ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- שיחות ליום העצמאות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אליס פולין בת גרציה ז"ל
שאלתי אותו - האם אתה זוכר תקופה דומה לזו? תשובתו הייתה שהתקופה מזכירה לו את ימי מלחמת השחרור.
שאלתי אותו - ומתי היה קשה יותר?
והוא ענה לי - היום.
אני מדבר על יהודי שבמלחמת השחרור השתתף במלחמה על גוש עציון, נפל בשבי הירדני והיה שם כעשרה חודשים.
ושוב שאלתי אותו - איך ייתכן, הרי במלחמת השחרור נהרגו כאחוז מן היישוב?
ותשובתו הייתה - במלחמת השחרור ידענו על מה אנחנו נלחמים, לאן אנחנו חותרים - וממילא היה לנו הרבה כוח. עכשיו לא יודעים לאן פנינו מועדות, לא יודעים מהי המטרה - אז קשה יותר.
מגיע יום ההולדת של מדינת ישראל, יום הראשית, וביום זה חוזרים אל שאלות הראשית - אל שאלות המהות.
אבל לפני שאנחנו שואלים שאלות, ולפני שמנסים להשיב אליהם, אני מבקש לפנות מכאן אל כוחות הביטחון בכל מקום ואתר: "הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא". קום ישראל קום, אל תרא ואל תחת כי אתך אני.
אֶרְדְּפָה אֹיְבַי וָאַשְׁמִידֵם וְלֹא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם" אומר דוד, וַתַּזְרֵנִי חַיִל לַמִּלְחָמָה תַּכְרִיעַ קָמַי תַּחְתֵּנִי", "ּמוֹצִיאִי מֵאֹיְבָי וּמִקָּמַי תְּרוֹמְמֵנִי מֵאִישׁ חֲמָסִים תַּצִּילֵנִי".
רגעי אמת עוברים על העם היושב בציון. רגעים שבהם רוב רובו של המחנה מתרומם אל מעבר לוויכוחים הקטנים והגדולים, ומגלה את תעצומות הנפש של נצח ישראל, של אומה החפצה בחיים. רגעים שבהם מתגברת הופעת חיי הציבור, משהו מן ההוד ממקורו האלוקי השוכן בישראל, דופק, פועם ומכה גלים בים החיים.
היום יערוב, השמש יפנה, ואנו לא נימלט מלחזור אל אותן שאלות מהות העומדות בבסיסם של כל התהליכים הפוקדים אותנו.
מי אנחנו? לאן פנינו מועדות? מהי לנו הארץ הזו שאנו נתבעים להילחם עליה?
דומה כי שתי השאלות הראשונות עומדות במידת מה עדיין מאחרי הקלעים.
השאלה השלישית שאלת זיקתנו אל הארץ הזו, היא התופשת את מקום הבכורה בסדר היום הלאומי שלנו.
מזה שנים רבות שממשלות בישראל מנסות לברוח משאלת יסוד זו.
ישנם בנים רחוקים המציירים את הקב"ה כאיזה סוחר קרקעות המצווה את בניו נתיניו להחזיק בידיהם כמה שיותר קרקעות. אינו מוכן לוותר אפילו על מילימטר אחד.
אנו רואים בחוש שהקב"ה מחזיר אותנו אל סוגייה זו במלוא העוצמה. מנסים כמעט בכל הכוח למסור חבלי מולדת לידי זרים, והמציאות מסתבכת. אי אפשר להוריד את הבירור העמוק במהות הקשר הזה, מסדר היום הציבורי שלנו.
תשובתנו לשאלה זו היא כי אחיזתנו בארץ ישראל היא השורה התחתונה לשתי השאלות הראשונות - "מי אנחנו, ולאן פנינו מועדות"?. אחיזתנו בארץ ישראל היא גם כן השורה התחתונה לעובדת החיים הברורה, זו שהולכת ומתבררת מזה למעלה ממאה שנה - כי הקב"ה גואל את עמו ישראל.
אני רוצה לספר סיפור ששמעתי מפי הרב ריסקין - רבה של אפרת.
הסיפור הוא על יעקב חזן איש השומר הצעיר שעמד בראש מפ"מ, בן לדיין בבית דין בבריסק, אצל ר' חיים מבריסק.
באיזו תקופה מחייו בשל בעיה בריאותית, שלח אביו של יעקב חזן את בנו לעבוד בחקלאות אצל איכר מקומי.
העבודה הייתה קשה, ואותו איכר עבד בה בהתלהבות גדולה. יום אחד שאל אותו יעקב - ממה בדיוק אתה מתלהב? ענה לו האיכר: אני שומע את האדמה שרה ומתמלא בשמחה.
הנער כמובן שלא הבין במה המדובר. אמר לו אותו איכר: התכופף, קרב את האוזן ותקשיב. הנער התכופף הקשיב, ולא שמע דבר.
אמר לו אותו איכר - כנראה שאתה לא שייך לכאן. רק מי שהאדמה שלו יכול לשמוע אותה שרה.
קשר אדם אל אדמה, אל מקום, הוא אחד מן הקשרים העמוקים - קשר אל הזהות.
חיים מופשטים התלושים ממקום אינם נתפשים לאדם.
נוף הילדות לדוגמא מעורר באדם זיכרונות בראשיתיים עמוקים מאד - את יסודות החיים.
כאשר אדם אינו בביתו חסר לו משהו יסודי מבריאות הרגשת החיים. התוצאות לא יאחרו לבוא.
התרבות המערבית ניתקה את האדם מעצמו, ממשפחתו, מעמו. שפע עצום שלא היה אי פעם לכל כך הרבה אנשים, אבל יחד עם השפע הגדול בא גם הניכור. המציאות הוירטואלית התלושה ממקום ניתקה את האדם מתחושות החיבור הבסיסיות אל החיים.
עד כאן במובן האנושי.
בעם ישראל העסק הוא הרבה יותר משמעותי ומורכב.
ראשית - הארץ הזו היא ביתנו - היא מקומנו. ארץ ישראל היא המצב הטבעי והנורמאלי שלנו. כאשר אנחנו לא במקומנו - זהו מצב של חוסר איזון, והתוצאות לכך הן רבות.
הארץ גם מזכירה לנו את נוף הילדות שלנו. את הקשר שלנו אל העבר שממנו אנחנו יונקים, את התנ"ך, את השורשים.
ארץ ישראל גם שייכת אל העתיד שלנו. היא המקום שבו אנו יכולים להגשים את עצמנו - את תרבותנו, את המצוות - את חלומותינו.
אני רוצה לסיים בסיפור שפתחתי בו את דברי:
"במלחמת השחרור ידענו על מה אנחנו נלחמים" - אמר לי אותו יהודי.
ידענו לאן אנחנו חותרים - וממילא היה לנו הרבה כוח. עכשיו לא יודעים לאן פנינו מועדות, לא יודעים מהי המטרה - אז קשה יותר.
ואנו אומרים - אכן הגיע הזמן לצייר לעצמנו את המטרה, את הקומה האמיתית של ארץ ישראל - את האופק הרוחני אליו אנו חותרים, אופק שאם נכוון אליו את המצפן הלאומי שלנו, יהיה לנו את הכוח לחתור אליו חרף כל המכשולים שבדרך.
עם ישראל חוזר הביתה, חוזר אל עצמו, אל יהדותו ואל מורשתו.
חוזר ומקבץ את כל נדחי ישראל אשר עדיין פזורים באשר הם שם, וביחד עם כל הכוחות כולם חותר להגשים את חזון כל הדורות.
"אֶת צֶמַח דָּוִד עַבְדְּךָ מְהֵרָה תַצְמִיחַ", וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
