ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- ישראל והעמים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
שערי התחנה המרכזית ירושלים. הבאים להיכנס עומדים בין שורות של מחסומים, שבסיומם ממתינים להם שומרים חמושים, שבודקים אותם בשערים אלקטרוניים לגילוי מתכות. הכול במטרה - לחצוץ, להגן.
לא רחוק משם, דרס ערבי בטרקטור מספר יהודים למוות. שום מחסום לא עמד בדרכו, הרי יש לו ת.ז. כחולה. כך נטמע לו הגוי בתוכנו, ואת התוצאות האיומות משלמות אלפי הבנות שנטמעות ומתבוללות בין זרים, נרצחי הפיגועים, והחברה הישראלית-יהודית ההולכת ומאבדת את זהותה. ואנו זועקים מנהמת לבנו - כיצד נישמר מהיטמעות בגוי שבקרבנו?
לא רחוק משם, דרס ערבי בטרקטור מספר יהודים למוות. שום מחסום לא עמד בדרכו, הרי יש לו ת.ז. כחולה. כך נטמע לו הגוי בתוכנו, ואת התוצאות האיומות משלמות אלפי הבנות שנטמעות ומתבוללות בין זרים, נרצחי הפיגועים, והחברה הישראלית-יהודית ההולכת ומאבדת את זהותה. ואנו זועקים מנהמת לבנו - כיצד נישמר מהיטמעות בגוי שבקרבנו?
דרך האינטרס הערבי
הרב שמואל אליהו שליט"א - רב העיר צפת
באמת... קשה לערבים לחיות בישראל. לא לחינם רוב גדול של הצעירים הערבים רוצים להגר מהארץ. החשדנות כלפיהם גדולה, עוצרים אותם במחסומים, גם את אלו שלא אשמים ולא עשו כל רע. אין להם שום סיכוי אמיתי לשוויון בישראל. התקציבים שהם מקבלים נמוכים מאוד ביחס ליהודים. השמאל שמנסה לארגן להם שוויון רק הולך ומצטמק. תוחלת החיים ושמחת החיים שלהם קטנה משל היהודים. אמא ערבייה רגילה חיה כל הזמן בפחד - שמא הבן שלה ייעצר, שמא יתחבר לארגוני הטרור, שמא היא תמצא אותו מונח כ"שהיד" בארון מתים?
המוסלמים שגדלו על הקוראן יודעים שהיהודים עתידים לחזור לארצם. הם יודעים שזה כתוב בתורה. הם קראו את דברי מוחמד שכתב בקוראן שעם ישראל הוא העם הנבחר. בקום המדינה, בתש"ח, רוב הערבים הבינו שעם ישראל חוזר לארצו, ובחרו מדעת לעזוב את הרכוש החומרי בארץ ישראל ולהתחיל חיים חדשים בארצות הערבים. מי שעשה כן בעבר - עשה והצליח. גם היום עוזבים עשרות אלפי ערבים את הארץ בכל שנה ושנה לירדן, למדינות המפרץ ולאירופה. זה השכל הישר.
לכן, הפיתרון הראשון לבעיות הביטחון וההתבוללות היא לקרוא לערבים בשפתם ולומר להם: אתם מאמינים באלוקים! אתם מאמינים בקוראן! אתם מאמינים במוחמד! למה לכם ללכת נגד אלוקים? אתם מנסים להלחם בו? תעשו את דבר ה'! תפנו את ארץ הבחירה לעם הבחירה! צריך לדבר אליהם בשפתם. להציע בפניהם את האפשרויות שיש להם להתפתח בארצות אחרות. ככל שיעזבו יותר - כך יקטנו סכנת ההתבוללות ובעיות הביטחון.
בנוסף - חשוב לזכור, שרוב מקרי ההתבוללות הם ממניעים של דיכוי ולא של אהבה. ברוב המקרים שפגשתי - היהודייה הייתה האישה השנייה, האישה המוכה, האישה המושפלת. נוכחותה הפריעה לאישה החוקית - האישה הערבייה, מפני שהיהודייה הייתה מתחרה שמורידה את הרמה של הבית, והמכות שהיהודייה קיבלה זלגו לעיתים גם אליה. צריך לשתף פעולה עם הנשים הערביות, שיפעלו כנגד התועבה הזו, מפני שהיא הורסת את ביתם .
גם כוהני הדת המוסלמים - הקאדים מתנגדים לנישואים עם יהודיות, מפני שזה נגד הקוראן והצניעות. הקשר עם היהודיות מתלווה בדרך כלל לסחר בסמים ולפשע. בדרך כלל מדובר בנשים עם דימוי עצמי נמוך מאד והקשר הזה מדרדר את החברה הערבית לתחתית המדרגה. זה לא בנין - זה הרס. צריך לחזק את כוחם של הקאדים במלחמה כנגד הפריצות הזו, שהורסת בחברה הערבית כל חלקה טובה .
לדחקם בכל מיני דחק
הרב גד בן-זמרה שליט"א - רב אולפנת מעלה לבונה
בגוף השאלה חבויה הנחת יסוד - שעצם נוכחות הזרים בארצנו היא 'עובדה קשה', ונותר לנו לדון רק בשאלה - כיצד נמנע את הטמיעה שלנו בהם ולהיפך.
אך האמת (התורנית, המוסרית והמציאותית) תורֵה דרכה, שהפתרון היסודי להתפתחות ה'גייס החמישי' בקרבנו, המעמיד אותנו בסכנה קיומית עד "ונלחם בנו ועלה מן הארץ" (ה' ירחם) - תלוי במילה אחת קטנה (אך קשה מאוד לביצוע): " והורשתם (וגירשתם, רש"י) את כל יושבי הארץ מפניכם". "והורשתם את הארץ וישבתם בה" - "והורשתם אותה מיושביה ואז וישבתם בה, תוכלו להתקיים בה, ואם לאו לא תוכלו להתקיים בה" (רש"י במדבר ל"ג).
לעומת זאת - "ואם לא תורישו את ישבי הארץ מפניכם...וצררו אתכם על הארץ", חס ושלום! אמנם הרמב"ן חולק על רש"י בפירוש אחד הפסוקים, אך אין חולק במשמעות הברורה של רוב הפסוקים העוסקים בחובת הגירוש ומדגישים שלא די בריבונות כללית על הארץ.
ככלל - נראה שהתורה לא רצתה להעמידנו בניסיון. אין אפשרות שעם ישראל יחיה בצד עמים אחרים ולא ילמד ויושפע ממעשיהם . ואכן, ההשפעה השלילית של הגויים הביאה עלינו גלות מארצנו.
ההשפעה החברתית, אפילו בין יהודים ובודאי השפעת הגוי, היא 'חוק טבע': "דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר רעיו וחבריו" (רמב"ם, הלכות דעות פ"ו). לכן, במקרה קיצוני - אם אדם לא מוצא חברה ראויה - דוחק הרמב"ם ביהודי: "צא למערות ולחוחים ולמדברות"!
מעין דרך זו אימצו היהודים לעצמם בכל שנות גלותם. הם בנו גטאות וחומות - כפשוטם ולא כפשוטם. אם רפו ידינו, וזרים אוכלים את נחלתנו, למצער, הסתגרנו בד' אמותינו, התפרנסנו זה מזה ושמרנו את בנותינו. שיטה זו הוכיחה את עצמה 2000 שנה...
אך אם חפצי גאולה אנו, המייחלים בכל לב ל"זמן שיד ישראל (תהיה) תקיפה עליהם" ומשתוקקים להתהלך קוממיות בארצנו - מחובתנו לשנות כיוון גם בהיבט ההתיישבותי. לא נסתפק בעוד דונם ועוד עז, אלא נוודא שהדונם שלנו לא מחזק את האחיזה שלהם! הרי על כל בית שנבנה ביישובינו בידיהם, הם בונים מכוחו ארבעה בתים אצלם, ולאחר זמן אנו במו ידינו הורסים את אותו בית בעשר דקות (עם שופל שנוהג בו ערבי...) בטענה: שהערבים הם 'נתון' ו"אין מה לעשות". פשוט שאם הם 'נתון' אזי אנחנו 'משתנים'! ומי עשה אותם כל-כך 'נתונים'? - אנחנו עצמנו! (עיין אור-החיים הקדוש במדבר ל"ג, נ"ה).
בעקבות הפיגועים האחרונים נקבל על עצמנו, בלי נדר, לייקר את אחינו בני ישראל הנהנים מיגיע כפיהם, ולפעול בכל כוחנו להוצאת הגויים מתוכנו ולדחקם בכל מיני דחק (עיין רמב"ם ע"ז י'). זה לא רק ציווי, זה מניעת סיכון קיומי, וזו עצה טובה מאוד מאוד!
העסקת ערבים סכנה לנפשות
הרב שלום דוב ליפשיץ שליט"א - יו"ר יד לאחים, ורב ברמת גן
הבעיה החמורה של טמיעת בנות יהודיות בקרב בני מיעוטים הולכת ומחריפה. לצערנו, בשנת תשס"ח, טיפלו פעילי ופעילות "יד לאחים" ביותר מ-1000 מקרים של נשואי יהודיות לערבים!
הבנות הנלכדות ברשתם של הערבים הם בנות יהודיות המתגוררות ברחבי הארץ, גם בישובים ובאזורים המוגדרים כדתיים וחרדיים . הן עושות צעד נורא זה בגלל מצוקות כלכליות ורגשיות הפוקדות משפחות רבות, ויוצרות מתחים בלתי פוסקים, שמפרים את "שלום הבית". אווירת מתח, תסכול ומרירות דוחפת את הבנות לחפש פתרון למצוקותיהן. הערבים שמזהים את מצוקת הבנות, מעניקים להן הרבה חום ויחס ג'נטלמני המשרה על הבנות קסם רב. הבנות מקבלות פינוקים, בילויים, וביגוד אשר רק יכלו לחלום עליהם בבית הוריהם.
אולם זמן קצר לאחר היווצרות הקשר, כאשר הבנות הולכות שולל ועוברות להתגורר בכפרים הערבים, נכונה להן מציאות חיים אכזרית מאין כמוה. הן הופכות לנרדפות ומושפלות, וילדיהן אשר הינם על פי ההלכה יהודים לכל דבר, נתונים להתעללות מזעזעת יומיומית. הזעקות הבאות למרכזי "יד לאחים", לאחר מכן, קורעות לב - "אנא חושו וחלצו אותנו".
לכן בכל זיהוי של מצוקה יש לפנות מיידית לקבלת סיוע וטיפול בטרם תחל התדרדרות. על כל יהודי מוטלת החובה לראות בשלום אחיו ולראות כיצד ניתן לסייע ולקדם את פני הרעה, חלילה.
אך אל לנו להסתפק בכיבוי השרפות לאחר שפרצה האש. מחובתנו לנסות לנטרל מראש את הגורמים העיקריים לסכנה, שהם היווצרות נקודות - מפגש בין ערבים ליהודים, כפי שסקרנו לעיל. על כל מעסיק יש לדעת כי בכך שהינו נותן עבודה לערבי, מביא הוא סכנה מוחשית, חלילה, לפתח בתי בני ובנות ישראל.
הרווח הכספי שבהעסקת עובדים אלו, הוא בטל ומבוטל לעומת הפסד הנפשות , כאשר המעסיק היהודי נהפך לשותף מלא באבדן וכליה, חלילה, של בנות ונשים יהודיות הן וילדיהן הרכים.
עם זאת יודגש, כי אין בדברים אלו כל מגמה של גזענות. גם משפחות הערבים רואות בחומרה רבה את צירופן של בנות יהודיות למשפחותיהן. ואם ימצא מנגנון פיקוח מסודר, אשר יפקח על העובדים הערבים כי יעסקו אך ורק בתחום עיסוקם המוגדר, ולא ייצרו כל קשר אחר, יתכן והרבה מן הבעיות היו נמנעות.
מה דעת ההלכה בנידון?
להלכה נפסק, שמותר לחלל שבת על מנת להציל נפש יהודית הלכודה בין בני עם נכר.
הערבים מועסקים במרכולים, בישיבות, בתחבורה הציבורית, מוסדות סיעוד, מלונות, מסעדות ועוד, ולכן יש לערבים יכולת נרחבת ליצור קשר עם בנות יהודיות. ממילא, כל יהודי המעסיק עובד יהודי, באותה עבודה שאם הערבי היה עוסק בה יש חשש שהיה יוצר קשר עם בנות ישראל, הרי אם התשלום עבור עבודת הערבי פחות מהתשלום לעבודת יהודי, ניתן לחשב את ההפרש ולשלמו בדמי מעשר- כספים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
