ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- לימודי אמונה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצוק"ל
להבהרת רעיון עמוק זה, נתאר נא לעצמנו, לולא ראינו בעינינו שהעובר חי בבטן אמו סגור ומסוגר במשך תשעה חדשים ללא מזון וללא אויר, ואח"כ יולד, ויגמל, ויגדל, ויהיה לאיש, או שזורעים באדמה גרגרי חטה ושעורה, ואחרי שנרקבים, מוציאים שבלים מלאות וטובות, או שנוטעים גרעין, וממנו יצא אילן רב פארות מרהיב עין אשר כגובה ארזים גבהו, ומלא פירות עסיסיים נחמדים למראה וטובים למאכל, כל זה לולא ראינו בעינינו ונוכחנו במציאותם, ובא איש זר ממרחקים וספר לנו על כל אלה, היינו חושבים אותו כבלתי שפוי בדעתו, או שזאת תוצאת פרי דמיונו המפותח, וכי כל דבריו שקר וכזב, כי היתכן לחיות בלי אוכל ובפרט בלי אויר לנשימה אפילו רגע אחד, וכ"ש במשך תשעה חדשים? והיתכן שאחרי שהזרע נפסד ונרקב באדמה, ולא יצלח למאומה, ישוב לתחיה? והיתכן כי מגרעין אחד שאין לו כל ערך, יצמח עץ גדול ומלא פירות? אמנם האמת היא שכל המציאות הנ"ל והדומה לה, נגד השכל וההגיון, וכל חכמי לב שבעולם לא יכולים להסבירה עפ"י השכל וההגיון, אלא היות והתרגלנו בדברים הנ"ל, נראים בעינינו כטבעיים שאינם יוצאים מגדר הרגיל, ואין בהם כל פלא. אין ספק שהאנשים שראו לראשונה את הרכבת או המכונה, או האוירון, בפעולתם, השתוממו והתפלאו גם יחד, וברבות הימים, אף אחד כעת לא מתפלא ולא מתפעל מהם.
ונראה שהסיבה לאי-התעמקות נובעת מזה שטבע האדם לראות רק ראיה שטחית חיצונית שאין בה עמל וטורח, כי זה נוח לו, ולא ראיה עמוקה פנימית הדורשת מאמץ עליון והתרכזות פנימית. כי הראיה, אחד מחמשה חושים שיש באדם (חמשה חושים הם, חוש הראיה בעין, השמיעה באזן, הריח באף, הטעם בפה, המישוש ביד), משמשת גם לראיה שטחית וגם לראיה עמוקה יותר, וזה תלוי באדם איך הוא מסתכל. אם הוא מסתכל בצורה שטחית רואה בכל המציאות הקיימת כדבר טבעי, ואם הוא מסתכל בהתעמקות פנימית רואה בה סתרי הבריאה ופלאיה, ומזה יגיע לדעת שיש מנהיג לבירה, המנהיג עולמו בחסד וברחמים, יתברך, וכי הטבע אינו אלא כחומר ביד היוצר, ולכל אשר יחפוץ ישנו, ואז תתעורר בקרבו הכמיהה לאהבה וליראה את ה' הנכבד והנורא, יתב"ש.
דבר הלמד מהענין, שחובה מוטלת על האדם לא ללכת שולל אחרי הראיה השטחית החיצונית המטעה אותו ונוטעת בלבו אשליה כוזבת שכל הטבע נטול רסן ופועל ללא הכוונת מכוין ח"ו. אלא עליו להתעמק בו היטב, ובהכרח יגיע למסקנה הבלתי נמנעת שהטבע בכל המציאות הקיימת ללא יוצא מן הכלל הפועל ברציפות מתמדת אינו אלא נס נסתר העושה מצות אדונו לתועלת קיום המין האנושי שהוא קיום העולם. וכדברי המשורר הקדוש, מה רבו מעשיך ה', כולם בחכמה עשית, מלאה הארץ קניניך (תהלים ק"ג כ"ד).
הרעיון הזה ביטאו אותו חכמינו הקדושים בזוה"ק, באומרם, אין לך כל עשב ועשב מלמטה שאין ממונה עליו מלמעלה, ושומר אותו, ומכה אותו ואומר לו: גדל! (השמטות לזוה"ק ח"א ס"א). ועיין בב"ר פרשה י', פ"ז, ע"ש. ז"א, שהטבע פועל אך ורק בהשגחתו יתברך, המשפיע עליו ומקיימו, והנו כחומר גלמי בידי רבון כל המעשים יתב"ש לנצח נצחים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
