ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
והנה בעצם, האדם הנגוע במדה זו של קנאה, שתים רעות גורם לעצמו, גשמית ורוחנית.
א. הנזק הגופני הנגרם לו בעטיה, הוא דבר שאין לו תקנה, כי תמיד לבו בוער באש הקנאה בראותו יקר תפארתו וגדולתו של השני, ועיניו רואות וכלות ואין לאל ידו להגיע גם הוא לאותו מצב ולאותו מעמד. והקנאה מכרסמת בלבו, ואוכל בשרו בשיניו, וסופו מכלה את כחו לריק ושנותיו לבהלה. וכ"ז מבלי שיביא כל תועלת לעצמו אפילו במאומה, או להזיק לשני אפילו כמלוא נימא. והוץ מזה, ע"י המחלה הזאת של הקנאה המקננת בלבו תמיד, יהיה נאלץ לעבוד ולעמול ללא הרף יום ולילה יותר מכוחו, בכדי להגיע גם הוא להישיגים טובים לפי דעתו. ולפי מחשבתו הוא, בזה מוצא פורקן להשקיט אש הקנאה הבוערת בקרבו, והוא לא ידע שזה דומה למכבה האש בנפט. והתוצאה הבלתי נמנעת היא, שהורס את בריאות גופו, גם אם חסון הוא כאלונים. ורבותינו הקדושים כבר העירונו ע"ז, ברוח קדשם, באומרם עה"פ ורקב עצמות קנאה, מי שיש לו קנאה בלבו עצמותיו מרקיבים (שבת קנ"ב ע"ב). והגם שפשט דבריהם הקדושים, היינו שעצמותיו מרקיבים בקבר כמבואר שם, המתעמק היטב יוכח שעצמותיו מרקיבים גם בעודו חי, כאמור.
ב. הנזק הרוחני הנגרם לנפש ממנה הוא, כי המאמין בה' יתעלה אמונה שלימה ומוחלטת, ובטחונו חזק ואיתן, ברור לו כשמש כי הכל מאתו יתברך, וכמ"ש והעושר והכבוד מלפניך, ולא כחו ועוצם ידו של האדם הקובעים והמכריעים, א"כ אין לו מה לקנאות בחבירו, כי ה' יתעלה רצה כך ואין מי יאמר לו מה תפעל. בזה שהוא מקנא בחבירו, בחושבו שהחריצות והתבונה שלו הם שהביאוהו עד הלום, מראה על עצמו שאמונתו פגומה, ובטחונו לקוי, ובפרט שברור הדבר, שאין לו בזה שום תועלת לעצמו, ולא נזק לחבירו כאמור.
אמנם כמו שיש בכל מידה גם חיוב וגם שלילה, גם במדה זו של קנאה יש חיוב ושלילה. השלילה היא, כמו שהסברנו למעלה, התוצאות השליליות הנובעות ממנה לגוף ולנפש. והחיוב הוא, אם מתקנא באנשים ישרים ותמימי דרך, או בצדיקים וחסידים, ללמוד ממעשיהם הטובים, וללכת בעקבותם. וכמ"ש המפרשים ז"ל בדרך רמז עה"פ אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת (שמות כ' ד'), שהרמז בזה, שבדברים רוחניים המכונים שמים, יש לשאוף תמיד לעלות במעלות הצדיקים שהם למעלה ממנו, ולהשתדל להיות גם הוא כמותם, אבל בדברים גשמיים המכונים ארץ, להיפך ישתדל תמיד לראות רק מי שהוא למטה ממנו, כי כולם הבל ורעות רוח ואין בם מועיל, וזה אומרו, אשר בשמים, ממעל, ואשר בארץ, מתחת.
כלל הדברים. הקנאה לא תמצא רק באדם חסר לב, אמונתו חלשה, ובטחונו בו יתברך מעורער. אולם הישרים בלבותם והבטוחים בה' יתב"ש, על מי מנוחות ינהלם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
