ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- צדקה והלואה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
ולגודל מעלת הצדקה והחסד, שגם אם לא נתן הצדקה אלא בשביל טובתו האישית וללא כל כונה לקיים המצוה, גם כך נחשבת צדקה (ראה פ"ק דר"ה ד' ע"א, האומר סלע זו וכו' וגרסת הר"ח שם). כי העיקר במצות הצדקה, שהעני יהנה, והרי הוא נהנה עכ"פ. ורבותינו הקדושים, היודעים מעלת הצדקה והחסד וערכם הנשגב, הודיעונו ברוח קדשם שהם שקולים כנגד כל המצות (ב"ב שם, ירושלמי פאה פ"א ה"א). וקבעו ז"ל שהם סימן ההיכר של עם ישראל, וכאמרם שלשה סימנים יש באומה זו, רחמנים, ביישנים, גומלי חסדים (יבמות ע"ט ע"א, ועיין ירושלמי סנהדרין פ"ו ה"ז), כי שלשתם מראים על לב טהור ודעת נכונה הנמצאים רק בעם הנבחר.
והנה אדם שאמונתו איתנה ומוחלטת ומאמין באמונה שלימה, שכל ריוחיו והפסדיו כולם מאתו יתב"ש, וכדברי רבותינו הקדושים אשר רוח ה' דבר בם, באמרם, כשם שמזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה כך חסרונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה, זכה, הלא פרוס לרעב לחמך, לא זכה, ועניים מרודים תביא בית (ב"ב י' ע"א), כלומר אם יש לו זכות, אותו הפסד שנגזר עליו להפסיד יוציא אותו לצדקה, ואם לא זכה יוציא אותו למחלות ולתרופות ולמשא מלך ושרים, כמבואר שם בבני אחותו של ריב"ז, ע"ש. ובפרט שמה שמוציא בשביל מצוות ומעשים טובים, אינו כלול בריוח השנתי שהקציבו לו מן השמים (ראה ביצה ט"ז ע"א). א"כ איך לא יעדיף לעשות צדקה ומצות ומע"ט? וכמ"ש שלמה המלך ע"ה נותן לרש אין מחסור (משלי כ"ח כ"ז), ר"ל לא יחסרו לו ממה שהקציבו לו להרויח. ואין ספק שאם יתבונן האדם בשכלו וידע התועלת הגדולה שתצמח לו מעשיית הצדקה והחסד, היה רודף ורץ אחריהם כצבי בהרים וכמחפש אחר אוצר יקר להשיגו, והיה משתדל בכל כחו לקיימם. והתועלת כפולה לגוף בעוה"ז, ולנשמה בעוה"ב. ביאור הדברים:
א. בעוה"ז, כספו יתקיים בידו, ולא יתמוטט ולא יתרושש לעולם, בתנאי שהצדקה תהיה לפי הממון שהעניק לו יתב"ש, וכאמרם ז"ל ברוח קדשם, מלח ממון חסר, ואמרי לה חסד (כתובות ס"ו ע"ב), דהיינו המלח של הממון וקיומו, יחסר ממנו לצדקה או לחסד. והשיעור הוא כדלהלן:א. מצוה מן המובחר אם ידו משגת ויש לו אפשרות, יתן כפי צורך העניים.ב. אם אין ידו משגת לתת כפי צורך העניים, יתן עשרים אחוז מן הקרן בפעם הראשונה, ואח"כ יתן כל שנה עשרים אחוז מן הריוח.ג. מדה בינונית, יתן עשרה אחוז הקרן ומהריוח כאמור.ד. פחות מעשרה אחוז נחשב לאדם רע עין (מרן ביו"ד סי' רמ"ט ס"א).
ב. בעוה"ב, השכר הצפון לו בעולם הנצחי אשר שם יקצור את אשר זרע.
וחכמינו ז"ל הודיעונו שיש שמונה מעלות במצות הצדקה זו למעלה מזו, והן:א. המעלה הגדולה שאין למעלה ממנה, המחזיק ביד ישראל המך ונותן לו מתנה או הלואה או עושה לו שותפות, או ממציא לו מלאכה לפרנס משפחתו בכבוד ולא יצטרך לבריות לבקש נדבות.ב. הנותן צדקה לעני, והוא לא יודע למי נותן, והעני אינו יודע ממי מקבל, וקרוב לזה, הנותן לקופה של צדקה אם הממונה עליה נאמן ויודע להתנהג בה כשורה.ג. הנותן יודע למי נותן והעני אינו יודע ממי מקבל.ד. הנותן אינו יודע למי נותן והעני יודע ממי מקבל.ה. הנותן לעני לפני שיבקש.ו. הנותן לעני כראוי אחר שיבקש.ז. הנותן לו פחות מהראוי בסבר פנים יפות.ח. הנותן לו בעצב דהיינו שמיצר בלבו כשנותן (מרן שם ס"ו והנמשך).
עד כה דברנו במצות הצדקה והחסד הגשמיים. אבל יש עוד צדקה וחסד רוחניים, ששכרם גדול מאד מאד לאין ערוך, וא"א לתארו בחרט אנוש. והם המלמד את חבירו תורה, המדריכו בדרך ישרה, המחזירו למוטב, וכיוצא בזה, שעושה צדקה וחסד לא רק עם הגוף החולף אלא עם הנשמה הנצחית.
ויש עוד מצוה רבה ויקרה בנושא זה, והיא מצות מעשר כספים, אשר לפי מעלתה הרמה והנשגבה, מותר לנסות בה את הקב"ה לראות אם יתעשר או לא, אולם היא בתנאי אם יעשה אותה כראוי וכשורה. והיא המצוה היחידה בכל התורה כולה שמותר לנסות בה הקב"ה (ולפי סברת רבינו הטור זלה"ה ביו"ד ס"י רמ"ז והרדב"ז בהלכות מתנות עניים פ"ז סוף הלכה י' גם במצות צדקה מותר לנסות). וזה סדר המעשר: תחלה יפריש מכסף הקרן שיש לו עשרה אחוז מכל מאה דהיינו אחוז אחד מכל עשרה, לא פחות ולא יותר. ואם נשאר לו סכום כסף שאי אפשר להפריש ממנו אחוז אחד, יעשר אותו ג"כ, ולא יערב אותו עם כסף המעשר אלא ישים אותו לבד, כי המעשר יש לו סוד ויסוד. ואח"כ יעשה חשבון מדוייק בכל שנה, ויפריש מעשר מהריוח שישאר לו אחרי הוצאות הבית והלבשה וכו'.
ויוציא כסף המעשר לפי סדר העדיפות דלהלן.א. לבעלי תורה העניים.ב. פדיון שבויים.ג. לצדקה.ד. להשיא יתומות או עניות.ה. לקנות ספרים לבני עניים.ו. לתת לקרוביו העניים חלק מכסף המעשר.ז. לקנות מצוה בבית הכנסת, אם מחלקים אותו כסף לעניים, אבל לא ישלם מסים מכסף המעשר (מרן בשו"ת אבקת רוכל סי' ג'). וכתבו הפוסקים ז"ל שאם מצבו הכלכלי דחוק, יכול לקחת מכסף המעשר כלכלת בניו שהם יותר מבני שש, ובלבד שיעשה חשבון מדוייק (ראה בספר ברית כהונה יו"ד מערכת מ"ם אות כ"ו).
תכלית הדברים. מי האיש החפץ חיים בזה ובבא, יעשה כל אשר לאל ידו לעשות צדקה וחסד עם אחיו העניים והאביונים וישתדל להרנין את לבם השבור והנדכא. ואל יכעס ולא יתרגז ולא יתעצב עליהם ח"ו בשום פנים ואופן כי הם נקראים "מאני תבירי דקוב"ה" (כלים שבורים של הקב"ה), והמשמח אותם עושה נחת רוח ליוצרו יתב"ש לעולמי עד ולנצח נצחים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









