ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
נפתלי בן גילה
חופש. אני שוכב על הדשא בחצר של הצימר, נהנה מהנוף האדיר שנפרש מולי ומהרוח המדהימה של האזור. אה... החיים הטובים - ים, טיולים, בריכה. ראש טוב. שרק ימשיך כך.
ופתאום מתגנבת מחשבה מטרידה למוחי - האם טוב ליהנות מהחיים?
ופתאום מתגנבת מחשבה מטרידה למוחי - האם טוב ליהנות מהחיים?
חיים של קודש
הרב ראובן הילר שליט"א - רב בהוד השרון
לפני שנים רבות, סיפר לי הרב אברהם רמר זצ"ל, מעשה בתלמיד ישיבה שסיפר לרב הנזיר על כוונתו לעזוב את הישיבה, ולעבור לישיבה אחרת כחלק משבירת מידת הגאווה. אמר לו הנזיר: "בחוץ לארץ יש דרך של עבודת ד' על ידי 'שבירת המידות', אך כאן בארץ ישראל הדרך היא 'בניית המידות' מתוך נחת ושמחה ולא מתוך מלחמה פנימית".
באמירה זו של ה'נזיר' ישנו חידוש גדול, והיא מבטאת דרך שונה בעבודת ה', מדרכם של רוב ספרי המוסר המדגישים את אפסיות העולם הזה, שהוא כל כולו רק הכנה לעולם הבא, ולכן עלינו לעסוק הרבה בסיגוף הגוף ובבריחה מהנאות העולם.
אולם, חשוב לדעת, שגם בארץ ישראל ההנאה מהעולם הזה אינה כה פשוטה, כפי שניתן ללמוד מחייו של רבי אלעזר בן ערך. רבי אלעזר היה גדול תלמידיו של רבי יוחנן בן זכאי (אבות ב' ח'), בקיא במעשה מרכבה (חגיגה י"ד), ולמרות זאת אין לנו אף משנה של הלכה בשמו, מפני שהוא נמשך בעצת אשתו אחר הנאות חומריות ושכח כל תלמודו (שבת קמ"ז). בסיבה זו תולה הגמרא (שם) את יציאת עשרת השבטים ראשונים לגלות על שהיו שקועים בהנאות העולם.
נמצא שבארץ ישראל חייבים אנו לפלס דרך מיוחדת לקשר עם הנאות החיים, כי בארץ ישראל איננו לוחמים נגד הטבע אלא שואפים לקדש אותו, ואי אפשר לקדש משהו שאתה אויב לו. לשם כך, עלינו להגדיר לעצמנו - א. מהי המטרה שלנו בעולם הזה. ב. מהי השיטה להשיג את המטרה. ג. מהן התוצאות הנלוות.
המטרה היא בוודאי לקדש ולרומם את המציאות כולה. הדרך לעשות זאת כאן בארץ הקודש הינה מתוך יחס חיובי של חיבה לעולם הגשמי שסובב אותנו ולא מתוך מלחמה בו, וההנאה היא ביטוי לקשר האהבה והסימפטיה שלנו אל המציאות. אך חשוב להבין שההנאה איננה מטרה בפני עצמה, אלא היא אמצעי להשיג את המטרה או תוצאה נלווית.
חז"ל (ברכות נ"ז) מלמדים אותנו, ששלושה דברים מרחיבים דעתו של אדם - דירה נאה, אישה נאה וכלים נאים. ההנאה במקרים אלו הינה אמצעי ללימוד תורה בנוחות ובהרחבת הדעת. מאידך - ישנן מצוות רבות כמו אלו הקשורות באכילה, מצוות פריה ורביה ועוד, שבהן ההנאה הינה תוצאה נלווית של המצוה. דוגמא יפה מובאת במשנה (מעשר שני ה', י"ג) שמבארת את הפסוק: "השקיפה ממעון קדשך... וברך את... ואת האדמה אשר נתת לנו..." - שתתן טעם טוב בפירות ". כלומר אנו מתפללים, שכשנקיים את מצוות ישוב הארץ, ונעבד את אדמותיה, נעשה זאת מתוך קשר של אהבה לארץ, אהבה רוחנית שיורדת לתוך תוכו של העולם הגשמי עד העידון שבטעם הטוב של הפירות.
ליהנות על פי התורה
הרב שלמה בן-אליהו שליט"א - רב המועצה האזורית מטה-אשר
שאלה זו תלויה במחלוקת - אם הנזירות והפרישות היא חיובית או לא. אולם, נדמה ששאלה זו הוכרעה כסוברים שהנזיר מביא קורבן "על שציער את עצמו מן היין", משמע שאם יש יין בעולם, חובה עלינו להשתמש בו נכון.
ראיות נוספות לכיוון זה מצינו במדרש: "אמר ה'.. עולם יפה בראתי בשבילך, תן דעתך שלא תקלקל את עולמי", ובמסכת ברכות: "'סוף דבר הכול נשמע...את מצוותיו שמור...' - כל העולם לא נברא אלא לצוות לזה, ואמר בן דוסא: כל הברואים נבראו בשבילי ואני לא נבראתי אלא לשמש את קוני".
וכן בתלמוד ירושלמי בעניין ברכת שהחיינו - "עתיד אדם ליתן את הדין על מה שראו עיניו ולא אכל". משמעו של דבר - אם יש לך כסף לקנות פרי חדש, קנה, תהנה, אכול וברך לפני זה את ה' על שנתן לך את כל הטוב הזה.
היטיב להגדיר זאת הרמח"ל בשרטטו את תפקיד ויעוד האדם בעולם - "שידע האדם מה חובתו בעולמו... להתענג על ה' וליהנות מזיו שכינתו". ריבונו של עולם רוצה שנשתמש בעולם היפה שברא, נודה לו על כך בפה מלא - ערב ובוקר וצהריים בכל יום תמיד, ויתקיים בנו "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו".
כמובן, שרק שימוש נכון בעולם יוביל לתוצאה זו. שימוש נכון הוא שימוש על פי הדרכת התורה והכוונת חכמים, כפי שסיכמו חכמי ההלכה. זהו השימוש היעיל ביותר, כי התורה היא התוכנית של העולם. התורה היא הוראות ההפעלה לעולם מאת מי שבראו ויצרו, לכן רק הוראותיו מבטיחות שימוש נכון ויעיל בעולם.
אין פסול בדרך עבודת ה' הזו, ההיפך הוא הנכון, חובה עלינו ליהנות בימי חדלנו מן העולם היפה שה' ברא, כי רק ב-120 שנות חיינו נוכל להודות לה', שהרי "לא המתים יהללו י-ה..."
בדרך זו הלכו חכמי הקבלה, שהדריכונו לקדש את העולם על ידי שנשתמש בו כראוי. כל אכילה, שתייה, טיול, שיחה וכדומה... יכולים להתקדש על ידנו אם רק נחשוב על כך ונדע את מטרת העולם (אגרת הקודש לרמב"ן).
הרשים אותי במיוחד דברי מורנו ה'בן איש חי', כפי שמרבה להזכיר מורנו הראשל"צ הרב מרדכי אליהו שליט"א, שה' ישלח לו רפואה שלימה, שכתב ותיקן - "לשם יחוד... לפני כל פעולה, אפילו לפני טיול, אכילה ושאר תענוגי העולם...". אנו מתענגים לשמו על פי ציוויו ובכך בעז"ה נוכל להפוך אפילו את הנגע לעונג, והיה זה שכרנו.
ליהנות! (בכשרות)
הרב נתנאל יוסיפון שליט"א - ר"מ בישיבה הגבוהה מצפה יריחו
טבע מוזר יש לו לאדם - פעמים רבות אנו משוכנעים שאסור לנו ליהנות בעולם. לעיתים, אף כשאנו נהנים וטוב לנו בעולם, אנו מצפים-חוששים בסתר ליבנו, שהנה הנה הכול יחלוף ומאורע רע יבוא לעולם, חלילה, וישכיח את כל הטוב שקדם לו. כביכול, גזירה היא בעולם, שאת שבע שנות השבע יבלעו שבע שנות רעב, ולא נודע כי באו אל קרבנה.
בעם ישראל, יש מי שיבסס תפיסה זו על השקפה תורנית, שלפיה "אסור לו לאדם ליהנות מן העולם הזה". העולם הגשמי הוא ניסיון לאדם, והנהנה ממנו נכשל בניסיון והתרחק מאלוקים. לכיוון רוחני זה יש בוודאי על מה שיסמוך, כדוגמת דברי 'חובת הלבבות': "כל מה שיוסיף הגוף בניין יוסיף השכל חורבן", אך בשורות ספורות אלו ברצוני להביא מספר נקודות למחשבה, המבססות מן השורש את דברי גדולי הדורות האחרונים, שבדורותינו עם צאתנו ממארת הגלות לארץ ישראל עלינו ליהנות מיפי החיים .
ראשית - כולם, (כולל הסגפנים הגדולים ביותר), מודים שעלינו להודות לה' על כל הטוב הגשמי אשר גמלנו. אם טוב זה הוא ניסיון מאת ה', שמטרתו להסיט אותנו מעבודתו יתברך, ותפקידנו לצלוח אותו בשלום בלא שנהנה ממנו, הרי אין כאן טובה כי אם פוטנציאל לרעה?
שנית - האדם מצוּוֵה לגמול חסד עם העני ומי שחסר לו. מצוה זו כוללת לא רק את צורכי הקיום המינימליים של העני, אלא עלינו לתת לו "די מחסורו אשר יחסר לו". אם העני היה עשיר בעברו והתרגל לסעודות דשנות עלינו לספק לו אותם (כתובות ס"ז). הכיצד? האם איננו גומלים לו בכך רעה בהסיטנו אותו מעבודת ה'?
בנוסף - ישנה מצוה לשמח אנשים עצובים, ואותם אנשים שהיו בדחנים ומשמחים אנשים עצובים נקראו בגמרא (תענית כ"ב) "בני עולם הבא". אם כן, האם אין לאדם מצוה לשמח את עצמו?
אם כן, מנקודות אלו (ונוספות) עולה, שטוב לו לאדם ליהנות ולשמוח מהעולם הזה. ואכן הברכות על האוכל נקראות 'ברכות הנהנין ', וכפי שמבאר המשנה ברורה (סימן ו', א') את כוונת הברכות הללו: "יכוון ליבו לשם בוראו אשר הפליא חסדו עימו ונתן לו הפירות או הלחם ליהנות מהם". ואנו מודים לה' לא רק על צורכי החיים ההכרחיים, אלא גם על המראות המהנים - "שלא חיסר מעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם". ולכן נאמר בירושלמי סוף קידושין: "עתיד אדם לתת דין וחשבון על כל מה שראתה עינו ולא אכל", ובגלל זה ר' אלעזר היה חוסך כסף וקונה מהדברים המחדשים בכל שנה, ומפרש קרבן העדה: כדי "ליתן שבח והודיה לה' על שברא בריות טובות ליהנות בהם בני אדם".
אמת, דרך זו מסוכנת היא מפני שהאדם יכול בקלות לשקוע בהנאות העולם ולשכוח את ה', ובאמת המשפט השלם הוא - "אסור לו לאדם ליהנות מהעולם הזה בלא ברכה", כלומר - ההנאה טובה היא אבל רק לאחר שהאדם מחבר אותה לה'. לפיכך, עלינו למצוא דרכים ליהנות מהעולם ולחברו לה' . "אם כל יופי חי, לא הדר שירת קודש, אך זרם אש זרה בך יעוררו, סורה מני סורה הריני לך אסורה... ודור יקום וחי ישיר ליופי וחיים... וההויה כלה לו תדובב: בחירי הריני לך מותרת" (לחשי ההויה לראי"ה קוק).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.









