ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מיאל דהאן זצ"ל
בדברים שבין אדם לחבירו. הנה האדם העצבני, הנו בלתי נסבל גם בקרב ידידיו ובחוג משפחתו, וכולם מתרחקים ממנו, ובודאי שאינם מעוניינים בקרבתו, בגלל החשש של התפרצות מצדו. ובדברים שבין אדם למקום, הנה הוא עלול כל רגע לפרוק מעליו עול התורה והמצוה, ולסטות מן הדרך הישרה, ולהשליך אחרי גיוו כל הערכים החיוביים שהיה דוגל בהם. ובכלל, כל מעשיו בבלי דעת יציבה ורוח נכונה.
והנה היסוד הטבעי למדה גרועה זו, לאדם הבריא ברוחו ובגופו, נובע משני דברים:א. השאיפה.ב. ריקנות. להבהרת הענין, נסביר הדברים בקצרה, בעז"ה.
א. השאיפה. האדם מטבעו שואף תמיד להשגת דברים שהם למעלה מיכולתו האנושית והמוגבלת, והיא התקדמות בכל השטחים הגשמיים והרוחניים. וכאמרם ז"ל (קה"ר פ"ג פסוק י"ב) אין אדם מת וחצי תאוותו בידו, יש לו מאה רוצה מאתים, ע"כ, כלומר חוץ ממאה שיש לו, ז"א אין גבול לשאיפות האדם. ולאו דווקא בשטח הגשמי, אלא גם בשטח הרוחני, בכדי להגיע לשאיפותיו, מפעיל ברציפות מתמדת את כל מרצו וכחו הגופני והרוחני יחד עם כל חושיו, ובזה לא מאפשר להם ההרגעה והמנוחה הדרושה להם. כתוצאה מכך, מאבד השליטה על כל חושיו, ונהפך למכונה מיכאנית הפועלת ללא רסן וללא מעצור. התוצאה בהכרח היא העצבנות, הבאה כאילו למלא החלל הריק הנוצר בעקבות העדר וחוסר יכולת המוגבלת להגיע לשאיפות ומאוויים בלתי ניתנים לו להשגה. ויותר מזה, העצבנות המופרזת מובילה את האדם אל סף השגעון, או אפילו אל תוך השגעון עצמו.
ב. ריקנות. אחת הסגולות הנפלאות שהטביע הבורא יתברך באדם היא, שהשכל האנושי, אי אפשר לו בשום פנים לנוח אפילו רגע אחד בלי שום מחשבה, גשמית או רוחנית, לרבות אפילו בזמן השינה, שגם אז השכל פועל בזה שהוא הוזה בחלומות דמיוניים. השכל הריק שאין לאדם במה להפעילו, הכוונה לפעולה מחשבתית, התוצאה בהכרח, היא העצבנות. רק אדם התמים מאד מטבעו הוא הניצול מזה.
העצה למנוע המחלה או לרפאותה. לסוג הראשון, על האדם הנבון לשקול בפלס ומאזני צדק באמצעות התרכזות מחשבתית עמוקה ותמידית, את מדת יכולתו, את גבול יכולתו, את ערכו האמיתי, וינסה לרסן עצמו לבל יעבור הגבול בשום פנים. וזה ע"י התרחקות מסויימת מהגבול המעשי או המחשבתי הנכון, ובהתאם לכך יכוון כל פעולותיו הגשמיים והרוחניים, בתבונה בשכל קר ושקט, ומחשבה בהירה.
לסוג השני, על האדם למלאות התוכן הריק, בשאיפה ללמוד תורה, קיום מצוות, ומעשים טובים. כי השאיפה לתורה וליראת ה' יתעלה, היא רפואה עצומה ובדוקה לכל מיני מחלות ונגעים. כי בלי ספק, ירגיש הרגשה נעימה ורעננות כללית מאין כמוה, וכדאי לנסותה. עצה זו, היא מתאימה גם לסוג הראשון.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
