ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום ירושלים
- שיחות ליום ירושלים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' מאיר ב"ר יחזקאל שרגא ברכפלד
מסורת קדומה בישראל, שיום כ"ח אייר הוא יום הילולא של שמואל הנביא, ובודאי מגלגלין זכות ליום זכאי, וזכות אותו צדיק עמדה לנו, שנזכה ביום זה לנצח את אויבינו, עד שהתקיים בנו "עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים".
אם נתבונן נראה שיש קשר אמיץ בין שמואל הנביא עם ירושלים עיה"ק. שמואל היה זה שחשף את קדושתה, ביחד עם דוד המלך, כנאמר (שמואל א פרק יט) "וילך שם אל ניות ברמה ותהי עליו גם הוא רוח אלקים וילך הלוך ויתנבא עד באו בניות ברמה: ויפשט גם הוא בגדיו ויתנבא גם הוא לפני שמואל ויפל ערום כל היום ההוא וכל הלילה על כן יאמרו הגם שאול בנביאם". ופרשו חז"ל (ילקוט שמעוני פרשת שופטים רמז תתקי):
"דרש רבא מאי דכתיב וילך (דוד) [הוא] ושמואל וישבו בניות וגו' ברמה, וכי מה ענין ניות אצל רמה, אלא שהיו יושבין ברמה ועוסקין בינויו של עולם, אמרי כתיב וקמת ועלית אל המקום מלמד שבית המקדש גבוה מארץ ישראל, וארץ ישראל גבוה מכל הארצות לא הוו ידעי דוכתיה היכא, אייתו ספר יהושע, בכולהו שבטים כתיב וירד הגבול ותאר הגבול, ובשבט בנימין ועלה הגבול כתיב ותאר הגבול לא כתיב, אמרי שמע מינה הכא הוא מקומו".
גלוי המקדש ע"י העיון במקורות התורה, וע"י שמואל הנביא, מבוסס על דרשת חז"ל (ילקוט שמעוני תורה פרשת ראה רמז תתעט):
"כי אם אל המקום אשר יבחר ה' אלקיכם מכל שבטיכם, דרוש על פי נביא, יכול תמתין עד שיאמר לך נביא, ת"ל לשכנו תדרשו ובאת שמה, דרוש ואתה מוצא ואחר כך יאמר לך נביא, וכן את מוצא בדוד זכור ה' לדוד וגו' אשר נשבע לה' נדר לאביר יעקב אם אבא באהל ביתי אם אעלה על ערש יצועי אם אתן שנת לעיני וגו' עד אמצא מקום לה', שלא תעשה אלא על פי נביא שנאמר ויבא גד (החוזה) [אל דוד] ביום ההוא ויאמר לו עלה הקם לה' מזבח בגורן ארונה היבוסי, ואומר ויחל שלמה לבנות את בית ה' בירושלם בהר המוריה אשר נראה לדוד אביהו".
היינו שאין לחכות עד שהדבר יתגלה לנו ע"י נביא, אלא לחקור ולדרוש אחר מקום המקדש, ורק אחר כך יתגלה הדבר ע"י נביא. וממדרש זה נראה שעיקר החוקר אחר המקדש היה דוד, ואז זכה לגלוי הדבר ע"י נביא. והנה במדרש הקודם נתגלה לו הדבר ע"י הנביא שמואל, וכאן ע"י נתן הנביא, וצריך לומר שהנביא שמואל גילה את ירושלים, ונתן הנביא גילה את המקום המדויק של המקדש.
לא בכדי זכה לכך שמואל, הוא איחד את ישראל בעליה לרגל לשילה, נאמר עליו (שמואל א פרק ז) "והלך מדי שנה בשנה וסבב בית אל והגלגל והמצפה ושפט את ישראל את כל המקומות האלה, ותשובתו הרמתה כי שם ביתו, וגו'". ואמרו בגמ' (ברכות דף י עמוד ב): "שכל מקום שהלך שם - ביתו עמו". והדבר עשה פרסום גדול עד שהעלה את כל ישראל לשילה.
ובזה קיים לשכנו תדרשו ובאת שמה, כפי שכתב רמב"ן (דברים פרק יב פסוק ה):
"וטעם לשכנו תדרשו - שתלכו לו מארץ מרחקים ותשאלו אנה דרך בית השם, ותאמרו איש אל רעהו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלקי יעקב (ישעיה ב ג), כלשון ציון ישאלו דרך הנה פניהם (ירמיה נ ה). ובספרי (ראה ח), תדרשו, דרוש על פי הנביא, יכול תמתין עד שיאמר לך נביא, ת"ל לשכנו תדרשו ובאת שמה, דרוש ומצא ואח"כ יאמר לך נביא, וכן אתה מוצא בדוד וכו'. ועל דרך האמת לשכנו תדרשו, לכבודו תדרשו, ובאת שמה, לראות את פני האדון ה' אלקי ישראל. וממנו אמרו חכמים "שכינה".
כך עשה גם אביו אלקנה כמבואר בתנא דבי אליהו רבה פ"ח, שעורר את ישראל לעלות לשילה היו שואלים אותו "להיכן תלכו"? ואומרים אל בית האלוקים שבשילה "נלך ביחד", "מיד עיניהם משירות דמעות ואומרים להם: נעלה עמכם".
אמרו חכמינו, ששמואל היה שקול כנגד משה ואהרן, שנאמר "משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו", וכי איך אפשר לומר ששמואל היה גדול ממשה אדון הנביאים, ואו אף מאהרן שהיה אב לכל הכהנים? אלא ששמואל כלל באישיותו כוחות ממשה ומאהרן, שהיו שתי בחינות, משה היה שושבינא דמלכא, מלכו של עולם, בכל ביתי נאמן הוא, ואהרן היה שושבינא דמטרוניתא, מצד כלל ישראל, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה. ושמואל היה נביא ה', וגם נקט במידתו של אהרן לקרב את ישראל לאביהם שבשמים.
וכך מובא במדרש (שמות רבה (וילנא) פרשה טז ד"ה ג ד"א משכו):
"וכן מצינו משה ושמואל שוין כאחת, שנאמר (תהלים צט) משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו, בא וראה כמה בין משה לשמואל משה היה נכנס ובא אצל הקב"ה לשמוע הדבור ואצל שמואל היה הקב"ה בא שנאמר (ש"א =שמואל א'= ג) ויבא ה' ויתייצב, למה כך אמר הקב"ה בדין ובצדקה אני בא עם האדם משה היה יושב ומי שהיה לו דין בא אצלו ונידון, שנאמר (שמות יח) וישב משה לשפוט את העם, אבל שמואל היה טורח בכל מדינה ומדינה ושופט כדי שלא יצטערו לבא אצלו, שנאמר (ש"א =שמואל א'= ז) והלך מדי שנה בשנה, אמר הקב"ה משה שהיה יושב במקום אחד לדון את ישראל יבא אצלי לאוהל מועד לשמוע הדבור, אבל שמואל שהלך אצל ישראל בעיירות ודן אותם אני הולך ומדבר עמו, לקיים מה שנאמר (משלי טז) פלס ומאזני משפט לה'".
נמצא, ששמואל היה גדול ממשה ומאהרן בכך שהוא כלל בעצמו את מידות שניהם, ובזה יובן מה שאמרו בזוהר הק' ששמואל הלוי נתכהן בהוראת שעה, ונהג כל ימיו ככהן, מפני שהצליח לכלול בעצמו גם את מידתו של אהרן בנוסף למידתו של משה הלוי.
ביום זה של שמואל הנביא עלינו ללמוד ממידותיו, ולדעת כיצד נזכה לבניינה של ירושלים. ע"י שנדוש אותה בכל לבנו, וכך נקיים את המצווה של "לשכנו תדרשו ובאת שמה", ועל זה יסד ר' יוחנן בן זכאי מצוות שיהיו זכר למקדש משום שנאמר "ציון דורש אין לה - מכלל דבעי דרישה".
כמו כן, תנאי לזכות בירושלים הוא באחדות שתהיה בישראל, כשמואל שאחד את ישראל בעליה לרגל. שכן ירושלים היא עיר שחוברה לה יחדיו שעושה כל ישראל חברים זה לזה. עיר שלא נתחלקה לשבטים. ואולי אפשר ללמוד ממנו את הדרך המוליכה לאותה אחדות, ע"י דרישתה של ירושלים, כפי שהזכרנו לעיל, "מיד היו עיניהם משירות דמעות ואומרים להם נעלה עמכם", חזקה על ירושלים שבכוחה לעורר כוחות רדומים בקרבנו, שתקרב אותנו לשורש המאחד אותנו.
והדברים הנ"ל באים כאחת, אמרו חז"ל (רכות דף מט עמוד א) "אימתי בונה ירושלים ה' - בזמן שנדחי ישראל יכנס", קבוץ הנידחים הוא גם קבוץ הלבבות, שע"י זה נבנית ירושלים. ויהי רצון שעינינו תחזנה לראות במהרה בבניינה של ירושלים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
