ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
סימה רקובסקי
תחילה הפעיל את צופרו, שהרעים בקולו הצורם, ולאחר מכן התניע את אופנועו בקול רעש גדול, ונסע בראוותנות בין המתפללים, שנסו בבהלה. תלמידיו של הרב זעקו חמס לנוכח התנהגותו הפרועה של הרוכב, שרמס בריש גלי את קדושת השבת: "מדוע אתה מתנכל לנו ומחלל את השבת?!" הם התכנסו בזעם סביב רבם, ומחו גם באוזניו. להפתעתם אמר הרב: "הניחו לו, הוא לא אשם. האופנוע שלו אשם!"
טרם עיכלו התלמידים את דבריו, הגיע הרב לביתו ונפרד מהם בברכת שבת שלום.
אחד המלווים שחזר לאחור, ראה את הצעיר עומד באמצע הכביש, כשהוא רוכן על אופנועו ומנסה להפעילו. הוא ניסה שוב ושוב להתניעו, אך לשווא. המלווה אמר לצעיר: "לחינם אתה מנסה להתניע את האופנוע. הוא לא ייסע! אתה פגעת בכבוד הרב שרעבי בכך שנסעת בינינו, והוא אמר לנו שאינך אשם אלא האופנוע שלך... לדעתי, כדאי לך לגשת אליו ולבקש סליחה", אמר והורה לו את הדרך לביתו של הרב. הבחור ניסה שוב ושוב להתניע את אופנוע, וכשראה שאינו מצליח בשום אופן, החליט לגשת לרב ולבקש את סליחתו.
הוא הלך בבושת פנים לבית הרב. הרבנית פתחה את הדלת, והבחור התנצל בפניה על התנהגותו הפרועה וביקש שתעביר את סליחתו לרב, וכן שיברך את אופנועו ששבק חיים...
הרב שחק לשמע הדברים, וביקש להכניס את הצעיר לביתו. כאשר נכנס הצעיר, אמר לו הרב במאור פנים: "בוא, בני. שב ואכול עמנו סעודת שחרית של שבת!"
הצעיר היה נבוך מידידותו של הרב, שלו התנכל לפני שעה קלה. הוא היסס, ולאחר כמה דקות שאל: "האם אוכל לחזור אחרי האוכל לאופנוע שלי, ואצליח לנסוע עליו?"
"בוודאי. העיקר שתשב עמנו כעת".
הבחור הסב לשולחן הרב כמי שכפאו שד. הוא האזין לקידוש, וסעד עם הרב ועם בני ביתו סעודת שבת. בתום הסעודה רצה לפנות מיד לדרכו, אולם הרב עיכבו באמרו: "מה החיפזון הזה? הישאר עמנו. עוד מעט יגיע זמן מנחה".
הבחור התרגז קצת, ואמר: "מנחה?! מה לי ולמנחה?!"
הרב שרעבי הפציר בו שיישאר בכל זאת עמם, ויסעד גם סעודה שלישית, והבטיח לו: "רק אם תישאר עמנו, האופנוע שלך ימשיך לפעול..."
הבחור, שזכר היטב את סרבנותו של אופנועו, נשאר בבית הרב בלית ברירה עד לצאת השבת. לאחר ההבדלה, אמר לו הרב: "שבוע טוב! הנך רשאי ללכת כעת לאן שתרצה. חזור למקום שבו השארת את האופנוע, ותראה שאין לו שום בעיה. אבל דע לך שמשבת זו ואילך אופנועך ישמור שבת!"
הבחור לא הבין מה הרב שח, ומיהר לרוץ לעבר אופנועו. הוא ניסה להתניעו, וראה שהוא פועל כהלכה. אבן נגולה מעל לבו, והוא התיישב עליו ונסע בשמחה לדרכו.
האופנוע פעל היטב כל ימות השבוע. כאשר החשיך יום ששי ונכנסה השבת, נדם לפתע המנוע. הצעיר ניסה להפעילו שוב ושוב, ללא הועיל. הוא נזכר ברב הזקן עם הגלימה והחליט לחזור אליו, ולשאול אותו מה לעשות כעת. הוא ניגש לבית הרב שרעבי, שקיבלו במאור פנים ואמר לו ביישוב הדעת: "הרי הסברתי לך בשבוע שעבר שאופנועך שומר שבת, ולכן עליו לנוח ביום השביעי, וממילא לא ייסע לעולם בשבת".
הצעיר נדהם לשמע דברי הרב, ולא ידע מה לומר. הרב המשיך: "בני, דע שיש לך נשמה גדולה. רק חדל מדרכך הרעה. שב עמנו שוב... חזור בתשובה..."
הדברים ירדו לחדרי לבו של הצעיר. הוא ראה מולו אדם אצילי, שהבליג על התנכלות כלפיו, ואף הקרין אהבה ואכפתיות, ונוסף לכך נזכר באופנועו המושבת. הרהורי תשובה הציפו את נפשו, ומאותו רגע ואילך זנח את דרך חייו הקודמת והחל לנהל אורח חיים יהודי.
יצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
