ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
אך אם נצליח לראות את המצב הנוכחי במסגרת נוף רחב וממושך יותר, נראה שכל זה כבר מתואר לנו בתורה הקדושה. אנחנו חיים במעין שידור חוזר של תנאי החיים של אברהם אבינו ושרה אמנו. הפרשיות שאנו קוראים בתקופה זו מלמדות אותנו שאנחנו חיים בימי התנ"ך ושאנחנו, היהודים, צאצאיהם של אברהם ושרה, צריכים להתעלות על עצמנו ולהתמודד עם האתגרים.
אברהם ושרה נאלצים לעזוב את סביבתם הנוחה ולנדוד לארץ ישראל. בארץ ישראל שלטו אז שבטים כנעניים שהיו עוינים, עובדי אלילים וחסרי כל מוסר בהתנהגותם. העיר סדום, שבה אורח החיים המרושע הפך לשגרה מקובלת, השפיעה השפעה גדולה על הארץ. לתוך סביבה עוינת זו היה צורך להחדיר את רעיונות המונותיאיזם, החמלה, טוב הלב והדאגה לזולת. בנוסף היו שם מלחמות גדולות שהשתתפו בהן תשעה מלכים, מלחמות שהכניסו את האזור כולו לסכסוך שנמשך 26 שנה. (אפגניסטן, עירק, ישראל מול ארצות ערב?) הכלכלות שם קרסו בגלל בצורת קשה ורעב נורא שפקדו את האזור. אברהם חש נבגד כאשר אחיינו, דמו ובשרו, לוט, נטש אותו ובחר לעבור לסדום ולאמץ את אורחות חייה החטאים.
אברהם ושרה, שאז עוד לא היו מסוגלים להביא לעולם ילדים, הכניסו לביתם אישה זרה, את הגר, ולבסוף גם את בנה ישמעאל. כשאסונות וצרות פוקדים את אברהם בעולם וגם בתוך ביתו, היינו מצפים ממנו להחזיר את השרביט לקב"ה, כביכול, ולפרוש מהמשחק. על אף שאברהם ושרה נשלטים על ידי אירועים שאין להם שום שליטה עליהם, לכאורה, הם לא מהססים ולו לרגע בכל הנוגע לשליחותם וייעודם בחיים. בסופו של דבר, כנגד כל הסיכויים, הם מצליחים ומנצחים. המסר שלהם נשמע ומתקבל והופך לרעיון דומיננטי בהתקדמות התרבות האנושית בכל הדורות.
חכמי המדרש מדגישים שהסיפורים על האבות והאמהות ממשיכים להדריך אותנו גם בדורות מאוחרים יותר. בימים אלה של חרדה, חששות וקשיים אדירים, דרכם של אברהם ושרה על אומץ לבם ונחישותם היא הדרך שעלינו לעודד ולחקות. למעשה, אין לנו ברירה. המשימה שלנו היא לבנות את משפחותינו ובתינו. עלינו ליצור אווירה שבה התנאים הגשמיים והכספיים אינם היעדים העיקריים של קיומנו.
בימים תנ"כיים, כמו הימים האלה שאנחנו עוברים כעת, אין ספק שיש צורך בהתנהגות תנ"כית. יש צורך באידיאליזם, בהקרבה, באחדות לאומית, בנטישת אלילי השקר והאידיאולוגיות שהשחיתו אותנו במאתיים השנים האחרונות ובחידוש האמונה האיתנה שלנו באלקים, בעם ובמדינה. התורה איננה אמורה להיות ספר היסטוריה. זהו ספר על תולדות האנושות שמלמד אותנו את הדרך לערכים ולדפוסי התנהגות שרק הם יבטיחו לנו הצלחה וקיום כעם נבחר וכגוי קדוש. לפיכך ראוי שנקדיש תשומת לב מיוחדת לקריאת התורה בשבועות הקרובים. הפרשיות האלה לא מספרות לנו רק מה היה אלא גם מתארות לנו את מה שיש כעת וכיצד נוכל להתמודד עם המצב הנוכחי. אם נעשה כן, נחזק את הביטחון העצמי שנחוץ לנו כל כך להגשמת היעדים הגדולים שלנו שהם שלום, מוסר וביטחון אישי ולאומי.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
