ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
מרן הרב זצ"ל עסק רבות במשנתו ביחסי דתיים-חילונים. אחת הדוגמאות לכך היא התייחסותו לבקשתו של אב הרוצה לשלוח את בנו להתחנך בארץ ופונה אל הרב בשאלה שייעץ לו היכן לחנך את בנו.וכך השיב לו הרב:
"על דבר הגימנסיא (גימנסיה הרצליה) לפי מצבה כעת אין לנו בה שום עסק. היא עוקרת בידיים את שורש האמונה ומכבה את זיק אש דת קודש שבלב חניכיה. ניסיון עושה בזה הלאומיות הקרועה מעל הקדושה הישראלית עם נשמותיהם של בני עמנו, לראות איך מתגדלת לאומית כופרת. אבל אנו יודעים מראש לפתור שהניסיון לא יצלח, זהו פשוט בחירת אלוהים חדשים"
(אגרות הראי"ה, אגרת שסג).
יחד עם כל הסתייגותו ממוסדות החינוך החילוני, אין הוא מוכן לצאת בהודעה גלויה נגד הגימנסיא. על מדוכה זו, האם לגנות גינוי פומבי את הגימנסיא, הוא ישב ימים רבים, ולבסוף החליט שאי אפשר לעשות צעד זה, שכן יש בזה קריאת מלחמה עליהם. את החלטתו הוא מנמק בכמה טעמים: "א. מפני דרכי שלום- הישוב שלנו בארץ הקודש הולך ומתרחב ב"ה ואנו חייבים לראות שכל אחד יחזק את חבירו בכל ענייני החיים, לעמוד יחד נגד האויבים הרבים מבני הנכר המתנכלים לנו, ואסור לנו לפי מעמדנו כעת לעורר מדנים ומלחמת אחים ואפילו בשביל מטרה היותר קדושה, ועל כך נאמר: 'חבור עצבים אפרים - הנח לו'. ב. אנו רואים שיד ה' נטויה לטובה לצמיחת קרן ישועה לישראל בארץ הקודש, ואין שום ספק דלא עביד קודש אבריך הוא ניסא לשיקרא (שהקב"ה לא עושה נס לשקר) ומפני הסיבות הללו הוא כותב כי:
"על כן עלינו להמשיכם בחבלי אהבה והתקרבות וסבלנות גדולה שהוא יותר קרוב להצליח מדרך האיבה והתהלכות בזעם"(שם, אגרת תקלא).
הצעה אחרת שהופנתה אליו היתה לחזק את חיי הדת בארץ בעזרת הממשלה התורכית הוא דוחה אותה בתוקף וכותב:
"מוכן אני להיות תמיד חבר ליראי ה' המבקשים לחזק את תורתנו הקדושה ובמיוחד בארץ ישראל. עם זאת מחובתי להעיר שהעוסקים בכך ישימו את הדעת נר לרגליהם (כלומר לקבל החלטות הגיוניות)".
ולדעתו ההצעה הזו לעשות תיקון באמצעות הממשלה הוא אפסי, כי ירידת הדור באה לא מפני שלא מיחו רבנן על בתי הכופרים המחריבים את ארץ הקודש, אלא מפני שרק מיחו ולא עוד. דבר נוסף יש בדבריו:הוא מתלונן על שאנחנו מטפלים רק בצדדים החיצוניים של היהדות,
'הכל פונים עכשיו לתקן את ה"פראסטע פרומקיט" (החרדות הפשוטה) כאילו אפשר להחיות את העולם בגוף בלא נשמה, והאור האלקי נזנח מן הלב והמוח.'
מרן הרב אינו קובע רק מה לא לעשות במקביל הוא מציג דרכים אלטרנטיביות כיצד לטפל בכפירה, וראש לכולם הוא רואה באחדות המחנה הדתי וכך הוא כותב: א. שנתאגד אגודה אחת להזריח את האור האלקי בעולם בחכמה בתבונה ובדעת. ועוד הוא מוסיף: ב. להימנע מפנים זועפות ועצובות ולהרבות בחסד מכל הלב בניגוד למצב ההווה, בו "סר אור החסד מתוך הלב וכל הפנים הינם נזעמים מלאים דינים תקיפים, קשים ועצובים ועל כן הכל נופל. ג. לחזק הישיבות שהענינים האלקיים יהיו נלמדים בהם בקביעות ובשכל טהור וצלול. ד. שהיהדות הדתית תיקח תחת ידה את החלק המעשי של ישוב ארץ הקודש, לא להסתפק רק במוסדות לנדבות אלא להקים מפעלי עסקים ושל אומנויות, ככל שתתרבה המעורבות של אנשי אמונה ביישוב המעשי והכלכלי של הארץ כן יותש כוחה של הרשעה. וכל מה שנוסיף פעולות יהיה הענין הולך ומאיר, ורבים ישובו בתשובה והסיגים יודחו ויתבטלו (שם, אגרת קלב) ה. להרבות עבודות חיוביות לשפר מחננו מבפנים, להוסיף תיקון וסידור, לשכלל כמה דאפשר בהיתר את מוסדותינו (החינוכיים) הקדושים בשכלול חיצוני ופנימי, ולא להפנות את עיקר המבט על השלילה שיש בפעולות אחרים (שם, אגרת תרנד). ו. הננו מוזהרים להתנהג בדרך כבוד ונימוס גם עם אחינו הרחוקים שאנו מוכרחים לאסור עליהם מלחמת מגן או גם של תנופה, להלחם על הרע והחטא ולא על רעים וחוטאים, שהם אולי שוגגים, אנוסים או מוטעים, ועל ידי דרכי נועם ונתיבות כבוד ושלום נוכל הרבה יותר לתקן ולהציל מאשר על ידי משטמה וקינטוריא (שם). ז. הגם שאנחנו מתאמצים ללחום בעד אותם הדברים הקרובים לרוחנו, צריכים אנו שלא להיות מכורים בעד רגשותינו, ולדעת תמיד שגם לרגשות ההפוכות משלנו יש מקום רחב בעולם, ורעיון זה אף על פי שלא ימנע אותנו מלהילחם על הקדוש, האמת והיקר לנו, אבל ימתן אותנו מליפול ברשת הקטנות (שם, איגרת שיד) ח. אסור לנו להפריד ולפורר את כנסת ישראל, אסור לומר ' זה הוא שלנו ואנו דואגים עליו וזה הוא לא שלנו', אמנם כשנעסוק לפעמים בפרטים, ודאי שיש מקום להפלות בין איש לאיש וסיעה לסיעה לפי ערכם, אבל כשאנו מטפלים ביסודות הכלליים אין אנו רשאים להבדיל בין טובים לרעים, וגם אם אנו מוכרחים להתפלל עם העבריינים אין הדבר אומר שיש להתחשב בדעותיהם, אלא בה בעת יש להסתייג מדעותיהם העברייניות ולא להזמינם במחיצתנו בתור מנהיגים.
לקט זה הינו חלקי בלבד, אך בולטת בו הבעייתיות שבנושא, שכן יחסי דתיים חילונים הם מורכבים ומסובכים. הטיפול בבעיה זו אסור שיעשה ביחס של משטמה ודחייה, אך גם לא בהתרפסות והתבטלות, אלא בעמידה איתנה על האמת היהודית שלנו, תוך ביקורת נוקבת על השלילה וההרס שבחיים המתנכרים לדרכה של תורה. כל זאת יש לעשות בדרכי כבוד ונימוס, וכל ניסיון להשפיע על המתרחקים ולשנות אותם בכוח, לא רק שלא יועיל, אלא יזיק וירחיק. על כן יש לקרבם לאט לאט, באהבה ובסבלנות, וסופם שישובו בתשובה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
