו לצדיקים יש חסרונות וחטאים. עובדה זו נועדה לעורר ענווה בכל בני האדם, בייחוד באלה שמוצאים את עצמם בעמדת מנהיגות והשפעה. יהירות מובילה לתביעות חצופות, להצהרות מופרזות, לשיקולים נמהרים ולסיכונים גדולים. גאווה ויוהרה מולידות נפילה.
אומרים בשם הגאון מווילנה שהוא צפה שבדורות הבאים המראה והרושם החיצוני הם אלה שישלטו בנו ולא אמונות פנימיות ומניעים טהורים. ככל שהדגש על החיצוניות גדל, כן גובר החשש שאנשים יואשמו בצביעות. אפשר להתאושש מטעויות, משגיאות ומהתנהגות מטופשת. אך נדיר מאוד שאיש ציבור, ולא משנה באיזה תחום, מצליח להתאושש מאשמת צביעות שהוטחה בו לאחר שזו הוכחה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
