ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- קומי אורי
- מאמרים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
המציאות של עבודה עברית כתופעה כללית כמעט ולא מצויה במציאות הישראלית. שוק העבודה תפוס רובו ככולו בידי עובדים זרים וערבים, וכמעט שלא תמצא בו יהודי לרפואה.
האם ניתן לשנות מציאות זו?
אם לפני עשר שנים רצית לבנות על-ידי יהודים, היית נשאר ואפילו מעט מתאוותך אין בידך, שכן זה כמעט לא היה מעשי. כיום ב"ה ישנם מקומות שהתהליך כבר קיים, מקומות שניתן לראות אתר בנייה וכולו יהודי, מקומות שבהם עושים סיום משניות שנלמדו במהלך העבודה, אתרי בנייה שבהם הפועלים אומרים "תיקון היסוד" כשבונים את יסודות הבית, פועלים יהודים שבסוף יום עבודה באים ואבק הבנייה על כפיהם וידם המחוספסת אוחזת בגמרא ללימוד דף יומי.
ראשון לכל יש לדעת כי השינוי יתבצע מלמטה, מרמת היחיד דרך הקהילה, ורק לבסוף במדיניות הממשלתית. עלינו לדעת כי חובת השינוי מוטלת עלינו, על היחיד והסביבה הקרובה. העשייה שלנו תחולל חברות קטנות ובאמצעותן יחול השינוי הכללי.
אבל כיצד ניצור את השינוי?
לתהליך יש ארבעה שלבים: הערכה, הקרבה, אמירה ופרסום.
הערכה
שינוי נוצר על-ידי הערכה חברתית. את מי מעמידים בראש הפירמידה? את מי מכבדים? את איש המחשבים או את הבנאי? את עורך-הדין או את החקלאי? במילים של בית הכנסת נאמר: מי מקבל "שלישי" (או "שישי" אצל החסידים)? מי ניגש להיות ש"ץ? כל אלו נקודות שבהן ההערכה החברתית או סולם הערכים של אותה חברה באים לידי ביטוי. השינוי נוצר כאשר החברה מכירה ומוקירה את האנשים שלדעתה ראויים לרוממות.
הקרבה
עלינו לדעת כי בטווח הקצר, להעדפה של עבודה עברית יש מחיר. יש סיכוי סביר שהיישוב ייראה פחות טוב, רמת הגינון בו תרד והמחיר של תיקון הרכב יתייקר, אולם עלינו לקבל את ההחלטה העקרונית למה זה נכון, למה זה מסוכן אם לא, למה זה מוסרי ואמיתי לצרוך עבודה עברית, ואחרי ההסכמה הרוחנית להיות נכונים למסירות נפש על הדבר הזה. רק עם ההבנה וההתנהלות הזאת יוכל לחול שינוי, כי אם המבט יהיה רק על הכדאי באותה נקודת זמן, לא נוכל לפרוץ את המעגל.
אמירה
עלינו לומר במפורש לנותן השירות או לפועל: בחרנו בך כי אתה יהודי ומכיוון שאתה מעסיק רק יהודים, וכל הכבוד לך על כך!
האמירה המפורשת תעודד ותיצור הבנה כי יש שכר לפעולתו וכי כדאי לו הדבר הזה!
פרסום
עלינו לפרסם ולעודד את חברינו: היינו במוסך שמעסיק רק יהודים, קנינו בשוק בחנות שהמוכר והפועלים יהודים, בנינו עם קבלן ופועלים יהודים!
הפרסום והבאת לקוחות חדשים יעזרו הן במישור הכלכלי והן במישור התודעתי של הצורך והחשיבות בעבודה עברית.
לסיכומם של דברים, אין בדעתנו שעל כל אחד לעסוק בעבודת כפיים. מי שכישוריו בעולם המחשבים ובו יפרח, אל לו לפנות בהכרח לבנייה. אבל דעתנו היא שהראויים והמתאימים לעבודת כפיים ימצאו את דרכם לעבודה זו מתוך תחושה כל כבוד והערכה.
במישור המעשי, לטווח הארוך, העבודה העברית תוכיח את עצמה כמשתלמת. האמינות, החריצות, היושרה והטוהרה, יניבו את פרותיהם גם במישור המעשי. כבר כיום ישנם מקומות ביטחוניים וכדומה שמעסיקים רק חברות עם עבודה עברית. חברות כאלה עושות את הדברים בלוחות זמנים מהירים יותר מהמקובל, העבודה היא ביושר וכמובן חוסכים את החבלות המכוונות הנעשות על-ידי פועלים ערבים.
במישור העקרוני, עם ישראל היום זקוק לרוח לזקוף את גבו השפוף, והרוח הזאת היא יקרה מפז. לכן גם אם המחיר של עבודה עברית הוא פחות בתים ביישוב אבל רוח איתנה וחזקה יותר, המחיר שווה. בסופו של התהליך הרוח האיתנה היא זו שתחולל את השינוי בעם ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
