ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שער לדין
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- עסקאות, חוזים והסכמים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל טוב
המשנה במסכת קידושין (כו.) אומרת שקרקעות נקנות בשלושה קניינים - כסף, שטר וחזקה. בקניין כסף דנו בגליון הקודם. השבוע נדון בקניין שטר.
לשון השטר
הברייתא במסכת קידושין (כו.) מסבירה, כיצד מועיל שטר קניין: "בשטר כיצד? כתב לו על הנייר או על החרס אע"פ שאין בהם שוה פרוטה שדי מכורה לך, שדי נתונה לך - הרי זו מכורה ונתונה".
מדברי הברייתא עולה, שלשון השטר צריכה להיות לשון הווה. בברייתא במסכת גיטין (מ:) מבואר, שגם אם השטר כתוב בלשון עבר, הוא מועיל. אולם, כאשר השטר נכתב בלשון עתיד, נחלקו רבי מאיר וחכמים: "ת"ר: האומר נתתי שדה פלונית לפלוני, נתונה לפלוני, הרי היא שלו - הרי היא שלו; אתננה לפלוני - ר"מ אומר: קנה, וחכמים אומרים: לא קנה. אמר רבי יוחנן: וכולן בשטר".
סברתם של חכמים היא, שכאשר השטר נאמר בלשון עתיד, הוא אינו מתאר את פעולת הקניין שנעשתה, אלא זו רק הודעה על התחייבות לעשות קניין בעתיד. והשטר כשלעצמו איננו מעיד על מעשה הקניין. לשאלת תוקפה של ההתחייבות מסוג זה נקדיש דיון נפרד בגליון אחר.
הצורך בעדים בקניין שטר
נקודה נוספת העולה מהברייתא במסכת קידושין היא, שהשטר יכול להיכתב על ידי המקנה בעצמו, בגוף ראשון; אין השטר צריך להיכתב על ידי עדים, בלשון עדות. זאת בניגוד ללשון הרגילה בשטרות, שהיא דברי העדים החתומים על השטר (כדוגמא לכך נביא את לשון הכתובה: 'אנן סהדי איך החתן אמר להדא בתולתא שפירתא הוי לי לאינתו...'. אומנם כיום מקובל שגם ההחתן חותם בסוף, אבל זהו מנהג מאוד חדש. הכתובה איננה דברי החתן, אלא עדותם של עדי הכתובה על מה שאמר החתן).
כידוע, בקידושין וגירושין, יש הכרח בעדים בשעת הקידושין והגירושין, כדי לתת תוקף למעשה. עדים אלו נקראים עדי חלות, משום שללא עדותם, לא חלים הקידושין והגירושין. הגמרא במסכת קידושין (סה:) אומרת, שמעשה קניין של ממון איננו זקוק לעדים - 'לא איברו סהדי אלא לשקרי'. עדים בממונות הם עדי ראַיה בלבד, ולא עדי חלות. אולם, כפי שנראה לקמן, קניין שטר הינו חריג בעניין זה.
במסכת גיטין (כו: ועוד) נחלקו רבי מאיר ורבי אלעזר, אלו עדים נחוצים בגט מן התורה. לדעת רבי מאיר, העדים היוצרים את חלות הגירושין הם העדים החתומים על השטר. לעומת זאת, לדעת רבי אלעזר עדי החלות הם העדים המעידים על מסירת הגט מיד הבעל ליד האשה. לדעת רבי אלעזר, אין צורך שעדים יחתמו על הגט.
להלכה נפסק כדעת רבי אלעזר. ונחלקו ראשונים, אם הלכה כמותו רק לגבי גיטין וקידושין, או גם לגבי ממונות, דהיינו, האם שטר שלא נחתם בעדים ונמסר בפני עדים נחשב שטר. הרמב"ם (הלכות מלוה ולוה פרק יא הלכה ב) פוסק ששטר כזה נחשב שטר. כדעתו פוסק גם השולחן ערוך (חושן משפט סימן נא סעיף ז). אולם, הש"ך (שם סק"ט) מביא חבל גדול של ראשונים הסוברים ששטר ללא חתימת עדים, אינו נחשב שטר.
התוספות (גיטין ד. ד"ה דקיימא) כותבים: "וכן שטר מתנת קרקע או שטר מכר שהוא לקנין קרקע ואינו לראיה, אין מועיל כלום לר' אלעזר אם ידוע שלא נתנו בפני עדים. מיהו יש לחלק, דלענין ממון דמהניא הודאת בעל דין כמאה עדים סגי בעדי חתימה במקום הודאת בעל דין, אבל בקידושין וגרושין לא מהניא הודאת בעל דין משום דמחייב לאחרים דבקידושין אסר לה אקרובים ובגרושין אסר לה אכהן".
בעל קצות החושן (סי' מב סק"א) מבין מדברי התוספות, שהודאת בעל דין מהווה תחליף לעדי המסירה בלבד, אבל התוספות עדיין מצריכים עדי חתימה. וטעמו, שאין שטר בלא עדי חתימה, גם לדעת רבי אלעזר. הודאת בעל דין יכולה להוות תחליף לעדי המסירה, משום שבממונות אין צורך בעדי חלות לקניין, אלא רק בעדי ראיה, כפי שכתבנו לעיל. ולכן, כשיש הודאת בעל דין שהשטר נמסר, הוא מועיל אף שלא נמסר בעדים. אולם, עדי החתימה נחוצים כדי להגדיר את השטר כשטר, ובלא עדים אין כאן שטר אלא נייר בעלמא. לכן, לשיטת התוספות כותב קצות החושן, שטר שלא נחתם בעדים, אינו יכול לשמש כשטר קניין. קצות החושן מבסס את דבריו גם על דברי תוספות במקום נוסף (גיטין י: ד"ה חספא): "אבל שטר מתנה אין כשר לקנות בו מדאורייתא, אלא אם כן יש עדים כשרים בשעת מסירה. ואפילו אם נאמר ששטר מתנה שחתמו בו ישראל כשר לקנות בו בלא עדי מסירה, הינו משום שידוע על ידי עדי חתימה שהן כשרים מן התורה, שבא השטר מיד הנותן ליד המקבל, וכן כשר בהודאת נותן שהוא כמאה עדים. אבל בשטר שחתומים בו נכרים, שאין בו לא עדי חתימה ולא עדי מסירה שכשרין להעיד ולא הודאת בעל דין, לא חשיב שטר לקנות על ידו".
הרי מבואר בתוספות, ששטר שלא נחתם בעדים, ולא נמסר בפני עדים, פסול.
אמנם, בקצות החושן ציין, שהר"ן חולק על התוספות. לדעת הר"ן, רבי אלעזר סובר, שבאופן עקרוני, עדי מסירה מספיקים לבד ליצור שטר. ואף על פי כן, גם גט שנחתם בלבד, ולא נמסר בפני עדי מסירה כשר. הטעם לכך הוא, שעדי החתימה משמשים כעין ראיה על כך שהייתה מסירה כדין. לשיטת הר"ן, כותב קצות החושן, ייתכן לומר, שגם אם השטר לא נחתם בעדים, אלא רק נכתב בכתב ידו של המקנה, הרי הוא משמש כראיה על המסירה, ויהיה אפשר לקנות בו.
בעל נתיבות המשפט (שם סק"א) סבור, שגם לדעת התוספות, שטר בכתב יד המקנה שלא נמסר בעדים, כשר.
נמצא, שלדעת קצות החושן בהבנת התוספות, שטר הוא מסמך 'רשמי' - מעין 'אישור נוטריוני'. כיוון שמדובר במסמך רשמי, מסירתו לקונה יוצרת גמירות דעת. לעומת זאת, על פי הבנת נתיבות המשפט, אין היותו של השטר הנמסר מסמך רשמי יוצרת את גמירות הדעת אלא עצם מעשה המסירה (לדעת רבי אלעזר). מעשה המסירה בפני עדים נותן פומביות להחלטה של המקנה להקנות, שהרי יש עדים על מסירת השטר, וזו הסיבה לגמירות הדעת. אלא שגם כל ראיה אחרת שתהיה לקונה על המסירה, כגון עדי חתימה על השטר או כתב יד המקנה, יוצרת את גמירות הדעת.
יש לציין, שבשולחן ערוך (חושן משפט סימן קצא סעיף א) נפסק: "בשטר כיצד, כתב לו על הנייר או על החרס או על העלה: שדי נתונה לך שדי מכורה לך, כיון שהגיע השטר לידו, קנה, אף על פי שאין שם עדים כלל".
דהיינו, בשולחן ערוך מבואר כדברי נתיבות המשפט, שאין צורך שהשטר ייחתם בעדים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
