ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- עקב
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רבי יעקב בן אברהם ועיישה סבג
"וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ" (דברים יא, יט)
מביא על כך רש"י את דברי הספרי:
"לדבר בם - משעה שהבן יודע לדבר, למדהו תורה צוה לנו משה (דב' ל"ג ד), שיהא זה למוד דבורו. מכאן אמרו, כשהתינוק מתחיל לדבר אביו מסיח עמו בלשון הקדש ומלמדו תורה, ואם לא עשה כן הרי הוא כאלו קוברו, שנאמר "וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם"
נראה שחז"ל דייקו מכך שהתורה הקפידה על הניסוח של "לְדַבֵּר בָּם" ולא כתוב "להגות בם". מכאן שיש מצוה ללמוד לשון הקודש כדי שיוכלו להגות בה בתורה. אמנם במס' סוכה (דף מב ע"א) מצינו:
"תנו רבנן: קטן היודע לנענע - חייב בלולב, להתעטף - חייב בציצית, לשמור תפילין - אביו לוקח לו תפילין. יודע לדבר - אביו לומדו תורה וקריאת שמע. תורה מאי היא? - אמר רב המנונא: (דברים ל"ג) תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב. קריאת שמע מאי היא? פסוק ראשון"
אין איזכור של דווקא בעברית. לעומת זאת בתוספתא מפורש:
"קטן ... יודע לדבר אביו מלמדו שמע ותורה ולשון קודש ואם לאו ראוי לו שלא בא לעולם" (חגיגה (ליברמן) פרק א ה"ב).
הרמב"ם בפירוש המשניות על פרקי אבות נותן ללימוד לשון הקודש מעמד של מצוה השווה למצות שמחת הרגל. ואלו דבריו:
"הוי זהיר במצוה קלה כמצוה חמורה שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות - שראוי להזהר במצוה שיחשב שהיא קלה כגון שמחת הרגל ולמידת לשון הקודש ובמצוה שהתבארה חומרתה כמו מילה וציצית ושחיטת הפסח".
הרמב"ם משוה את למוד לשון הקודש לחשיבותה של מצוות עשה - שמחת הרגל. ולדבריו התנא השוה מצוה זו למצוות עשה חמורות שעונשן כרת. לכן התעוררו האחרונים והקשו אם כך, מדוע הרמב"ם השמיט מצוה זו ממנין המצוות ומדבריו ב"יד החזקה".
לפני שנים רבות נזדמן לי לפגוש בארה"ב דיין מבית הדין של חסידי סאטמר. אותו דיין התעניין באיזו לשון אני מעביר את השיעורים בישיבה וכשעניתי לו, כמובן, בעברית בלשון הקודש, הוא מאד התפלא כיצד אני משנה מדרכם של גדולי ישראל שלימדו באידיש. השבתי לו שתי תשובות:
א. רוב רובם של גדולי ישראל בכל הדורות, כמו רש"י הרמב"ם הרמב"ן, לימדו תורה ולמדו תורה בלשון הקודש.
ב. על פי דברי רבי יהודה הלוי בספרו "הכוזרי" על לשון הקודש:
"מצא אותה מה שמצא נושאיה, נתדלדלה בדלותם וצרה במיעוטם, והיא בעצמה החשובה שבלשונות מקבלה ומסברא, הקבלה שהיא הלשון אשר דיבר בה ד' יתברך עם אדם וחוה ובה דיברו שניהם כאשר יורה על זה הגזר אדם מאדמה, אישה מאיש חוה מחי וקין מקניתי, ושת משתי ונח מינחמנו עם עדות התורה וקבלת דור אחר דור עד עבר וכו' והיא היתה לשון עבר ובעבורו נקראת עברית וכו' וכבר היה אברהם מדבר ארמית וכו' והיתה לו העברית לשון מיוחדת לשון הקודש והארמית לשון חול" (מאמר שני אות ס"ח), (עיינו שם בהמשך דבריו על ערכה של העברית שהיא מעולה שבין השפות).
ועוד הוספתי שכיון שאנחנו ב"ה נמצאים כבר בארץ ישראל בשלבים של "אתחלתא דגאולה" גם לשון הקודש זוכה לתחיה. לאחר זמן מצאתי שבעל ה"תורה תמימה" על פרשתנו כתב לישב את השמטת הפוסקים וכתב דברים מעין אלו, וז"ל:
"ואולי סבירא ליה דאין מצוה זו נוהגת רק בארץ ישראל ובעת שישראל שרויים על אדמתם, מה שאין כן בגלותינו שהוא דבר שאי אפשר לרוב הציבור לעמוד בו מכמה טעמים".
ה"תורה תמימה" מביא תשובה נוספת. הגמרא מביאה את צוואתו של ר' אליעזר לתלמידיו:
"מנעו בניכם מן ההגיון" (ברכות כח ע"ב) ומסביר רש"י- "לא תרגילו במקרא יותר מדאי משום דמשכא" (רש"י).
המאירי מוסיף על כך ומבאר כי רבי אליעזר הזהיר את תלמידיו:
"לגדל את בניהם לתלמוד תורה ולחנכם מילדותם שלא לפתור פסוק כצורתו בכל דבר שפשוטו מוכיח איזה צד של כפירה".
כלומר שצריכים ללמד את פסוקי התנ"ך דרך "משקפי חז"ל", כדי שחס וחלילה לא יתפתו לפרש על פי ההגיון, אם הוא יסתור את יסודות האמונה. מכאן למד ה"תורה תמימה" שכנראה נמנעו מללמד לשון הקודש את הצעירים, כדי שלא ילמדו לבד תנ"ך בלא הדרכה.
אם נדייק בלשון הרמב"ם:
"מאימתי אביו חייב ללמדו תורה משיתחיל לדבר מלמדו תורה צוה לנו משה ושמע ישראל, ואח"כ מלמדו מעט מעט פסוקים עד שיהיה בן שש בן שבע הכל לפי בוריו ומוליכו אצל מלמד תינוקות" (הל' תלמוד תורה פ"א ה"ו).
יתכן לפרש שאכן, הרמב"ם לא השמיט את המצוה ללמוד לשון הקודש וללמד תורה בעברית אלא לימד אותנו שהמתודיקה הנכונה ללמד את לשון הקודש היא באמצעות לימוד פסוקים מן התורה. כך יווצר הקשר הנכון והחיבור בין לשון הקודש ובין התורה.
נסיים את דברינו בתזכורת כי אחד הניסים הגדולים ביותר שארעו לעם ישראל בדורות האחרונים
הוא נס "תחיית המתים" של הלשון העברית, ב"ה.

קול צופיך - הרב שמואל אליהו הוּא הֵטִיב לָנוּ. הוּא מֵטִיב לָנוּ. הוּא יֵיטִיב לָנוּ
מהלכות ברכת הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב על היין
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








