ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- אורות ישראל
- פרק א'
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל
העלאת כנסת ישראל במדרגתה העליונה כל זמן שיש חילוק עמים בעולם, זאת היא מדרגת נקודת ציון.
זהו משפט מאד קצר, אבל הוא דורש הסבר ארוך. ישנם עמים שונים, ובתוכם קיים גם עם ישראל. במציאות כזאת, עם ישראל נתבע לסוג מסוים של עבודה ודרך חיים. אבל משתמע מכאן שיהיה שלב אחר בהיסטוריה האנושית העולמית, שלב שבו לא תהיה יותר חלוקה לעמים, ואז יהיה סוג אחר של עבודה והתייחסות לכנסת ישראל, אותה המדרגה הרוחנית שממנה התחלנו בפרק הזה. כל זמן שיש חילוק עמים בעולם , צריכה להתבצע העלאת כנסת ישראל במדרגתה העליונה. כשישראל בגלות - שכינה בגלות, וגם הנוכחות האלוהית היא בהסתר פנים, ואינה ניכרת כל כך. אמנם גם בגלות יש מימד של קיום ניסי המעיד על משהו, אבל הוא מצריך יותר התבוננות ויותר ניתוח כדי להבחין דרכו בהתגלות האלוהית.
כדי להגביר את גילוי השכינה ולרומם את מעמדה, יש להעלות את כנסת ישראל ממצבה הירוד. מצב זה קשור בין השאר למצב הפוליטי של הגלות והפיזור, ולכן הפיתרון יהיה בעלייה מן הגלות, קיבוץ הגלויות והעמדת חיי האומה החומריים על צורתם המתוקנת. אבל כנסת ישראל נמצאת במצב ירוד לא רק מבחינה לאומית פשוטה של הימצאות בגלות. מדובר כאן גם על כנסת ישראל כמושג רוחני, הקשור (ואולי זו הסיבה לכך שהרצי"ה סידר את הפסקה הזאת לאחר פסקה טו) להופעת דבר ד' בעולם, ולעוצמת ההופעה הזאת באופן גלוי. הרב חזר ואמר שאנו זקוקים לא רק ל'תחיית החול' של כנסת ישראל, כלומר תחיית הגוף, אלא גם למושג נוסף שהוא חידש - 'תחיית הקודש'. עניינה של תחייה זו, הוא העלאת מושגי התורה שבכתב ותורה שבעל פה, שיש בהם מוסר וחזון, ערכים פילוסופיים גדולים וסודות התורה. כרגע, כל אלה רק טמונים באוצר שלנו, ועליהם לעלות מדרגה, לצאת מן ההסתר אל הגילוי ומן החושך אל האור. בדיוק כפי שיהודים מתאמצים לשנות את המצב הפוליטי בצורה מכוּונת ומודעת, ותוך שימוש באמצעים המודרניים המתאימים ביותר, כך עליהם לפעול גם ביחס לתחיית הקודש. גם עבודת הקודש יכולה וצריכה להיעשות על ידי מאמץ אינטלקטואלי מכוּון של תופשי התורה, וגם עליה להשתמש בכל האמצעים שהתרבות העולמית יכולה להעניק, למשל בשימוש במושגים מחשבתיים שהתחדשו, או בתחום המסגרות והארגונים, שכן אפשר להתארגן היום יותר מאשר פעם, ולהשיג הרבה יותר על ידי תיאום ושיתוף פעולה רציף. צריך לעשות הכל על מנת להגשים את המשימה הגדולה הזאת, ועל ידה להעמיד את התפישה היהודית מחדש.
כל זמן שיש חילוק עמים , יש גם חילוק תרבויות ותפישות רוחניות. ממילא, עבודתנו היא כעם בין העמים וכתפישת עולם בין התפישות, ולכן ראוי לה לתפישה רוחנית יהודית, להיות לכל הפחות במצב של עבודה אינטלקטואלית שאינו פחות משל התפישות הדתיות, המוסריות והפילוסופיות האחרות. היום, זאת היא מדרגת נקודת ציון. הרב עצמו, הבדיל בין "ציון" ו"ירושלים". מילת " ציון " מסמלת את מה שנעשה על ידי האדם, ומילת "ירושלים" את השלב הבא, השמיימי. מדרגת נקודת ציון , היא השלב הראשון הן לגבי הציונות הפוליטית הלאומית, והן לגבי התפישה הרוחנית. הדברים קשורים זה לזה, שכן בקוממיות לאומית פוליטית, נוצרות האפשרויות וההזדמנויות לקוממיות רוחנית יהודית. ראשית, בזכות קיבוץ הגלויות, שהוא קיבוץ הכישרונות והניסיון ההיסטורי של קהילות וגלויות שונות ביחד. ושנית, במצב כזה ישנה גם דרישה עמוקה יותר להתקדמות רוחנית, וצורך בחיפוש רוחני יותר מאומץ. ושלישית, התנאים הרבה יותר מתאימים לכך שהדרישה והחיפוש הזה יביאו לפיתרון כלשהו, או לפחות תיעשה בהם התקדמות משמעותית לקראת המצב הטוב יותר. זאת היא מדרגת נקודת ציון , ו השלב הבא הוא הנקודה האחרת, נקודת הקודש, נקודת ירושלים, כאשר יבואו כל העמים להשתחוות בבית המקדש, "כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים" (ישעיהו נו, ז). כולם יוכלו לפנות למקום אחד, הן מבחינה לאומית פוליטית, והן מבחינה רוחנית דתית או מוסרית, ובכך יתבטלו החילוקים הרבים שביניהם. אז, תישאר כנסת ישראל היישות הלאומית הנפרדת היחידה. אבל נפרדותה לא תהיה על ידי קיום מתבדל ועויין, אלא (כפי שיתבאר בהרחבה בפרקים הבאים) כ"מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ" (שמות יט, ו).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
