ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- מוסר
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
הפרק פותח בציווי לשאול "לך והכיתה את עמלק" ומפרט הנביא "והמתה מאיש ועד אשה, מעולל ועד יונק" וכו' (פס' ג). הצווי נאמר "ברחל בתך הקטנה". אבל שאול חומל על "אגג ועל מיטב הצאן והבקר" וכו' (פס' ט), ובעקבות כך, אומר ה' "נחמתי כי המלכתי את שאול" (פס' יא). שמואל בא כדי להוכיח את שאול, ועוד לפני שמספיק לפתוח את פיו, מקדימו שאול ואומר "ברוך אתה לה', הקימותי את דבר ה'" (פס' יג). והדברים תמוהים. שאול אינו קטלא קניא. שאול היה משכמו ומעלה, גבוה מכל העם (על פי פרק י, פס' כג), ואומרים חז"ל "בן שנה שאול במלכו" - כבן שנה שלא טעם טעם חטא. ובכל זאת, אומר שקיים את דבר ה'. וכששמואל שואל "ומה קול הצאן הזה באזני" (פס' יד), עונה שאול "מעמלקי הביאום, אשר חמל העם" וכו' (פס' טו), ונראה כמתמם. ואז שמואל חוזר על צווי ה' "וישלחך ה' בדרך ויאמר לך והחרמת" וכו' (פס' כב), ורק אז אומר שאול "חטאתי כי עברתי את פי ה'" (פס' כד).
אומרת הגמרא ביומא (כב, ב) "שאול באחת ועלתה לו (פירוש, הפסיד את המלוכה), דוד בשתים ולא עלתה לו. שאול באחת מאי היא? מעשה דאגג". שואל במקום התוס' ישנים, הרי כבר בפרק יג מסופר שה' נחם על מלכות שאול בגלל שהקריב קרבנות לפני ששמואל הגיע, ועיי"ש בתירוצו. על כל פנים, הגמרא לא מסבירה מדוע "עלתה לו" לשאול, אלא רק אומרת בעקבות איזה אירוע "עלתה לו".
התוספתא במסכת ברכות (פרק ד, סי' טז) מביאה ארבעה נימוקים מפני מה זכה יהודה למלכות:
א. מפני שהציל אחיו (יוסף) מן המיתה, שנאמר "מה בצע כי נהרוג את אחינו" (בראשית לז).
ב. מפני שהודה בתמר.
ג. מפני הענוה, שנאמר "ועתה ישב נא עבדך תחת הנער" (בראשית מד).
ד. מפני שקדש שמו של הקב"ה שכשעמדו שבטים על הים, זה אמר איני יורד וזה אמר איני יורד, קפץ שבטו של יהודה וירד בתחילה.
ישנן כאן ארבע תשובות שונות, אך כשמתבוננים בהן רואים חוט אחד שחורז את כולן.
הסיבה הראשונה - מפני שהציל את אחיו. יהודה והאחים דנו את יוסף למיתה, אבל האחים אמרו שליעקב יאמרו "חיה רעה אכלתהו". אומר יהודה - זה לא יתכן. אם אתם חושבים שמגיע לו מוות, לא יתכן שנברח מאחריות מפסק הדין. אתם רוצים להרוג? אין בעיה, אבל זה מה שנאמר לאבא. אבל לדון למיתה ולומר "חיה רעה אכלתהו" - לא יתכן. זוהי מלכות. מלך יכול להיות מי שנושא באחריות. מי שלא יכול לקבל אחריות על מעשיו, או על דבריו, לא יכול להיות מלך. הנקודה איננה בהצלה ממיתה אלא בנשיאת האחריות. יהודה עמד בראש המתנגדים ליוסף ודן אותו למיתה, אבל אמר לאחים אם אין לכם אומץ לומר זאת לאבא - "לכו ונמכרנו לישמעאלים".
הסיבה השניה, מפני שהודה בתמר. לומדים חז"ל (ב"מ נט, א) "נח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש, ואל ילבין פני חברו ברבים". תמר נתנה ליהודה את האפשרות להתחמק ולא להודות. נדמיין את התמונה: יהודה, נשיא הארץ, במעמדו - להודות על מעשה כזה שבא על זונה, זה הריסה של כל המעמד. הוא מפסיד את כל העוה"ז שלו, ובכל זאת הודה ולא בוש. "צדקה ממני" - היא מעוברת ממני. ולכן זכה למלכות. גם על מעשה לא טוב שאתה עושה אתה צריך לדעת לקבל אחריות.
הסיבה השלישית, "עבדך ערב את הנער". יהודה מסביר ליוסף מדוע דוקא הוא ניגש אליו ולא שאר האחים "כי עבדך ערב את הנער". אני התחייבתי באחריותו "אנכי אערבנו מידי תבקשנו", ולכן אני מוכן להשאר עבד במצרים. זוהי אחריות.
הסיבה הרביעית, כל השבטים עומדים על ים סוף, וכל אחד דוחף את השני שירד למים. ולמה באמת לא ירדו? דורשים חז"ל "על חרב גאותך" - לישראל אין בעיה למות על קדוש השם, הבעיה היא לחיות על קדוש השם. למות על קדוש השם לוקח שניה, אבל לחיות על קדוש השם - זה כל החיים. ישראל היו בטוחים שיצאו חיים, אבל פחדו לקחת את האחריות, עד שקפץ נחשון, "היתה יהודה לקדשו" - לקדש שם שמים. ולכן יהודה זוכה למלכות. הנקודה המרכזית במלכות היא קבלת האחריות לטוב ולרע.
נחזור לפרשת שאול. שמואל שואל "ומה קול הצאן הזה באזני", אומר שאול "אשר חמל העם ". אומר שמואל "הלא אם קטן אתה בעיניך, ראש שבטי ישראל אתה!" (פס' יז) "מי זה העם? מי אתה, ומי העם? אתה חושב שאתה עניו? להיות עניו זה חשוב, אבל אתה מלך, לא סתם אדם. "אם קטן אתה בעיניך", זו הסיבה שלא שמעת בקול ה'. ענוה זו מידה טובה, רק צריך לדעת מתי ואיך להשתמש בה. גם מלך יכול להיות עניו, אבל הוא צריך לזכור שהוא גם מלך. ישנם מצבים שבהם נדרש המלך, עם כל הענוה שלו, לקבל על עצמו את האחריות למעשיו של העם, אז מה פתאום "אשר חמל העם "? ושאול ממשיך בדרכו "ויקח העם מהשלל" (פס' כא). וכך רואים בפרק יג "ויאמר שמואל מה עשית? ויאמר שאול, כי ראיתי כי נפץ העם מעלי" (פס' יא). ישנה בעיה יסודית בשני הספורים. שאול אינו מסוגל לקבל אחריות. הוא מושפע מאוד מהעם. מלך צריך לדעת לכוון את העם ולא שהעם יכוון אותו. שאול לא יכול לתלות את הסיבה שהקריב לפני ששמואל הגיע, בעם. כי אם העם לא בסדר - הוא לא בסדר. תפקידו לכוון את העם, ולכן "וימאסך ה' מהיות מלך על ישראל" (פרק טו, פס' כו). שאול לא מתאים למלכות.
כאשר בוחנים את הדברים, רואים שהתביעה לעמוד באחריות היא לא רק ממלך, אלא מכל אחד ואחד. לקבל אחריות על מעשה לא טוב, או אחריות שמעשה טוב יעשה, ולא לגלגל את הדבר על מישהו אחר. טבע האדם, שלא לראות את נגעי עצמו, יותר קל לראות חסרון בשני. קבלת אחריות פירושה שאדם מבין שטעה. אומרים חז"ל על טענתו של קין "'השומר אחי אנוכי' - אתה שומר כל הבריות ואתה מבקשו מידי? משל למה הדבר דומה? לגנב שגנב כלים בלילה ולא נתפס. לבקר תפסו השומר. אמר לו: למה גנבת את הכלים, אמר לו אותו גנב - אני גנב, ולא הנחתי אמנותי, אבל אתה (השומר) למה הנחת אומנותך, ועכשיו אתה אומר לי כך?". אני את תפקידי עשיתי - אבל אתה צריך לשמור. קין יודע שה' יודע שהוא הרג את הבל, אלא טוען קין, אני הרגתי אותו? בראת בי יצר הרע. נו, אז מי אשם, אני? מה אתה רוצה ממני? קין לא מקבל אחריות על מעשיו. קין טוען טענה שמערערת את יסוד הבחירה. אדם מקבל על עצמו אחריות, ככל שהוא מכיר יותר באמיתיות של יסוד הבחירה. ככל שהוא מבין שהוא אחראי למעשיו, שהוא המלך כאן, ושאינו יכול לגלגל את הדברים על מישהו אחר. צריך להיות ברור לאדם שבידו המפתח לכאן או לכאן, ולכן אם בחר לעשות כצד מסוים, עליו לשאת באחריות על מעשיו. וככל שהדברים יהיו ברורים לאדם יותר, כך יוכל לקבל על עצמו את האחריות בקלות יותר.
"מפני מה זכה יהודה למלכות?", מלך פירושו אחריות. יש מלך על עם, מלך על עיר, מלך על עצמו. האדם מלך על עצמו, שליט על כוחותיו, ואינו יכול לגלגל את האחריות על מישהו אחר. קבלת אחריות פירושה: א. להבין שביד האדם לעשות כך או אחרת, והדברים תלויים בידו באופן מוחלט. ב. מסירות נפש. ככל שיש יותר הבנה בערך ובגודל של התפקיד של האדם, כך ישנה יותר אפשרות לקבל אחריות, או להטיל עליך אחריות. כך יש יותר אפשרות לזכות במלכות.
דורשים חז"ל בפרשת בלק "יזל מים מדליו, וזרעו במים רבים, וירם מאגג מלכו, ותנשא מלכותו" (במדבר כד, ז). "יזל מים מדליו" - זו מלכות שאול שיש לה הפסק כדלי, "וזרעו במים רבים" - זו מלכות דוד שאין לה הפסק לעולם ועד. על ידי מה פסקה מלכות שאול - "וירם מאגג מלכו", ובכל זאת "ותנשא מלכותו" - על ידי אסתר. אומרת הגמרא במסכת מגילה (יב, ב - יג, א) "איש יהודי היה בשושן הבירה" וכו'. "איש יהודי" שאמו מיהודה ואביו מבנימין וכו'. "ראו מה עשה לי יהודה, ומה שלם לי ימיני וכו' דלא קטליה שאול לאגג". אותה תכונה, שהיא היסוד למלכות יהודה, חוזרת ומתגלה אצל אסתר, וזה התקון לחטאו של שאול. אסתר מקבלת על עצמה אחריות במסירות נפש בשביל כלל ישראל, כאשר הולכת ונבעלת לאותו רשע, על מנת להציל את עם ישראל. ויותר מזה, "ויעש ככל אשר ציותה עליו אסתר" (מגילת אסתר פרק ד, פס' יז) - צמו שלושה ימים ושלושה לילות - וזה היה ביו"ט ראשון של פסח. אסתר גזרה צום בליל הסדר, בטלה מצוות עשה של אכילת מצה, כי הבינה שלפעמים ישנו מצב שככל שנשיאת האחריות יותר גדולה, כך הסייעתא דשמיא יותר גדולה לכוון לאמת. יכולה היתה אסתר לצוות על כך, כיוון שמסרה נפשה עבור כלל ישראל, כיוון שקבלה עליה אחריות עבור כלל ישראל. תכונתו של יהודה חוזרת ומתגלה אצל אסתר ומתוך "יזל מים מדליו" מגיע התיקון ל"ותנשא מלכותו".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.









