ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- חודש אלול
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה ברכה בת דבורה
בימים עברו ובנסיבות אחרות, כשלא היתה תקשורת מיידית וזמינות מתמדת, חודש אלול באמת יכול היה להתאפיין באווירה של ציפייה ורצינות. אך בחברה שלנו היום, כשאנחנו תמיד עסוקים מדי ודעתנו תמיד מוסחת ומופצצת במידע, נדמה שנגזר על חודש אלול לאבד את ייחודו ללבוש צביון של סתם חודש בשנה, חודש שאיננו שונה מטבת, למשל.
עניינים פוליטיים, מבית ומחוץ, איומים על ביטחוננו והתגובות שלנו, תחילתה של שנת הלימודים עם כל ההסתגלות שמשפחות רבות עוברות בתקופה זו וגם הטרדות הרגילות והקבועות של חיי היומיום - כל אלה קושרים קשר לדחוק את הרוחניות של חודש אלול לנבכי התודעה וההתנהגות, וחבל שכך.
ראוי היה שחודש אלול יוביל אותנו לבחינה משמעותית ולהערכה ראויה של הימים הנוראיים והגדולים של חודש תשרי. אלול הוא, כביכול, המטען של הסוללה של החיים שלנו שמאפשר להם לתפקד באופן מלא בתשרי ובחודשים שאחריו. כולנו מכירים את תחושת התסכול כאשר סוללה בטלפון או במחשב הנייד מפסיקה לפעול ברגע שאנחנו זקוקים למכשירים האלה יותר מכל. אני מאמין שכך נרגיש לגבי הנשמה אם לא נטעין אותה במשמעות בחודש אלול. היא מקבלת את האנרגיה שלה מן הרגעים המכריעים בחיינו, וזאת התקופה שבה אנחנו זקוקים לה יותר מכל.
אלול איננו חודש נעים וקל. הוא תובעני ודורש מאתנו תוספות קטנות ושיפורים הדרגתיים במעשה ובדיבור. מעשה פתאומי, חד, גישה הכול או לא כלום, כמו דיאטות כאסח והחלטות נואשות ונמהרות מולידים כמעט תמיד רק עוד תסכולים ואכזבה עצמית.
התלמוד מספר לנו על כמה מקרים שבהם אנשים עשו מעשים רעים ולפתע התחרטו לגמרי, חזרו בתשובה וזכו לחיי נצח. אך בכל אחד ואחד מהמקרים האלה אותו אדם שחזר בתשובה מת במקום. סיבוב של 180 מעלות תוך כדי נהיגה במהירות גדולה הוא כמעט תמיד מעשה קטלני, גם אם יצוייר אופן בו שהוא נחוץ או ראוי לשבח.
באלול אנחנו נדרשים לשינוי במחוייבות, במחשבה ובאורח החיים, אבל לשינוי שמתרחש באופן הדרגתי, בריא ונורמלי. למעשה, חודש אלול הוא שיא הנורמליות, התגלמות הדרך שבה עלינו להתנהג כבני אדם הגונים בבית, בעבודה, ברחוב, בכביש, בבית הכנסת ובשוק. הביטוי הנעלה ביותר לנאמנות לאלקים ולתורה נמצא בדברים הפעוטים של החיים, או, במילותיו של רש"י במדרש, "מצוות שאדם דש בעקבו". חודש אלול מלמד אותנו שרק עם תשומת לב לפרטים הקטנים יכול אדם להכין את חייו כראוי לקראת האתגרים הגדולים והשנה החדשה הבאה עלינו לטובה.
קול השופר בחודש אלול מעניק לזמן הזה תחושה של דחיפות ודרמה. דברים קטנים לעולם אינם עניין גדול, אך המסורת היהודית בחרה לעשות מחודש אלול עניין גדול. הדברים הקטנים בחיים, כאמור, מעצבים את גורלנו, את היחס שלנו לדברים, את היעדים שאנחנו קובעים לעצמנו.
הרמב"ם, כידוע, מדמה אתן קול השופר באלול לקריאת השכמה, אך הוא גם יותר מזה. זה הקול שמטלטל וגם מרגיע, מנחם וגם מאתגר. קול השופר משקף בדייקנות את התחושות שחודש אלול צריך לעורר בנו - אתגר, בחירת כיוון וצמיחה רוחנית. הוא מתחיל בקולות קצרים שהולכים ומתגברים עד שהם מגיעים לתקיעה ארוכה של שלווה ושביעות רצון.
חודש אלול משקף גם את הרעיון שצפויים לנו ניצחון וגאולה בסופו של דבר. תחושת השלווה בסוף סדרת תקיעות השופר מבשרת על הגאולה שמצפה לנו באחרית הימים כאנשים יחידים וכעם יהודי. אין קיצורי דרך לקול האחרון הזה - לתקיעה הגדולה. הקולות הקצרים והקשים חייבים להקדים אותה. אלול הוא הקדמה חיונית לאתגר הגדול הזה שהקב"ה מציב בפנינו. רק הכנה מתאימה תוביל להישגים אמיתיים. אלול הוא מבוא, פרוזדור לארמון היהודי הגדול שהוא התכלית, הקדושה וחיי נצח. כדי להגיע אליהם עלינו להתכונן תחילה, כמו שנאמר במסכת אבות "הכן עצמך בפרוזדור כדי שתיכנס לטרקלין".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
