ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג דב ליאור
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- פדיון שבויים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רוני בת טובה
הנושא השני בפרשתנו המעבר מדור המדבר, עם תום פטירתם של אנשי הדור, לבואם של בני ישראל לקצה ארץ כנען והתחלת מלחמתם עם יושבי הארץ.
התורה מתארת גם מצב שבו לקחו הכנענים שבי מעם ישראל, כפי שמפרש יונתן בן עוזיאל על הפסוק "וישב ממנו שבי", חשוב להדגיש פרט זה היות ויש לו השלכה להתייחסותנו לאירועים שאנו נמצאים בתוכם.
המחבלים חטפו מאתנו מזה כשנתיים שלושה יהודים, ועד היום איננו יודעים באופן רשמי מה שלומם ומצבם. לאחרונה שמענו שהמחבלים מסכימים להחליף אותם באלפי חבריהם שישראל תאלץ לשחררם תמורתם.
תורת ישראל מקיפה את כל תחומי חיינו הפרטיים והכלליים גם יחד, ואנו צריכים להתבונן ולראות מה היא הדרכתה של תורה וכיצד ראוי לנהוג במצבים שכאלו. חז"ל קבעו (גיטין מ"ה) ש"אין פודים את השבויים יותר מכדי דמיהם". הנימוק לכך הוא כדי שלא לחשוף את עם ישראל לסחטנות עתידית, במקרה שהגויים עלולים לתפוש יהודי ולדרוש תמורה ללא כל גבול.
ניתן להבין את דרישת המשפחות שיקיריהם נמצאים בשבי שהמדינה תענה לכל דרישה שלהם, ובלבד שיחזירו את הבנים. אולם על מנהלי המדינה מוטלת אחריות כבדה לשלום הציבור ובטחונו, ואם גורמי הביטחון אומרים שבמקרה שישחררו מחבלים הם עלולים לחזור על מעשיהם, וכן שזה יסכן את אחינו בעתיד, הדילמה שהאחראים אמורים להכריע בה היא קשה. אולם מי שכוונתו באמת לטובת העם והמדינה צריך להיות לו העוז והגבורה לשקול את הנושא לגופו של עניין ולא מתוך שיקולים של רגש או כל נגיעה מכל סוג שהיא, אלא לראות את טובת כלל ישראל.
אנו, בתור אנשים שמאמינים בהשגחה עליונה, שומה עלינו לברר לעצמנו מפני מה באה עלינו הצרה הזאת, כפי שהרמב"ם כותב (הלכות תענית פ"א) - שעל כל צרה שבאה על הציבור צריך לפשפש במעשים לתקן את המעוות, ולהתחנן לפני בורא העולם להעברת הגזירה הקשה.
לענ"ד נראה שמדינת ישראל עם מערכת המשפט שלה, עושה עוול למתיישבי ארצנו כולל שומרי תורה, ובפרט ברדיפה הקשה שהמערכת מתייחסת לאנשים שגילו התנגדות להסגרת ארצנו לידי המחבלים. עורכים משפטים למי שלפני שלוש שנים חסם כבישים, וגם מי שנשפט וריצה חלק מהעונש ומגיע לו לפי החוק הטורקי ניכוי שליש, מתעקשים ולא מאפשרים גם מה שמגיע לפי 'החוק'. חז"ל אומרים (פרקי אבות פ"ה מ"ח) ש"חרב באה לעולם על עינוי הדין ועל עוות הדין", אם במדינה עושים עוול לאזרחים הנאמנים לה בא העונש שהגויים חטפו אזרחים ולא יודעים כלל מה נעשה איתם. לכן צריך לבוא תיקון ביסוד! כל זמן שלא יתוקן העוול הזה לא נראה באופק שום פתרון לבעיה הכאובה הזאת שאנו נמצאים בתוכה.
הלוואי שקובעי המדיניות יפעילו קצת חשיבה ויתקנו את הטעון תיקון, ובזכות זה נזכה באמת להסרת החרפה והביזיון שמתלווה לכל המצב הלא נורמאלי הזה ונזכה לראות בישועת ה' על עמו ונחלתו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.










