ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
אבל רוב המון העם שדעתם קצרה, לא יכולים להבין הרעיון העמוק והנשגב הזה, מפאת עומק המושג וקוצר המשיג, ולכן המנעותם מהעבירות נובעת מיראת העונש, וקיומם את המצות מאהבת השכר, והגם שגם הם נקראים עובדי ה', בכל זאת רחוקים המה כרחוק מזרח ממערב ממעלת עובדי ה' מאהבה.
והנה ברור כשמש ללא צל של פקפוק, שיש שכר ועונש גשמי בעוה"ז, ויש שכר ועונש רוחני בעוה"ב. ביאור הדברים:
א. שכר ועונש גשמי. דבר ידוע שהוא יתב"ש נטע באדם את הבחירה החפשית, מעלה שאינה נמצאת בשום בע"ח, ואפילו במלאכים, והיא היסוד לשכר ועונש. ולכן אין לשאול מדוע לא נענש האדם תכף בעשותו איזה עבירה, או קבלת תגמול על המצוה, כי אז בטלה הבחירה, שכל אחד ימנע מעשות רע מיראת העונש, ויעשה טוב מאהבת השכר, ורצונו הפשוט יתב"ש, שהמניעה או העשיה, תהיה אך ורק לשמו יתברך, כלומר מפני שכך צוה, לא זולת זה.
וההוכחה הפשוטה והברורה שיש שכר ועונש גשמי, היא פרשת התוכחה, כי להבדיל כמה אלף הבדלות בין תוה"ק, תורת אל חי יתב"ש, ובין שיחה בטילה של עמים אחרים, שדתם אינה מבטיחה למאמינים בה, ואינה מענישה ללא מאמינים בה, שום שכר ועונש גשמי בעוה"ז, וכל יסודה בנוי רק על השכר והעונש הרוחניים, לעוה"ב, בבחינת הרוצה לשקר ירחיק את עדיו, הרי תוה"ק דוקא להפך, שאין בה שכר ועונש מפורש לעוה"ב כו"ע, וכל הבטחותיה ואזהרותיה רק לעוה"ז. והסיבה לכך היא:א. להורות שתוה"ק אמת, שכל אחד יכול להוכח בעצמו ובמו עיניו בשכר ועונש בעוה"ז.ב. מפני שאין השכל האנושי החומרי והמוגבל, יכול להכיל השכר והעונש הרוחניים של עוה"ב. ועכשיו אם נתבונן היטב בפרשת התוכחה (בחוקותי ויקרא כ"ו, כי תבא דברים כ"ח) נוכח בנקל, שכל העונשים שנאמרו בהן, התגשמו במלואם בפועל ממש במשך שנות נדודינו בגולה הארוכה והמרה, אחת מהנה לא נעדרה, וזה ברור מאד למודה על האמת. וא"כ כשם שהעונש התקיים עד תום, בודאי שגם השכר הנאמר שם בוא יבוא ויתקיים במלואו, שכל ההבטחות שהבטיחנו האל הנאמן יתב"ש יתגשמו במלואן בעוה"ז בלי ספק.
ב. שכר ועונש רוחני. האמונה הטהורה בהשארת הנפש, היא נחלת כל עם ישראל בכל הדורות, ביודעם שעיקר האדם היא הנשמה אשר בקרבו, והגוף אינו אלא כמלבוש לה. וגם בהפרדה מן הגוף, לא ישלוט בה הפסד כליון ואבדון, בהיותה עצם פשוט בלתי מורכב, והיא רק פושטת צורה ולובשת צורה. וההוכחה הפשוטה היא השאיפה שהאדם רוצה שיזכרו מעשיו הטובים, או שישאיר איזה דבר שיקרא שמו עליו ויזכר בו אחריו, וברור מאד שהשאיפה הזאת, אינה נובעת מהחומר הגשמי, אלא מהנשמה הרוחנית הדורשת את שלה. והאמונה בהשארת הנפש מביאה את האדם בהכרח אל האמונה בשכר ועונש רוחניים. והרוצה לדעת מהות ואיכות השכר והעונש הרוחניים, ילמד בספרים הקדושים המדברים על זה (ראה ספר העקרים מאמר רביעי פרק כ"ט, ובפרט בספר נשמת יוסף, להרב יוסף איסר המכונה גד הלוי, נדפס בירושלים תרצ"ו, שכולו סובב על ענין חשוב זה של השארת הנפש). אולם בכדי להבין במקצת את השכר והעונש הרוחניים, נציין בערך שלש דוגמאות:א. החלום.ב. החרטה.ג. הסיפוק.
א. החלום. כשהאדם ישן, קורה לפעמים שהוא חולם ורואה את עצמו שהוא נמצא במצוקה איומה ונוראה ללא כל אפשרות להחלץ ממנה, או תקוה שמי שהוא יציל אותו, צועק בכל כחו ואין מושיע לו, או שהוא נמצא במקום מפואר ומלא תענוגים ומענג בדשן נפשו. ורז"ל קבעו שהשינה היא אחד מששים במיתה (ברכות נ"ז ע"ב), וכידוע שהחלום הוא רק ע"י כח המדמה לבד, בלי כח המרגיש, כי הגוף לא מרגיש מאומה מיסורי החלום, לפי"ז יש להכפיל בששים פעמים את היסורים של החלום כאמור, ואז אפשר להבין בערך, השכר והעונש הרוחניים, ובפרט שאמונתנו בהשארת הנפש, שנשאר גם כח המרגיש, וא"כ הסבל הוא ללא נשוא רחמנא ליצלן, ואותו הדבר גם לגבי השכר.
ב. החרטה. אדם שעשה איזה מעשה רע בדרך כלל מתחרט אח"כ בלבו, ועל הרוב מתיסר גם ביסורי מצפון, וכמ"ש רז"ל הרשעים מלאים חרטה, (ראה נדרים ט' ע"ב).
ג. הסיפוק. אדם שעשה איזה מעשה טוב מרגיש סיפוק נפשי והנאה רוחנית. וברור שאין שום קשר ויחס לגוף הגשמי עם החרטה והסיפוק, ויסודם הוא בנשמה הרוחנית. מכאן אפשר לתאר איך הוא השכר והעונש הרוחניים שהוא בודאי גדול מזה באלף מונים ויותר.
המתעמק בדברים הנאמרים יגיע למסקנא, שיש שכר ועונש בעוה"ז ובעוה"ב. ואחד מי"ג עיקרי הדת, היא האמונה בשכר ועונש, שהקב"ה מעניש לרשעים ומשלם שכר לצדיקים. וכל השכר והעונש של העוה"ז, כאין וכאפס לעומת השכר והעונש של העוה"ב. ולכן אם אין לאדם ההכנה הנפשית הדרושה להגיע למעלה של עובד ה' מאהבה, לפחות יעבוד אותו יתב"ש מיראת העונש, ומאהבת השכר. וכמ"ש רז"ל לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אעפ"י שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה (פסחים נ' ע"ב), כלומר עד שיזכה להיות נמנה בין עובדי ה' מאהבה, שזאת היא התכלית, וזה כל האדם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
