ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- חינוך ילדים
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- גיל ההתבגרות
בננו כבן 12 החל בחודשים האחרונים לשנות את התנהגותו. הוא מדבר אלינו לא יפה, לא רוצה לקום, ללמוד. הוא גם טוען שלא טוב לו בבית. לפני שבוע נעלם ליומיים. שכנה מצאה אותו במקום אחר ואני נסעתי והבאתי אותו הביתה. בעלי קצת קשוח איתו ואני ממש לא יודעת, האם לנזוף בילד, להעניש אותו או משהו אחר.
תשובה:
כלל ראשון בגישה לבנכם הוא, להחליט על דרך מוסכמת. שוחחו שניכם, את ובעלך, וקיבעו לכם מסלול בו תלכו שניכם יחדיו. בגיל זה, יכולות להיות שתי דרכים לניתוח האירועים, ולהחלטה כיצד לנהוג. אם הילד נוטה מטבעו למרדנות, מתווכח אתכם הרבה, שולט על אחיו ביד רמה וכדומה, אם כן, גם היחס אליכם נובע מרצונו לפעול בדרך של כח. הוא מפעיל הרבה כח עליכם, כדי שגם אתם תגיבו בכח כלפיו. בכך הוא זוכה להרבה תשומת לב, מפני שרוב היום, מחשבותיכם מרוכזות בו, ובהתלבטות כיצד לנהוג כלפיו.
אם אכן ילדכם הוא "ילד כח", אזי הדרך הטובה ללכת בה היא, העברת האחריות על כל מה שהוא עושה. גם אם ינסה ללכת בדרך קיצונית, כמו עזיבת הבית, אפשר לומר לו שזה על אחריותו, ואתם סומכים עליו שידע להסתדר.
אולם, במקרה שלכם, נראה לי שהדרך צריכה להיות שונה, מפני שסיבת התנהגותו אינה כוחניות, אלא הרגשה של מחסור ביחס חיובי ואהבה בתוך הבית. אני נוטה לנתח כך את המקרה, מפני שבגיל זה, כבן 12, המרדנות אינה מביאה לתגובה כה קיצונית. עזיבת הבית למשך יומיים, מתוך הטענה שבבית לא טוב לו, בתוספת מה שציינת, שבעלך קצת קשוח כלפיו, מביאים אותי למחשבה שאין מדובר בבריחה מתוך מרדנות אלא מתוך מצוקה, והרגשה שאין לו אוזן קשבת בבית. ילד השב הביתה מבית הספר צריך לחוש את האהבה וההתעניינות במה שקרה לו במהלך היום. רק לאחר השמיעה וההתחברות שלנו עם חוויותיו, אפשר גם להעיר לו ולבקש ממנו, ולהציב דרישות. אם הוא חוזר טעון ומלא סיפורים, ומרגיש שבבית יודעים רק להעיר לו ולנזוף בו על מעשה שעשה או שלא עשה, דבר זה גורם לו לתחושת ריחוק.
כאמור, לאחר ההתחברות עמו אפשר בהחלט להטיל חובות, הערות וגם נזיפות. אבל הכל יבוא לאחר שניטע בו את תחושת הביטחון שיש לו בית, שיש לו הורים מקשיבים.
עצתי לכם, היא בשני תחומים: התחום הראשון הוא, ברכת האב לבנים ולבנות בערב שבת. מנהג ישראל הוא לברך את הילדים. גם אם עד כה לא נהגתם בכך, אני ממליץ לאמץ מנהג נפלא זה. הברכה, יכולה להינתן לילד כאחת החובות המוטלות על האב, בבחינת "מה חובתי ואעשנה", וככזאת ודאי לא תביא לכל שינוי. אולם אפשר לנצל את הרגע הקט של האב המברך את בנו או בתו, ולרכז את המחשבה והמעשה בהרגשה של אהבה גדולה. הברכה לא תסתכם בהנחת יד על הראש, אלא בחיבוק חם, מתוך רצון להעביר את מטען האהבה שיש לאב אל בנו, ולברכו, שיוכל לפתח את הכח המיוחד לו, כמאמר החכם, "חנוך לנער על פי דרכו". ולכל נער ונערה יש דרך מיוחדת להתגדל בה. רגע כזה של קדושה, נחרט עמוק בלב כל ילד, והוא מגיב בהתאם לכך.
בנוסף, בתחום השני, הנכם יכולים לנצל את שנת בר המצוה שלו לחיזוק הקשר החיובי בין בעלך לבין הבן. ההכנה לקריאה בתורה ולהנחת התפילין הינם "גורם מזמן" חיובי לשינוי מערכת הקשרים בין אב לבנו. זו צריכה להיות אחת ההחלטות המשותפות שתקבלו בשיחה ביניכם, ההורים. חזקו את האהבה שבלבכם כלפי הבן, וגם הראו לו זאת במעשים, וישוב הבן אל שולחנכם בשמחה.
חינוך ילדים (67)
הרב אליקים לבנון
31 - קדימה, המפתחות בפנים
32 - ילד זקוק לאהבה
33 - הילד בן שלושים
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
