ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- אורות ישראל
- פרק א'
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל
העלאת כנסת ישראל במדרגתה העליונה כל זמן שיש חילוק עמים בעולם, זאת היא מדרגת נקודת ציון.
זהו משפט מאד קצר, אבל הוא דורש הסבר ארוך. ישנם עמים שונים, ובתוכם קיים גם עם ישראל. במציאות כזאת, עם ישראל נתבע לסוג מסוים של עבודה ודרך חיים. אבל משתמע מכאן שיהיה שלב אחר בהיסטוריה האנושית העולמית, שלב שבו לא תהיה יותר חלוקה לעמים, ואז יהיה סוג אחר של עבודה והתייחסות לכנסת ישראל, אותה המדרגה הרוחנית שממנה התחלנו בפרק הזה. כל זמן שיש חילוק עמים בעולם , צריכה להתבצע העלאת כנסת ישראל במדרגתה העליונה. כשישראל בגלות - שכינה בגלות, וגם הנוכחות האלוהית היא בהסתר פנים, ואינה ניכרת כל כך. אמנם גם בגלות יש מימד של קיום ניסי המעיד על משהו, אבל הוא מצריך יותר התבוננות ויותר ניתוח כדי להבחין דרכו בהתגלות האלוהית.
כדי להגביר את גילוי השכינה ולרומם את מעמדה, יש להעלות את כנסת ישראל ממצבה הירוד. מצב זה קשור בין השאר למצב הפוליטי של הגלות והפיזור, ולכן הפיתרון יהיה בעלייה מן הגלות, קיבוץ הגלויות והעמדת חיי האומה החומריים על צורתם המתוקנת. אבל כנסת ישראל נמצאת במצב ירוד לא רק מבחינה לאומית פשוטה של הימצאות בגלות. מדובר כאן גם על כנסת ישראל כמושג רוחני, הקשור (ואולי זו הסיבה לכך שהרצי"ה סידר את הפסקה הזאת לאחר פסקה טו) להופעת דבר ד' בעולם, ולעוצמת ההופעה הזאת באופן גלוי. הרב חזר ואמר שאנו זקוקים לא רק ל'תחיית החול' של כנסת ישראל, כלומר תחיית הגוף, אלא גם למושג נוסף שהוא חידש - 'תחיית הקודש'. עניינה של תחייה זו, הוא העלאת מושגי התורה שבכתב ותורה שבעל פה, שיש בהם מוסר וחזון, ערכים פילוסופיים גדולים וסודות התורה. כרגע, כל אלה רק טמונים באוצר שלנו, ועליהם לעלות מדרגה, לצאת מן ההסתר אל הגילוי ומן החושך אל האור. בדיוק כפי שיהודים מתאמצים לשנות את המצב הפוליטי בצורה מכוּונת ומודעת, ותוך שימוש באמצעים המודרניים המתאימים ביותר, כך עליהם לפעול גם ביחס לתחיית הקודש. גם עבודת הקודש יכולה וצריכה להיעשות על ידי מאמץ אינטלקטואלי מכוּון של תופשי התורה, וגם עליה להשתמש בכל האמצעים שהתרבות העולמית יכולה להעניק, למשל בשימוש במושגים מחשבתיים שהתחדשו, או בתחום המסגרות והארגונים, שכן אפשר להתארגן היום יותר מאשר פעם, ולהשיג הרבה יותר על ידי תיאום ושיתוף פעולה רציף. צריך לעשות הכל על מנת להגשים את המשימה הגדולה הזאת, ועל ידה להעמיד את התפישה היהודית מחדש.
כל זמן שיש חילוק עמים , יש גם חילוק תרבויות ותפישות רוחניות. ממילא, עבודתנו היא כעם בין העמים וכתפישת עולם בין התפישות, ולכן ראוי לה לתפישה רוחנית יהודית, להיות לכל הפחות במצב של עבודה אינטלקטואלית שאינו פחות משל התפישות הדתיות, המוסריות והפילוסופיות האחרות. היום, זאת היא מדרגת נקודת ציון. הרב עצמו, הבדיל בין "ציון" ו"ירושלים". מילת " ציון " מסמלת את מה שנעשה על ידי האדם, ומילת "ירושלים" את השלב הבא, השמיימי. מדרגת נקודת ציון , היא השלב הראשון הן לגבי הציונות הפוליטית הלאומית, והן לגבי התפישה הרוחנית. הדברים קשורים זה לזה, שכן בקוממיות לאומית פוליטית, נוצרות האפשרויות וההזדמנויות לקוממיות רוחנית יהודית. ראשית, בזכות קיבוץ הגלויות, שהוא קיבוץ הכישרונות והניסיון ההיסטורי של קהילות וגלויות שונות ביחד. ושנית, במצב כזה ישנה גם דרישה עמוקה יותר להתקדמות רוחנית, וצורך בחיפוש רוחני יותר מאומץ. ושלישית, התנאים הרבה יותר מתאימים לכך שהדרישה והחיפוש הזה יביאו לפיתרון כלשהו, או לפחות תיעשה בהם התקדמות משמעותית לקראת המצב הטוב יותר. זאת היא מדרגת נקודת ציון , ו השלב הבא הוא הנקודה האחרת, נקודת הקודש, נקודת ירושלים, כאשר יבואו כל העמים להשתחוות בבית המקדש, "כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים" (ישעיהו נו, ז). כולם יוכלו לפנות למקום אחד, הן מבחינה לאומית פוליטית, והן מבחינה רוחנית דתית או מוסרית, ובכך יתבטלו החילוקים הרבים שביניהם. אז, תישאר כנסת ישראל היישות הלאומית הנפרדת היחידה. אבל נפרדותה לא תהיה על ידי קיום מתבדל ועויין, אלא (כפי שיתבאר בהרחבה בפרקים הבאים) כ"מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ" (שמות יט, ו).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
