ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- יציאה לחוץ לארץ
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
ושמא חלק מאשמת הבגידה בארץ מולדתנו יש להטיל גם עלינו?
מובא בברכות (ה ע"ב) כי נתחמצו לו לרב הונא ארבע מאות חביות יין, הפסד עצום בימים ההם. באו חכמי ישראל לנחם אותו ולהרגיע אותו. אמרו לו: "תבדוק נא במעשיך". התרעם רב הונא: "כלום חשוד אני בעיניכם שאני לא בסדר?" הגיבו לו: "כלום הקב"ה חשוד הוא שיתנהג אף הוא לא בסדר, לעוות את הדין?" מיד התעשת רב הונא ובקש מהם שאם שמעו עליו על איזו שהיא התנהגות שלו שהיא בלתי ראויה, יודיעו לו. וכך באמת עשו. עיין שם המשך הסיפור.
הקב"ה השמיט מתחת ידינו את השליטה הישראלית על חבל חוף עזה. לא היה זה במקרה. הנציגים החוקיים של עמנו בונים את שלטונו של אש"ף על חלקים נרחבים של יש"ע, ועוזרים להם בנשק וממון רב, אין זה במקרה. מדינת ישראל נכנעת לארה"ב ולאיחוד האירופי המכתיבים לנו תנאים, לבל נרחיב יישובים יהודים ביש"ע; וכאילו אנו נתינים שלהם ומוכרחים לעשות רצונם וציוויים, אין זה במקרה. כאשר כוחות המשטרה וכן נציגי הפרקליטות מציקים למתנחלים, אין זה במקרה. כי יהודי כשר מאמין כי אין שום צרה במקרה, כדברי רמב"ם על עיתות מצוקה של עם ישראל: "אם לא יזעקו ולא יריעו, אלא יאמרו 'דבר זה ממנהג העולם אירע לנו, וצרה זו נקרה נקרית', הרי זו דרך אכזריות וגורמת להם להדבק במעשיהם הרעים, ותוסיף הצרה צרות אחרות" (הל' תעניות פ"א ה"ג).
כי אדם הנוהג זלזול ב"כלי של קדושה", הוא מעורר מדה כנגד מדה שיפסיד אותו. ה"משנה ברורה" (סי' קנא, ס"ק א) מביא מהקדמונים שכאשר נוהגים זלזול וקלות ראש בבית הכנסת גורמים לפעמים שכאשר השכונה מתרוקנת מיושביה היהודים, נמכר בנין בית הכנסת לנוצרים ועובדי עבודה זרה (כמו שקורה פעמים רבות בארה"ב ואירופה). כך כאשר אנו רואים אצל ישראלים מסוימים יחס של בוז לאדמות מורשתנו, לנחלת אבותינו, שמא אחד מהגורמים לכך הוא יחס קר ואדיש לה גם מצד ציבור שומרי המצוות.
במה מדובר? בכל קיץ וקיץ נוהרים עשרות אלפי יהודים לנופש וחופש בחוץ לארץ. הבה ונהיה כנים עם עצמנו, לחלק מהפוסקים זו היא עבירה גדולה. אמנם מותר לצאת לחו"ל לשם צרכי מסחר. מותר לצאת לצרכי רפואה. מותר לצאת כדי לגייס כספים למען החזקת ישיבות ובתי חינוך. וכן מותר לצאת אפילו כדי לראות קרובי משפחה או חברים טובים ששמחים איתם מאד ("משנה ברורה", סי' תקלא ס"ק יד). אבל לצאת כדי לראות את ההרים בשוויצריה, או מגדל אייפל בפאריס, או מפלי נייאגרה בארצות הברית וכדומה לזה, כל אלו נחשבו ל"טיול" ומעשה איסור ("משנה ברורה" שם). וזה מפורש בגמרא "כשיצא שלא ברשות כמו לשוט (לשוטט), דברי הכל אסור" (מועד קטן יד ע"א). וגם אלו שחוגגים את שבעת ימי הפסח באיזה בית מלון (מפני המחיר הזול) בתורכיה ויוון שקבוצת מטיילים חכרו, עוברים על איסור היציאה לחו"ל.
הזכרנו כי לפי "משנה ברורה" מותר לצאת לחו"ל כדי לראות פני חברו. אבל אין זה מוסכם על כל הפוסקים (שו"ת משנת יוסף, ליברמן, הל' שביעית ח"א סי' נו, בשם הרב וואזנר). מרן הרב אברהם קוק היה לו בסך הכל רק בן אחד, הגאון ר' צבי יהודה. הבן הזה השתהה זמן רב עד שמצא זיווגו, והחופה היתה צריכה להערך בשוויצריה. מצאנו כי ארבע ימים לפני החתונה הראי"ה שלח מכתב איחולים לבנו וברכת "מזל טוב" ("אגרות הראי"ה", ח"ד עמ' קכד). וחודש אח"כ שלח מכתב ברכה למחותנו, אבי הכלה (שם, עמ' קכז). כלומר הרב קוק לא יצא בעצמו לחו"ל להשתתף בשמחת נישואי בנו יחידו. [ואמנם יצא לחו"ל לעריכת מגבית כספים להציל את הישיבות].
נחזור לדברי חז"ל כי מהם נקבל את המסגרת הרעיונית הכללית לקיום המצוות (כמובן רק לאלו המצוות שחז"ל הזכירו). הגמרא מחליטה שאפילו כשיש רעב בא"י, ההיתר לצאת היא רק כשהרעב חמור מאד והמזון ביוקר רב. וגם שם מדובר שכאשר יגמר הרעב יחזרו ארצה. ואע"פ כן נמנעו מזה. "אין יוצאין מארץ ישראל לחו"ל אלא אם כן עמדו סאתים [חטים] בסלע" (בבא בתרא צא ע"א). "וכן היה ר' שמעון בר יוחאי אומר: אלימלך מחלון וכליון גדולי הדור היו, ופרנסי הדור היו. ומפני מה נענשו? מפני שיצאו מארץ לחוצה לארץ" (שם). ודאי שזה קשור למאמר אחר של חז"ל כי תושבי חו"ל הם כעובדים ע"ז (כתובות קי ע"ב) וההסבר לזה נמצא ברמב"ן (על ויקרא יח, כה).
יש הטוענים כי מותר לצאת לחו"ל לזמן קצר, כיון שדעתו לחזור מיד. אבל אין כן דעת רמב"ם (הל' מלכים פ"ה ה"ט) הכותב כי אפילו על דעת לחזור, זה מותר לשלשה דברים בלבד.וכן מבואר שר"א בקש לצאת כדי לפגוש את אמו הזקנה שהיתה בדרך לבוא ארצה, ובקושי התירו לו, וזאת רק אחרי שהפציר הרבה (קידושין לא ע"ב) והרי שם מדובר על דעת לחזור מיד. וכן מעשה היה באדם אחד שבקש לצאת לחו"ל כדי לקיים מצות יבום או חליצה, ואסרו עליו היציאה לחו"ל (כתובות קיא ע"א). והרי שם היה על דעת לקיים את המצוה ולחזור ארצה!
כיון שכן הדבר, היוצא לחוץ לארץ כדי לראות נוף יפה, או מפני סקרנות כדי לראות אתרי תיירות, יש בזה במדה מסויימת יחס של קלות ראש מול ערכי ארץ הקודש. טבע האדם הוא שהוא שמח בקב אחד שלו יותר מאשר בתשעה קבים של חברו (בבא מציעא לח.). וארץ ישראל היא ורק היא ארצנו. הרי חז"ל חינכו "חן המקום על יושביו" (סוטה מז.). אם באמת בני א"י אנחנו, כיצד מוצא חן בעינינו לגלות מארצנו (אפילו אם רק לשבוע ימים) כדי לראות אתר אחר נחמד של האומות?
וגרוע אדם זה מחטא המרגלים בימי משה רבינו. עליהם נאמר "וימאסו בארץ חמדה" (תהלים קו, כד) והם הלוא טרם שכנו בארצנו. אבל הנמצא בארצנו, ומעדיף להנפש "חופש" בחו"ל ולא בגליל, הרי שומרון או הגולן, הרי הוא ממש מבזה את ארצנו. הוא כבר היה כאן, נושם אויר הארץ, והעדיף לצאת מכאן?!
שמא מפני אדישות מוזרה זו, מפני חוסר חיבה זו לארצנו, באה הצרה הזאת שבני בליעל המנוכרים לתורת ישראל רוצים לבתר מארצנו ולתת חלקים ממנה לאויבינו. כל אחד ואחד מאיתנו תורם למשקל הכללי של זכויותיהם של ישראל. כי בשמים יש כעת קטרוג גדול ח"ו על כלל ישראל. שהקב"ה עשה לנו נסים ונפלאות במלחמת הקוממיות ונסים רבים כל ששים השנה שאויבינו זוממים לחסלנו. ואעפ"כ הרשעים המוחלטים הופכים עורף למתנת ארץ חמדה. ואמנם אין כח בידינו לעצור את הבוגדים הרשעים. אבל צריכים אנו לכח סנגוריא גדולה שתפעל נגד הקטרוג הנורא. כל מי שהוא מחבב את ארצנו, כל מי שחושק להשאר בארצנו, הוא מהוה משקל נגדי לכל הפוקרים המתפקרים. נתעורר דוקא מפרשת השבוע הזה, בה התורה מצוה אותנו: "והורשתם את הארץ וישבתם בה, כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה" (במדבר לג, נג). בזה צריכים אנו להתחזק. אנו ציבור נאמני ה', המאמינים במה שכתוב בתורה, אין לנו התעניינות סקרנית לתייר בעולם. לא בהודו ולא בסין, לא בברזיל ולא במקסיקו. טוב לנו בביתנו. ומי שיוצא ממנה אפילו לזמן מועט, ביטל מצוות עשה בכל רגע ורגע שנעדר מארצנו (כך כותב "ספר חרדים" של ר' אלעזר אזקרי, בן דורו של אריז"ל). ומובא במסכת מנחות (דף מא ע"א) כי בעידן ריתחא, בשעת כעס (כמו בימינו), ה' מעניש גם על ביטול מצוות עשה. כמה נורא הדבר.
מי שטרם תכנן את חופש הקיץ שלו, יעורר את חשקו להכיר יותר את אתרי הארץ. ככל שאנו נדבק יותר באהבת המולדת, כך נעורר זכות שה' ישאיר בידינו ארצנו ונחלתנו. התעוררות ישראל מלמטה מביאה לתגובה הולמת מלמעלה של ההשגחה העליונה (זהר ח"א דף פח ע"א). "בני ציון יגילו במלכם" (תהלים קמט, ב). צריכים אנו להיות "בני ציון" באמת.
בברכת ההפטרה לקריאת התורה בשבת, אנו מברכים "משמח ציון בבניה". מי הם בניה באמת? ומי הם הבנים החורגים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
