ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מנהיגות
- דמוקרטיה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
בתורה איננו מוצאים שום אזכור לבחירות של ממש. בתקופת התנ"ך רווח שלטון המלכים, על אף שבתקופת השופטים בישראל, זאת שקדמה לשלטונם של שאול ודוד, המנהיגים צמחו מן העם באופן ספונטני או שהעם קרא להם לשרת את הציבור. עם זאת, התפיסה שמנהיג ומדיניותו זקוקים לתמיכה ולאהדת הציבור תמיד היתה חלק מתפיסת העולם של היהודים. אנחנו רואים זאת במרידות נגד דוד ושלמה, בדברי ההתנגדות של הנביאים למדיניות פסולה של השלטון ובמאמציהם לתקן את ההתנהגות החברתית והלאומית.
החברה היהודית, גם אם איננה חברה של דמוקרטיה פרלמנטרית כפי שאנחנו מבינים זאת היום, בכל זאת היתה תמיד חברה שהטילה על מנהיגיה אחריות ולא היססה למתוח עליהם ביקורת. היהדות תמיד תיעבה רודנים ועריצים, וכולם, מלכים, כוהנים ותלמידי חכמים עמדו למשפט העם בדרך כזו או אחרת. כך היה בתקופת בית שני וגם בתקופת שלטון בית חשמונאי, כשהעם הביע את מרמורו ואפילו מרד בשלטון.
בעולם של לומדי התורה שלטו המריטוקרטיה והדמוקרטיה. כל ענייני ההלכה הוכרעו בהצבעה בסנהדרין. כשהסנהדרין לא הצליחה להתכנס ולפסוק הלכה בנושא חשוב בגלל ידה הכבדה של רומא, סוגיות חשובות נותרו בלי פיתרון ומענה. הלל ושמאי חלקו זה על זה בשלוש סוגיות. בדורות הבאים, כשהסנהדרין כבר לא יכלה להתכנס בצורה סדירה, הגיע מספר המחלוקות בין בית שמאי ובית הלל, תלמידיהם, ל-312. שוב, השאלות הוכרעו בסופו של דבר באופן דמוקרטי, ברוב הקולות של בית הלל (ודעת הרוב הזאת קיבלה אישור בבת קול שיצאה מן השמים).
בכל מקום בהלכה אנחנו רואים שכלל היסוד של הכרעת הרוב מנחה את הפסיקה התורנית ואת התנהגות היהודים. הרוב תמיד זוכר את דעת המיעוט ומתחשב בדעתו (ולעתים, בתקופה מאוחרת יותר, כשהנסיבות השתנו, הפכה דעת המיעוט לדעת הרוב). אך העיקרון שהתורה עצמה קבעה, לפעול לפי דעת הרוב, נשאר העיקרון המכריע.
בכל דורות השיח ההלכתי, נשאר העיקרון הזה קו מנחה בכל הנוגע לפסיקה הלכתית. תמיד יש מקום לחדשנות הלכתית ולדעות אישיות, אבל ההיסטוריה כמעט תמיד נקבעת לפי דעת הרוב בעניינים האלה. זאת אולי לא דוגמה להתנהגות פרלמנטרית דמוקרטית, אבל זאת בוודאי דוגמה לרוח דמוקרטית שרווחה ביהדות ובחיי היהודים.
גם חיי היהודים, לפחות במזרח אירופה, התנהלו לפי עקרונות דמוקרטיים. ברוב המקרים בחירת מנהיגי הקהילה ורבניה הייתה תלויה בתמיכת הציבור. אולי דווקא בגלל ההליך הדמוקרטי מדי הזה סבלה תמיד יהדות מזרח אירופה ממחלוקות ומסכסוכים קשים. מאחר שלא הייתה דרך ליישב אותם, הם הוסיפו לבעבע מתחת לפני השטח של החיים היהודיים שם.
היה מעין פרלמנט יהודי אוטונומי שפעל כמה מאות שנים במזרח אירופה ונקרא "ועד ארבע הארצות" (פולין הרוסית, גליציה, ליטא, וווהלין). אך הנציגים בוועד הזה לא נבחרו בהצבעה עממית אלא ייצגו את האליטה המנהיגותית של החברה היהודית אז.
לפני כמאה שנה קמו במזרח אירופה מפלגות יהודיות שהתמודדו בבחירות הרשמיות בארצותיהן. הבחירה של רבנים ואחר-כך של הרבנות הראשית כאן בישראל עברה לידיו של מנגנון בחירה שבו היו חברים אנשים מגופים מייצגים בציבור הכללי.
בסוגיה של זכות הצבעה לנשים, שהראי"ה קוק ואחרים התנגדו לה בתחילה, הכריעה לבסוף היהדות לטובת הצבעת נשים, כשזו הפכה לנורמה בכל ארצות המערב באותה תקופה. וינסטון צ'רצ'יל אמר פעם שדמוקרטיה ובחירות הן דרך איומה לנהל מדינה, ובכל זאת, זאת עדיין הדרך הטובה ביותר שהאדם מצא. כבר מאות שנים היהדות מסכימה עם האבחנה הפוליטית הזאת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
