ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- רביבים א'
- פרו ורבו
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- יעדי הבית היהודי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
לאחר פרסום הדברים קיבלתי תגובות חיוביות רבות, בכתב ובעל פה, מגברים ונשים. וחלקם ציינו כי אחד מן הדברים שאנשים מצטערים עליהם בזקנותם, שלא הולידו עוד ילד או שניים.
היאך יתפרנסו
אולם גם הגיעה שאלה מא', בת שלושים:
בעקבות התשובה לזוג סטודנטים (ובעיקר סטודנטית) שלא לדחות הריון. רציתי להעיר מספר הערות:
א. בדרך כלל, רוב הסטודנטים לומדים על חשבונם ומקסימום ההורים מסייעים להם. מאד קשה לעמוד גם בהוצאות של ילד נוסף (חיתולים, אוכל, תרופות וכו'), ובנוסף, גם לממן מטפלת או מעון כשההורים לומדים!!! הרבה מאד הוצאות, ללא הכנסות (כמעט)!!! וזאת בניגוד למצב בו ההורים עובדים (או לפחות אחד מהם עובד), שאז יש מהיכן לממן את ההוצאות המרובות!
ב. לימודים גבוהים דורשים גם הרבה מאד השקעה בבית, יותר מאשר עבודה "רגילה": למידה לקראת מבחנים, הכנת עבודות, וכו', ודבר זה מאד קשה כאשר יש תינוק בבית, שדורש את תשומת הלב, וגם חולה לפעמים. ושלא לדבר על האמהות שמיניקות...
ג. ברוב האוניברסיטאות והמכללות (ואולי אפילו בכולן), נותנים לאמא רק חודש חופשת לידה, שלא כמו במקום עבודה רגיל (12 שבועות מביטוח לאומי, או לפחות 6, אם האשה עבדה פחות מהנדרש), ואחר כך היא צריכה להיות בטרוף להשלים את כל החומר והפער שנוצר, ובנוסף גם להתאושש מהלידה, וגם לגדל כמובן את התינוק!!! ואין בכלל מה להשוות זאת לעבודה רגילה, שגם לא מצפים ממנה שתשלים את מה ש"הפסידה", וגם בפעמים רבות, מאפשרים לה להאריך את חופשת הלידה, ולגדל את התינוק קצת יותר זמן!
אני לא אומרת שזה בלתי-אפשרי ללדת תוך כדי הלימודים, אך אני חושבת, שהרב לא התייחס לנקודות אלו במאמר שלו, והייתי מאד שמחה לשמוע את דעת הרב בנושאים הללו.
הסתפקות במועט וסדר עדיפויות
שאלת שילוב הלימודים הגבוהים והאימהות היא שאלה קשה ומורכבת. 1 בינתיים אענה עליה בפשטות, בקיצור ובחריפות מסוימת. הפתרון המרכזי נעוץ בהסתפקות במועט. זוג שיש להם רכב, יכולים לוותר עליו למשך שנות הלימודים ולחסוך לפחות 1,500 ש"ח לחודש, ולממן בהם את הטיפול בתינוק. מה עדיף: תינוק או רכב? מי ששוכר דירה בעיר יכול לעבור לישוב ולחסוך כאלף ש"ח בחודש. מה עדיף: לגור בסביבה המועדפת יותר או תינוק?
זוג שמתכוון לקנות דירה שמחירה 150,000$, יכול להחליט לקנות דירה במיקום קצת פחות נוח בעלות של 140,000$, ובאותם 10,000$ שיישארו לו, יממן את הטיפול בתינוק. מה עדיף: עוד ילד או דירה מעט יותר יוקרתית? ואם גם דירה במאה וארבעים אלף דולר אינם יכולים לקנות, ובקושי יוכלו לקנות דירה במאה ועשרים אלף דולר, באחת השכונות הזולות. אולי מוטב שיקנו דירה בששים אלף דולר באחד מיישובי יש"ע או בצפון הארץ או דרומה, ובששים אלף הדולר הנותרים יממנו טיפול בשישה ילדים. מה עדיף: דירה באחת השכונות העירוניות או עוד כמה ילדים?
ובני זוג שאין להם כסף מזומן, לא לדירה ולא למימון הטיפול בתינוק, יכולים לקחת הלוואה ולהחזירה לאחר שיתחילו לעבוד. כמו שלוקחים הלוואה כדי לקנות בית, כך יש מקום לקחת הלוואה כדי להרחיב את המשפחה. ואם קשה לעמוד בעומס הלימודים, אפשר אולי להפחית מעט מהעומס ולהאריך קצת את משך הלימודים. מה עדיף: לסיים במהירות את הלימודים או ללכת לפי ההדרכה התורנית המקובלת שלא לעכב את ההריון ולזכות לראות יותר נכדים ונינים? השאלה הבסיסית היא האם המשפחה תופסת את המקום הראוי לה בראש סולם העדיפויות.
יהי רצון שבמהרה יתקיימו דברי הנביא (יחזקאל לו, לח): "כְּצֹאן קָדָשִׁים כְּצֹאן יְרוּשָׁלִַם בְּמוֹעֲדֶיהָ כֵּן תִּהְיֶינָה הֶעָרִים הֶחֳרֵבוֹת מְלֵאוֹת צֹאן אָדָם וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה'".
שאלות על הטבלה של גידול המשפחה
שאלה: מדוע לא הופיעה בטבלה גם משפחה שיש לה בממוצע שמונה ילדים או תשעה? האם אין בכך משום אמירה שיותר משבעה ילדים זה מוגזם?
תשובה: כיוון שמדובר על ממוצע, הכולל בתוכו את כל בני המשפחה בשניים עד שלושה דורות, הרי שכדי שהממוצע יהיה שבע, צריך שיהיו באותה המשפחה גם משפחות עם יותר ילדים, כדי שלבסוף הממוצע יהיה שבע. ולכן נראה היה שלהגיע לממוצע של יותר משבע במשך כמה דורות הוא דבר קשה. אבל אין בכך כמובן הבעת עמדה כנגד יותר ילדים. אמנם יש לציין כי לעיתים במשפחה ברוכת ילדים, כאשר ההורים אינם מצליחים לטפל כראוי בילדיהם, המסקנה של הילדים תהיה כי עדיף שיהיו להם פחות ילדים. ואזי בדור הראשון אולי יהיו עשרה ילדים, אבל אחר כך לכולם יהיו רק ארבעה ושלושה.
שאלה: האם זה לא מגוחך להראות את טבלת הצאצאים. או במילים אחרות, האם זה צריך להיות השיקול היחיד שמנחה את האשה בהביאה ילדים לעולם?
תשובה: ברור שזה אינו השיקול היחיד, אבל מצד שני אי אפשר להתעלם מההיבט הזה. מי שידע עד כמה גורם הזמן משפיע אינו זקוק לטבלה, מי שלא ידע - עכשיו הוא יודע. כיצד יחליט? בחירה שלו!
שאלה: מה לדעת הרב צריכה לעשות אשה שיש לה כשרונות גאוניים וברור לסובבים אותה שאם תשקיע בלימודי רפואה או מדעים אחרים תוכל לתרום תרומה משמעותית מאוד לחברה ואולי אף לאנושות, האם עליה להתחתן מוקדם, להעמיד את המשפחה במקום הראשון על חשבון התפתחותה המדעית לטובת האנושות, או שמוטב שתעמיד את לימודיה ומחקריה במקום הראשון?
תשובה:
במקרה כזה יתכן שעדיף שאותה אשה תקדיש את מיטב כשרונותיה לטובת האנושות. כדאי שתמצא בעל טוב ואוהב, שיהיה מוכן להעריך את כשרונה ולקחת על עצמו את עיקר הטיפול במשפחה כדי שתוכל לתרום את תרומתה לחברה ויחד עם זה גם ללדת ילדים ולדעת שהם מטופלים ומחונכים כראוי. בעלה לא חייב להיות מוכשר כמותה, וממילא אם תחפש בחור שיהיה יותר מוכשר ממנה או אפילו כמותה - כנראה שלא תתחתן.
^ 1. זה אחד השיקולים המרכזיים להדרכה הנכונה הניתנת כיום לבנות רבות, לדחות בכמה שנים את גיל הנישואין. מסתבר שלולא הצורך האמיתי ללמוד מקצוע, גיל הנישואין הממוצע היה יורד לסביבות גיל 18 ואולי אף פחות, כפי שהיה בעבר. יש לציין כי אחד השיקולים לוותר על שירות לאומי קשור בשאלת ההתנגשות בין לימודי מקצוע ונישואין, כפי שהובא לעיל בפרק ב' על השירות הלאומי, בעיקר במאמר הראשון.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
