ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- לימודי אמונה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
ההגיון מחייב שהדאגה על דברים גשמיים היא סכלות גדולה, ובלב כסילים תנוח. כי אם היא על העבר, הלוא מה שנעשה אין להשיב. ואם על ההוה, אם אפשר לתקן יתקן, ואם א"א לתקן מה בצע כי ידאג? ואם על העתיד, האם הוא יודע מה טמון לו בחיק העתיד? וכמאמר החכם: בן אדם אל תדאג על העבר כי הוא אין, ועל ההוה כי הוא הרף עין, ועל העתיד כי הוא עדיין, קוה אל ה' הממציא לך יש מאין (ראה ספר הברית ח"ב מאמר ב' פרק ב', ע"ש).
ויתכן שגם זה רמוז בדברי רבותינו הקדושים באומרם: אמר ליה שמואל לרב יהודה, שיננא, חטוף ואכול, חטוף ואשתי, דעלמא דאזלינן מניה לבי הלולא דמי (ערובין נ"ד ע"א). ורמזו בזה שני דברים:א. שההנאה הגשמית שהאדם יהנה מהעולם, תהיה בבחינת חטוף ואכול חטוף ושתי, דהיינו עראי.ב. שהעולם הזה עולם עובר הוא, כמו החופה שעוברת מהר, וכמ"ש במקום אחר האי עלמא אושפיזא וההוא עלמא ביתא (מו"ק ט' ע"ב).
והנה בעצם יש עוד שתי דאגות אחת שלילית, ואחת חיובית.
א. הדאגה השלילית והבלתי רצויה, היא הדאגה החומרית המופרזת לסיפוק צרכי הגוף. ואין הכונה בזה לזלזל לגמרי בבריאות הגוף, ולא לספק לו אפילו הצרכים ההכרחיים והחיוביים הדרושים לו, כי גם זה פשע ועון פלילי, וא"א לעבוד את ה' יתב"ש כראוי אם הגוף חלש וחולני, אלא הכונה היא רק שלא להגזים כל כך בפינוק הגוף החולף והבלה, וסיפוק כל תאותיו הגשמיות, עד כדי כך שרק בזה ישים כל מעייניו ובזבוז זמנו היקר, כי כידוע אין גבול למחלת התאוה, שרפואתה רק בריסונה.
ב. הדאגה החיובית והרצויה היא הדאגה הרוחנית לנשמה הנצחית, שלא לטמאה בתועבותיו, וכן לספק לה המזון הרוחני הדרוש לה. וזה מתבטא בהמנעות מעבירות, ועשיית המצות, בבחינת סור מרע ועשה טוב. ודבר ידוע הוא שהאדם מורכב משני חלקים מנוגדים בתכלית, והם גשם ורוח, חומר וצורה, וכל חלק רוצה למשוך השני לצדו, וזאת היא המלחמה הקשה והתמידית שעל האדם לנהל כל ימי חייו עלי אדמות. ורוב העולם אמנם נוטים לצד הגשמי, כי זה יותר נוח להם ומורגש אצלם, ורק השרידים יחידי סגולה נוטים לצד הרוחני. וברור הדבר שהאיכות עולה תמיד על הכמות.
כלל הדברים, על האיש הירא את ה' יתב"ש, ואמונתו חזקה ואיתנה, לשכנע את עצמו ע"י לימוד התורה וקיום מצוותיה, ומחשבות קדושות וטהורות, שלא להתפעל ולהתרגש מכל מיני פגעים המתרחשים בעולם, כי כולם חולפים ועוברים, ורק לדברים רוחניים לתועלת נשמתו הנצחית יש לדאוג באמת. וזאת היא דרכם של יראים ושלמים המחזיקים ביראתם ותומתם, עמילים בתורה וקיום מצוותיה הישרים, וכמ"ש הולך בתום ילך בטח.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
