ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- הקדיש
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רב מישאל דהאן זצ"ל
א. בין הבנים לבין הוריהם, יש קשר גשמי ורוחני שנמשכים ופועלים כל זמן שההורים עודם בחיים. אבל כאשר ההורים אינם בחיים, נשאר רק הקשר הרוחני גרידא, והוא לא ינתק לעולם, אם הבנים הולכים בנתיבי היושר והיראה כפי שהתוו להם וחנכו אותם הוריהם. ולכן הבוחן לב וחוקר כליות יתב"ש, היודע שאם נשארו בחיים היו מקיימים המצוות, ורק מפאת שאינם עוד בחיים נבצר הדבר מהם, כעת שהבנים עושים מצוות לעילוי נשמתם, נחשב להם כאילו קיימו אותן הם בעצמם, כי שלוחו של אדם כמותו והרי הבנים שואבים כחם הרוחני מכח הוריהם. וכמ"ש רז"ל כפר לעמך ישראל, אלו החיים שמתכפרים בממונם, אשר פדית אלו המתים שמתכפרים בממון החיים (הרב תולדות יצחק למהר"י קארו ז"ל, סוף פרשת שופטים בשם פסיקתא, ע"ש, ועיין בספרי דברים כ"א ח' עה"פ הנ"ל, ומרן בב"י או"ח סוף סי' תרכ"א ד"ה כתב המרדכי, ע"ש).
ב. כל מצוה שהאדם עושה, נברא ממנה מלאך להגין עליו בזה ובבא, כמ"ש רז"ל העושה מצוה אחת קונה לו פרקליט אחד (אבות פ"ד י"ג). ולפי טהרת המחשבה, וקדושת הדיבור והכנתו למעשה, שמשקיע האדם באותה מצוה, כך יהיה המלאך שיברא ממנה, אם היתה המצוה שלימה במחשבה בדיבור ובמעשה ללא כל תערובת זרה ופניה אישית, גם המלאך יהיה שלם, ויהיה לו כח להגין ולהמליץ טוב, על העושה ועל זה שנעשתה בשבילו, ואם היא פגומה וחסירה, גם הוא יהיה פגום וחסר ולא יהיה לו הכח להגין עליהם.
והמצוה המסוגלת להציל נשמת המת מדינה של גהינם ולהכניסה לג"ע, היא אמירת קדיש, כידוע מאותה אגדה דרבי עקיבא (ראה ההערה למטה). והטעם הפשוט הוא, שבזה שאחד מיוצאי חלציו מקדש שמו יתברך ברבים, ובסיבתו יהיה ה' אחד ושמו אחד בפני הקהל שעונים אמן יהא שמיה רבא מברך, בשביל זה הקב"ה מכפר לו עוונותיו ונותן לו מנוחה נכונה (ראה בשו"ת בנימין זאב ח"ב סי' ר"ב). וכ"ז אם הקדיש נאמר כהוגן, דהיינו שמבטא המילים נכון, לא בולע אותיות או תיבות עם מפיק ה"א במקום שצריך, כמו שמיה כרעותיה, מלכותיה, פורקניה, משיחיה, שכולם מפיק ה"א.
ומה טוב ויפה המנהג שהנהיגו באיזה מקומות, שרק הש"ץ אומר קדיש יתום, וכל אלה הרוצים לומר קדיש, מתאספים סביבו, ואומרים אחריו מלה במלה, שלא לבייש מי שאינו יודע, כמו שתקנו רז"ל בהבאת בכורים (בכורים פ"ג י"ז, ראה הגאון מהרצ"ה חיות ז"ל בספרו מנחת קנאות ז' ע"א). וכן ג"כ המנהג שנהגו באיזה מקומות שמי שרוצה לומר קדיש יעמוד לפני ארון הקדש, ואומרים קדיש ביחד, כי לא יבצר שאחד או שנים מהם יאמרו קדיש כהוגן.
ג. לומר בפירוש שזאת המצוה לעלוי נשמתם, להורות על השתתפותם באותה מצוה ולכן נהנים ממנה כאמור באות א. ב.
הערה. האגדה דרבי עקיבא נזכרה בכמה ספרים בלי ציון המקור, עיין באור זרוע ח"ב סוף סימן נון, ובשו"ת הריב"ש סי' קט"ו, ע"ש. והגר"י אבוהב זצ"ל בספרו מנורת המאור, נר א' ח"ב פ"א, הזכירה בשם מדרש תנחומא פרשת נח (בתנחומא שבידינו לא נמצאת). וז"ל:
מעשה ברבי עקיבא שהיה מהלך בבית הקברות ופגע בפחם אחד שהיה טעון עצים על כתפיו והיה מרהיט בהם כסוס, גזר עליו רבי עקיבא והעמידו, אמר לו בני מה לך בעבודה קשה כזאת, אם עבד אתה ואדוניך נותן עליך עול אני אפדך ממנו ואוציאך לחירות, ואם אתה עני אני אעשירך. אמר לו הניחני אדוני שאיני יכול לעמוד, אמר לו מבני אדם אתה או מן המזיקין אתה. אמר לו מת אותו האיש ובכל יום ויום מוסרין אותו לחטוב עצים ונותנין אותו באש. אמר לו מה היתה מלאכתך בחייך. אמר לו גבאי המס הייתי, והייתי נושא פנים לעשירים והורג את העניים, ולא עוד אלא שבעלתי נערה מאורסה ביום הכפורים. אמר לו בני שמעת מאותם הממונים עליך שיש לך תקנה. אמר לו אל תעכבני שמא ירגזו עלי בעלי הפורענות, ולאותו האיש אין תקנה ולא שמעתי כלום פדיון, אלא שמעתי שהיו אומרים לי אלו היה לך בן שהיה עומד בצבור והיה אומר בצבור ברכו את ה' המבורך, היו מתירין אותך מן הפורענות, ולאותו האיש אין בן אלא שהניח אשתו מעוברת ואינו יודע אם ילדה זכר או נקבה, ואם ילדה זכר מי ילמדנו תורה. אמר לו מה שמך א"ל עקיבא, ושם אשתך, שושמירא, ושם עירך, אלדוקא. באותה שעה נצטער עליו רבי עקיבא, והיה הולך מעיר לעיר עד שהגיע לעירו ושאל היכן הוא וביתו, אמרו ישחקו עצמותיו בגיהנם, שאל על אשתו אמרו ימחה שמה וזכרה מן העולם, שאל על בנו אמרו הרי הוא ערל ואפילו במצות מילה לא עסקו. מיד תפס רבי עקיבא לבנו והושיבו לפניו ללמדו תורה, ולא היה לומד עד שישב עליו בתענית ארבעים יום, יצתה בת קול ואמרה על זה אתה מתענה, אמר הן, וקרא באל"ף בי"ת עד שהוליכו לביתו ולמדו ברכת המזון וק"ש ותפלה, והעמידו והתפלל ואמר ברכו את ה' המבורך. באותה שעה התירוהו מן הפורענות, ובא אותו האיש בחלום ואמר לרבי עקיבא, תנוח דעתך בגן עדן שהצלתני מדינה של גהינם. מיד פתח רבי עקיבא ואמר, ה' שמך לעולם ה' זכרך לדור ודור (תהלים קל"ה), עכ"ל. ועיין במסכת כלה רבתי פ"ב, ת"ש דרבי עקיבא נפק וכו', ע"ש, והזכירו ג"כ מנורת המאור שם, ועיין בסדר אליהו זוטא סוף פרק י"ז, מעשה דומה לזה של רבי עקיבא בשם ריב"ז ע"ש.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








