ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- רביבים א'
- גירושין וקידושין
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- הקשר הזוגי
לכאורה בפרשת 'כי-תשא' אנו לומדים על נפילתם הגדולה של ישראל בחטא העגל. שהנה רק ארבעים יום עברו מאז מתן תורה, המעמד הגדול שלא היה כמותו בעולם, עשו עגל מסכה, ואמרו: "אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (שמות לב, ד).
אבל האמת שדווקא בפרשת 'כי-תשא' נתגלתה סגולתם של ישראל, שאם חטא חמור שכזה לא גרם לפירוד בין ה' לישראל, סימן הוא שישנה ברית נצח בין ישראל לה', שאפילו החטאים החמורים שבעולם לא יבטלוה. ואכן אחר שחזרו ישראל בתשובה וה' קיבל את תפילת משה וסלח לישראל, עוד "העיז" משה רבנו לבקש שה' יפלה אותנו מכל העמים. "וְנִפְלִינוּ אֲנִי וְעַמְּךָ מִכָּל הָעָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה". והסכים ה' - "גַּם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֶעֱשֶׂה כִּי מָצָאתָ חֵן בְּעֵינַי וָאֵדָעֲךָ בְּשֵׁם" (שמות לג, טז-יז). אין זאת אלא שדווקא מתוך המשבר הנורא התברר עד כמה הקשר של ישראל לה' הוא מוחלט, ולכן דווקא אז ביקש משה שיפלה ה' את עם ישראל מכל העמים.
משבר בין בני זוג
ומכאן עצה חשובה לכל מערכות היחסים שבין אדם לחבירו, ובמיוחד בקשר המרכזי והעיקרי שבחיי האדם - בקשר הנישואין. המציאות מסובכת ומורכבת, ולכן מעת לעת פורצים חילוקי דעות שגורמים למשברים. השאלה אינה - האם יהיו משברים, כי מסתבר שיהיו. השאלה הגדולה היא כיצד יעברו את המשבר. אם יצליחו להעמיק ולמצוא את המכנה המשותף שביניהם, אזי דווקא מתוך המשבר יצאו מחוזקים ומאוחדים יותר.
המכנה המשותף קשור לברית שכרתו ביניהם - בחופה וקידושין כדת משה וישראל, כדי לקיים את מצוות "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" באופן השלם ביותר. ברית זו כשהיא נכרתת באמת, היא מגיעה עד יסוד הנפש, וכל הגלים והמשברים שבעולם אינם מגיעים אליו. ולא זו בלבד, אלא שדווקא המשברים מגלים את עומק הקשר המוחלט שביניהם.
ברית הנישואין
כדי שהנישואין יהיו אמיתיים הם צריכים להיות בקדושה - "קידושין". היינו כמצוות התורה - קידושין "כדת משה וישראל". שכן לא ניתן ליצור אחדות אמיתית בלא להתקשר לה' אחד. כי העולם הזה מלא פירודים וקטטות, ובלא להתקשר לשורש האחד של העולם, לה' שמחייה את הכל, אין אפשרות לחיות באחדות.
אבל כאשר הנישואין מבוססים על יסודות אנושיים בלבד, גם אם יקבעו על בסיס שיקול רציונאלי, ורגשי אהבה עצומים ילוום, קיומם למשך זמן מוטל בסכנה. מפני שכל משבר עלול ליצור מצב חדש, ופתאום יתברר להם שכל השיקולים והרגשות שהיו - חלפו ואינם, והנישואין הגיעו לקיצם.
אבל אם תהיה בנישואין קדושה, כוונה לשם שמים, תהיה בהם "ברית", והמשברים השונים לא ירסקום. להיפך, כל משבר יאפשר להם לגלות עומק נוסף בעצמם, ומתוך כך, אם יכוונו לשם שמים יוכלו להעמיק את אהבתם.
וזהו שאמרו חכמים (אבות ה, טז): "כל אהבה שהיא תלויה בדבר - בטל דבר בטלה אהבה, ושאינה תלויה בדבר - אינה בטלה לעולם".
יסוד הפירוד בעולם
כשברא ה' את עולמו הסתיר את עצמו, ואף אחדותו הסתתרה עמו. וכך נתרבה הפירוד בעולם, עד שכמעט ואין רואים את היסוד האחדותי בעולם. אפילו הצמחים מתחרים זה בזה על מקום ומזון, וצמח שמצליח להתגבר, משתרש, יונק לעצמו מזון רב ואילו שכניו שלא הצליח להשריש כמותו - מתנוונים ומתים. גם החיות מתחרות זו בזו על מזון, מי שתתגבר תזכה במזון ותחייה, ומי שתיכשל תמות מרעב. כל כך גדול הפירוד בעולם, עד שיש חיות שטורפות חיות אחרות כדי להתקיים. ויש נקבות דגים, שמיד אחר שמשריצות את פרי בטנם, יוצאות למסע טרף נמרץ, וטורפות את דגיגיהם הקטנים שזה עתה יצאו לעולם.
ואם ציפינו מבני האדם, שה' חננם בחכמה ורגישות, שיחיו באהבה ושלום, הרי שיד איש באחיו, וכל עולמם מלא תחרות וקטטות, על כסף, על כבוד, על מקום, על נשים, על גברים, על כל דבר קטן וגדול.
וכמה שמתאמצים לעשות שלום, להרגיע, הקטטות גוברות. הרצון העצמי של כל אחד גובר, ודוחף אותו להתחרות בחבריו.
רק על ידי האמונה בה' אחד, בורא השמים והארץ, ניתן לגלות גם בתוך העולם הזה, למרות כל הסיבוכים, את האחדות והשלום. ועל כן תיקונו של העולם תלוי בהתקשרות אל ה'.
גודל ברית הנישואין
ברית הנישואין מגלה את האחדות שגנוזה בעולם, ועל כן היא יקרה ואהובה כל כך. כל העולם שואף לאחדות ואהבה, לחיים מלאים, אבל הקטטות והתחרויות גוברות, בלא נחת ושמחה.
וה' שהסתיר את עצמו ואת אחדותו מן העולם, מצפה שלמרות המסכים נצליח להתקרב אליו ולגלות את אחדותו בעולם. והנה בברית הנישואין, על ידי חופה וקידושין, מצליחים שני אנשים נפרדים לגלות את האחדות שבהם, ולהתמלא אהבה וחיים, ומתוך כך נעשה קידוש השם גדול בעולם. עד שאמרו חכמים שבכל חתונה יש משום התקשרות לקב"ה. וכל המבין עניין זה ומשמח חתן וכלה, זוכה לתורה, ונחשב כאילו הקריב קרבן תודה, וכאילו בנה חורבה אחת מחורבות ירושלים (ברכות ו, ב).
וכל המשטינים והמקטרגים שבעולם קמים כנגד גילוי אחדות זו, שאיך יתכן, הלא העולם הזה רחוק מה', ואיך אפשר שתתגלה בו אחדות אמיתית בין איש לאשה. ולכן צריכים להתחזק בקיום הנישואין "כדת משה וישראל", שעל ידי כך תהיה בהם אהבת אמת. "ברוך אתה ה' משמח חתן וכלה".
תיקון העולם
ואל יאמר אדם היאך אתקן את העולם, שכולו מלא קטטות ומלחמות. אלא ידע שבידיו של כל אחד הדבר תלוי. אם הוא עצמו יזכה לגלות בחיי נישואיו אהבה ואחווה שלום ורעות, יטה את כל העולם כולו לכף זכות, וירבו ההולכים בדרכו, והפירוד שבין הבריות ילך ויעלם, עד שהאחדות האלוקית תתגלה בעולם, ואפילו החיות כבר לא יטרפו זו את זו. וכדברי הנביא ישעיהו (יא, ו): "וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם. וּפָרָה וָדֹב תִּרְעֶינָה יַחְדָּו יִרְבְּצוּ יַלְדֵיהֶן וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל תֶּבֶן". 1
^ 1. שאלה: האם חילונים אינם יכולים לאהוב באמת? והאם זו הסיבה לריבוי הגירושין בקרב הציבור החילוני?
תשובה: ראשית, רובם הגדול נישאים כדת משה וישראל, והרי זה מוכיח כי גם למכונים "חילונים" יש רצון להשתית את נישואיהם על הקדושה - "כדת משה וישראל".
אף על פי כן, ככל שההחלטה לכרות ברית קדושה מרכזית יותר בחיים, כך יש סיכוי רב יותר לשרוד משברים. כפי הנראה, אף שבעת הנישואין רבים התכוונו לכרות ברית אמת, במשך הזמן, בלא התקשרות קבועה לקדושה, לתורה ולמצוות, החולין שבחיים הולך וגובר, הברית נשכחת, המשברים גוברים, עד שלרבים אין כוח לעמוד בפניהם.
אשרינו, מה טוב חלקנו, ומה נעים גורלנו, שה' יתברך בחר בנו מכל העמים ונתן לנו תורתו וקדשנו במצוותיו.
תשובה: ראשית, רובם הגדול נישאים כדת משה וישראל, והרי זה מוכיח כי גם למכונים "חילונים" יש רצון להשתית את נישואיהם על הקדושה - "כדת משה וישראל".
אף על פי כן, ככל שההחלטה לכרות ברית קדושה מרכזית יותר בחיים, כך יש סיכוי רב יותר לשרוד משברים. כפי הנראה, אף שבעת הנישואין רבים התכוונו לכרות ברית אמת, במשך הזמן, בלא התקשרות קבועה לקדושה, לתורה ולמצוות, החולין שבחיים הולך וגובר, הברית נשכחת, המשברים גוברים, עד שלרבים אין כוח לעמוד בפניהם.
אשרינו, מה טוב חלקנו, ומה נעים גורלנו, שה' יתברך בחר בנו מכל העמים ונתן לנו תורתו וקדשנו במצוותיו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
