ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- לימודי אמונה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצוק"ל
וברור הדבר, שהאמונה בשלשה עשר העקרים היא תוצאה חיובית של שני דברים משולבים, והם החינוך לאמונה מנוער, בצירוף לימוד התורה, שבזה יגלה את האור הגנוז בהם ואת התועלת הנצחית בקיומם, ובלי החינוך ולימוד התורה יהיו בעיניו כמעמסה כבידה וכחידה סתומה שאין בכח שכלו האנושי להבינם וכ"ש להגשימם בחייו המעשיים. ואל זה ירמזון דברי רבותינו הקדושים שאמרו ברוח קדשם, לעתיד לבוא היצה"ר נדמה לצדיקים כהר גבוה, ולרשעים כחוט השערה (סוכה נ"ב ע"א). ורצונם ז"ל בזה, שהצדיקים שהתחנכו מילדותם והתרגלו בלימוד התורה ובקיום המצוות, כל עבירה נראית בעיניהם גדולה וכבדה כהר גבוה ומתרחקים ממנה, והרשעים שלא התחנכו על ברכי התורה והמצות, כל עבירה נראית בעיניהם קטנה וקלה כחוט השערה ונמשכים אחריה. ועכ"ז הללו בוכים והללו בוכים, הצדיקים בוכים ביודעם טבעם הרך וגופם החלוש ואיך הצליחו להתגבר על הר גבוה כזה, והרשעים בוכים ביודעם טבעם החזק וגופם החסון ואיך לא יכלו להתגבר ולכבוש את יצרם שהוא כחוט השערה.
הנה ידוע שי"ג עיקרים הנפוצים בכל תפוצות ישראל מיוסדים עפ"י דעת רבינו הקדוש הרמב"ם זיע"א שחקק וקבע אותם בפירושו (סנהדרין פרק חלק, ראה הרב בעל העקרים ז"ל מאמר א', פ"ד שכלל כל י"ג עקרי הדת בשלשה.א) מציאות ה'.ב) השגחה בשכר ועונש.ג) תורה מן השמים. (ועיין בשו"ת חת"ס ז"ל יו"ד סי' שנ"ו, ע"ש). ואלה הם, כמובא בספרי תפלה.
הרי אני מאמין באמונה שלימה בשלש עשרה עקרים של התורה הקדושה.א. שהקב"ה נמצא ומשגיח.ב. והוא אחד.ג. ואין לו גוף ואין לו דמות הגוף.ד. ושהוא קדמון לכל קדומים.ה. ואין עבודה לזולתו.ו. ויודע מחשבות בני אדם.ז. ונבואת משה רבינו ע"ה אמת.ח. ושהוא אדון לכל הנביאים.ט. ושהתורה נתונה מן השמים.י. ושלא תשתנה בשום זמן ח"ו.יא. ושהקב"ה מעניש לרשעים ומשלם שכר טוב לצדיקים.יב. ושיבא מלך המשיח.יג. ושהמתים עתידים להחיות. יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו שתכוף יצרנו לעבודתך כל ימי חיינו תמיד, אכי"ר, ע"כ. והרי באורם בקצרה.
א. שהקב"ה מצוי ומשגיח. שהוא יתב"ש הנמצא השלם, שאין מציאותו תלויה בזמן כשאר הנבראים שבהעדר הזמן אינם נמצאים, אלא הוא יתב"ש למעלה מן הזמן וגם בהעדר הזמן ג"כ נמצא. ומשגיח על כל האישים והמינים בכלל, ועל הצדיקים עושי רצונו בפרט.
ב. והוא אחד. כי כל הנמצאים זולתו מורכבים מהרבה יסודות. והגם שאנו אומרים עליהם אחד הוא רק מושאל אצלם, ואינם אחד בהחלט. אבל הוא יתב"ש אחד אמיתי שאינו מורכב ואינו נחלק לאחדים, יחיד ומיוחד בתכלית האחדות השלימה שאין דומה לה כלל.
ג. אין לו גוף ואין לו דמות הגוף. אין לו עצמות הגוף כלל, ואין בו שום מקרה ממאורעות הגוף.
ד. ושהוא קדמון לכל קדומים. ראשון שאין ראשית לראשיתו ואין תכלה לקדמותו (ראה חו"ה שער היחוד פ"ו).
ה. ואין עבודה לזולתו. כי הוא יתב"ש ברא הכל מאין, והוא רבון כל העולמים ומנהיגם, ומלכותו בכל משלה, ולכן יש לעבוד רק לו לבדו ולא לזולתו.
ו. ויודע מחשבות בני אדם. כל מעשה בני אדם ומחשבתם גלוים לפניו, אין דבר נעלם ממנו ואין נסתר מנגד עיניו.
ז. ונבואת משרבע"ה אמת. כמו שהעיד עליו יתב"ש, באומרו, בכל ביתי נאמן הוא (במדבר י"ב ז').
ח. ושהוא אדון לכל הנביאים. לנביאים שהיו לפניו ולבאים אחריו.
ט. והתורה נתונה מן השמים. כל התורה הנמצאת בידינו קבלה משרבע"ה מפי הגבורה, אין בה לא תוספת ולא גרעון.
י. ושלא תשתנה בשום זמן ח"ו. התורה נצחית לעולם, כמו שהוא יתב"ש נותן התורה נצחי חי וקיים לעד.
יא. ושהקב"ה מעניש לרשעים ומשלם שכר טוב לצדיקים. כי האדם בחירי במעשיו, ואין שום כח המושך אותו לצד השלילי שהוא הרע, או לצד החיובי שהוא הטוב, אלא עושה הכל מרצונו, ולכן נענש על הרע, ומקבל גמול על הטוב.
יב. ושיבא מלך המשיח. לגאול עם ישראל גאולת עולמים מגלות הנפש והגוף, ולתקן עולם במלכות שדי.
יג. ושהמתים עתידים להחיות. נשמות וגופות הצדיקים, יקומו לתחיה בעת שיהיה רצון לפניו יתב"ש לעולמי עולמים ולנצח נצחים (ראה בשו"ת הרדב"ז ז"ל ח"ג סי' תרמ"ד).
ולהקל על הקורא הנה הם שזורים בקצרה בשיר קדמון, "מציאותו ואחדותו ואין גוף, וקדמון נעבד ידע נביאיו, למשה שם ותורה לא תשונה, גמול ישע מחיה הוא צבאיו".
אלה הם י"ג עקרי דת תורתנו הקדושה שעל כל יהודי להאמין בהם אמונה שלימה ולאומרם יום יום כל ימי חייו עלי אדמות, לטוב לו כל הימים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
