ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
הנושא הזה מסתעף ומתפצל לשלשה ראשים יסודיים, והם:א. יצירת החוקים.ב. מינוי השופטים ואישיותם.ג. מהירות המשפט ויעילות ביצועו. הרי הסבר הדברים בצורה תמציתית.
א. יצירת החוקים. דבר ידוע שהמוסד המחוקק כעת בכל ארצות תבל הוא הממשלה. אולם יש ממשלה הדואגת לטובת אזרחיה ולתועלתם הבריאותית הגשמית והרוחנית, המחוקקת חוקים ברורים ובהירים שמטרתם להציל עשוק מיד עושקו, או למנוע התדרדרות מוסרית לתהום הפשע התועבה והזמה, או לבלום חיי הוללות והפקרות בכל השטחים, וכדומה. חוקים כאלה מצביעים על מגמה ברורה שהממשלה שמה לנגד עיניה רק טובת הציבור ובריאותו בגוף וברוח כאמור. לעומת זה, יש ממשלה שכל כונתה רק לטובתה היא, וחוקיה נועדו לנצל את האזרח ולדכאו ולשעבדו בגוף וברוח, באמצעות חוקי און שדופות קדים, וכן ע"י ניסוח מעורפל שאפשר לפרשו להקל או להחמיר, הכל לפי רוחה בזמן הצורך. טבעי הדבר שחוקי אנוש כנ"ל עלולים להשתנות או להתבטל כליל בהתאם למצב החדש שיווצר וכן בכדי להתאימם לפי הזמן והתקופה.
ב. מינוי השופטים ואישיותם. יש ממשלה שממנה שופטים הגונים וראויים לתפקידם הממלאים את חובתם ללא משוא פנים וכל מטרתם לשרת הציבור בצדק וביושר. ויש ממשלה שממנה שופטים מאנשי שלומה בכדי להפיק מהם תועלת לצרכיה האישיים או האנוכיים. ולא רק שאינם הגונים וראויים לתפקידם, אלא יש שלפעמים קופה של שרצים תלויה להם מאחוריהם, מפאת עברם הבלתי נקי.
ג. מהירות המשפט ויעילות ביצועו. בשטח זה של עינוי הדין, כמעט כל בתי משפט בארצות תבל שוים בזה. יש משפטים פליליים או אפילו שבין אדם לחבירו שנמשכים ונסחבים חדשים ואפילו שנים רבות, עד שבזמן פסק הדין, אבד העונש את ערכו ואת כח ההרתעה שלה נועד. וכ"ז בטענה דמיונית של מיצוי הצדק עד תום, בו בזמן שסיבת הסחבת אחרת לגמרי ואין לה ולא כלום עם הצדק והיושר. ובאמת הדימוקרטיא המזוייפת מתגלית כאן בכל מערומיה ותככיה, והמשכיל יבין.
עד כה דברנו ביצירת חוקי העמים וסדרי משפטיהם. הבה נראה איך שלשת הדברים הנ"ל מתגשמים ומתבטאים אצל עם ישראל.
א. יצירת החוקים. ראשית, חוקי ישראל הם חוקים אלהיים ואינם חוקי אנוש, אלא מקורם טהור מהמחוקק העליון יתב"ש הנכבד והנורא שקבעם בתוה"ק ולא חלו בם ידים. ולכן תמצא בהם תשובה לכל שאלה המתעוררת בכל זמן ובכל תקופה. כי קורא הדורות מראש יתב"ש כלל מה שהיה ועתיד להיות בתוך האוצר היקר והנשגב של תוה"ק.ב. אין בהם שינוי ותמורה לעולמי עד.ג. תיקון החברה המדינית וסדרי חייה לחיות חיי קדושה וטהרה, חיי מוסר נעלים, חיי זוהר אושר ושלוה עילאיים.ד. כל תכליתם רק לטובת האדם ולתועלתו בזה ובבא.
ב. מינוי השופטים ואישיותם. רבותינו הקדושים הודיעונו שכל המעמיד דיין שאינו הגון כאילו נוטע אשירה בישראל (סנהדרין ז' ע"א). ולכן נדרשים הרבה תנאים לשופט בישראל. צריך להיות איש מורם מעם, בעל ידע רב במקצועות התורה, מוכתר במדות תרומיות, נקי מכל רבב ופגם, ועל הכל שתהיה יראתו קודמת לחכמתו. וכך ההלכה קובעת בזה שבעה תנאים:א. חכם.ב. עניו.ג. ירא ה'.ד. שונא ממון.ה. אוהב את האמת.ו. אהוב לבריות.ז. בעל שם טוב (הרמב"ם הלכות סנהדרין פ"ב ה"ז, מרן בחו"מ סי' ז' סי"א). שבעה דברים אלו כוללים בתוכם כל המעלות והמדות הטובות, שכל אדם ישר שואף ומשתוקק להשיגם.
ג. מהירות המשפט ויעילות ביצועו. רבותינו הקדושים הודיעונו ברוח קדשם, באמרם חרב בא לעולם על ענוי הדין, (אבות פ"ה מ"ח). פירוש הדבר, שהשופטים יודעים להיכן הדין נוטה, ומעכבים פסק הדין, וכן אחר שפסקו הדין צריך לבצע הפס"ד תכף ללא דיחוי, אחרת הרי זה בכלל ענוי הדין (סנהדרין ל"ה ע"א). וההלכה קובעת שדיני ממונות, גומרים בו ביום בין לזכות בין לחובה, ודיני נפשות, גומרים בו ביום לזכות, וביום שלאחריו לחובה (הרמב"ם שם פי"א ה"א, וראה פי"ב ה"ד). ולכן אין דנים דיני נפשות בערב שבת ויו"ט, שמא יתחייב וא"א להורגו למחר, ואסור לענות דינו ולהניחו עד אחר השבת (הרמב"ם שם פי"א ה"ב). ואין הכוונה בזה להיות פזיזים ח"ו לפסוק הדין מהר בלי שקול הדעת ובלי התבוננות והתעמקות בכל צדדי החיוב והשלילה של הנדון, שזה בגדר עוות הדין ויצא משפט מעוקל ח"ו, אלא הרצון בזה שלא לסחוב המשפט יותר מדי ע"י תהליכים פורמליים, או ע"י טענות שוא ומדוחים של העורכי דינים האומרים לרע טוב ולטוב רע, שמים אור לחשך, וחשך לאור, כנהוג בבתי משפט של שאר העמים. אלא שופטי ישראל הפוסקים את הדין עפ"י תוה"ק, ומתנהגים עפ"י הוראותיה בכל אורחותיהם והליכותיהם, משתדלים עד כמה שאפשר להקל את סבלם של בעלי הדין שלא לענות את הדין ח"ו. וכן לדון דין אמת לאמיתו, וכמ"ש רז"ל כל דיין שדן דין אמת לאמיתו אפילו שעה אחת, מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית, (שבת יו"ד ע"א). כי הוא יתב"ש ברא העולם, והדן דין אמת לאמיתו מקיים אותו ע"י משפט צדק.
תכלית הדברים, עלינו לשבח לאדון הכל יתב"ש שהבדילנו מן התועים, ובחר בנו מכל העמים, ונתן לנו תורת אמת שהיא תורה שבכתב, וחיי עולם נטע בתוכנו שהיא תורה שבע"פ, וצונו לשמור מצוותיו חוקותיו ומשפטיו לטוב לנו כל הימים.
הערה. רבותינו בעלי התוספות שם בשבת כתבו בד"ה דין אמת לאמיתו, לאפוקי דין מרומה, ע"כ. וכונתם ז"ל פשוטה לתרץ הכפל "אמת לאמיתו". וע"ז תרצו בקצרה לאפוקי דין מרומה, כלומר אם הדיין יודע שהעדים משקרים, לא יאמר אפסוק הדין על פי עדותם והקולר יהיה תלוי בצוארם, אלא יפסוק הדין על פי האמת הנראית לו, וכמ"ש בש"ס שבועות ל' ע"ב ע"ש. וזהו דין אמת. וכן שלא יטה הדין בשו"א. וזהו לאמיתו. וכן מבואר בדבריהם ז"ל בפ"ק דב"ב ח' ע"ב ד"ה אמת לאמיתו ע"ש. ועיין בשו"ת הרא"ש ז"ל כלל ק"ז ד"ה עוד שאלת הרבה שאלות ע"ש. ואכמ"ל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
