ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
הגשם והטל מורים שניהם על השפעה, אבל יש השפעה שבאה מצד חסד עליון לבדו, ויש השפעה שאנו גורמים בעבודתינו באתערותא דלתתא, ומה שבא ע"י אתערותא דלתתא, הוא גשם שבא ע"י האד העולה מהארץ.
(מאורות הראי"ה לירח האיתנים-דרשות לשבת תשובה דרשה ב').
מרן הרב זצ"ל מלמד אותנו שהטל, היורד בעיקר בתקופות האביב והקיץ, מגיע מחסדו של ה', האביב והקיץ מהווים מחצית מהשנה שבה מצויים חגי ישראל והם המזכירים לנו את חסדי ה' עלינו: יציאת מצרים, מתן תורה, ההשגחה של ה' עלינו בשנות נדודינו במדבר, הושבתנו בסוכות שעשה לנו ה', וכו'. בחסדי ה' "באתערותא-דלעילא" היינו בהערה הבאה מלמעלה. מאידך, הגשם היורד בחורף מגיע ביסודו מהארץ. הגשם הוא חסד ה' התלוי בעבודת ה' שלנו, בתפילה ובלימוד התורה. חודשי החורף הם התקופה בה מוטלת עלינו האחריות, ללמוד וללמד, לשמור ולעשות. הגשם הוא "אתערותא דלתתא" היינו השפעה הבאה מלמטה.
"מובלעים הם בתוך הגוף וכחותיו הגשמיים והמוגבלים, ניצוצי אורה עליונים ונשגבים מעצם השמים לטוהר, והם הם המתבלטים בכל אתערותא דלתתא, ונותנים אומץ עליון להאורה הרוחנית השמימית הרחבה"
(שמונה קבצים א', תשפ'ו)
בגוף הגשמי של האדם, מצויה נשמתו שהיא חלק אלוק ממעל, לנשמה כוחות רבים. אם האדם יודע להשתמש בכוחות אלו, הרי הוא מוציא אותם מהכח אל הפועל, לעומתם יורדים כוחות רוחניים מן השמיים והם מתגלים על הארץ ביתר שאת.
"כשמסתכלין באתערותא תתאה של הנפש, איך היא מביאה אתערותא עילאה, איך דיבור טוב מעורר כח טוב פנימי, ואפילו תנועה טובה, הרינו תופסים שכך הוא סדר החיים, והמציאות העולמית, ואין אנו מתפלאים שוב על גדולת הערך של אתערותא דלתתא בכל דבר, על ערך התורה המעשית, התפילה, ואפילו השיחה וכל תנועות החיים"
(שמונה קבצים ו', רכ"ט)
כל דיבור או מעשה של האדם מעוררים כוחות עליונים. אם מדובר בדיבור או מעשה טוב וודאי הדבר שהם מורידים שפע חיובי משמי מרומים, ואם ח"ו מדובר על דיבור או מעשה שליליים, הרי המציאות מזדהמת.
רבי חיים מוולוז'ין בספרו "נפש החיים" מאריך בנושא השפעתו העצומה של האדם על העולמות העליונים-, וכך הוא כותב:
"אמר עמוס הנביא: "כי הנה יוצר הרים ובורא רוח. ומגיד לאדם מה שחו" (פרק ד' יג) הזהיר כאן את האדם. מחמת היותו עתה בזה העולם השפל שאינו רואה ומשיג הבנין או ההריסה חס ושלום הנעשה למעלה בהעולמות מכל דבור ודבור שלו. ויכול להעלות על דעתו ח"ו לומר במה נחשב דבור ושיחה קלה שתפעול שום פעולה וענין בעולם. אבל ידע נאמנה שכל דבור ושיחה קלה שלו לכל אשר יבטא בשפתיו. לא אתאביד ואינו הולך לבטלה ח"ו"(שער א' פי"ג).
כידוע, בחודש מרחשוון מתחיל "זמן החורף" בישיבות. תקופת החורף הארוכה שהיא המשמעותית ביותר בשנה, בתקופה זו נדרשים לעמל ויגיעה בתורה, עיקר הלימוד בישיבות הוא העיסוק בתורה שבעל פה.
"וכיון שניתנה בעל פה אי אפשר לזכות בה כי אם אחרי עמל גדול ושימוש חכמים. והי' זה לשמירה אל המעשה, כי אם היה בכתב גם דברים שבעל פה, הי' כל אחד קופץ להורות למעשה כפי שיראה לו בשכלו מראיה בעלמא לפי שעה, ובאמת מי שלא עמל בתורה והתחכם כראוי אי אפשר לו לדעת דבר ברור למעשה. על כן נתנה תורה שבעל פה.. כדי שהזוכים בה יהיו דוקא החכמים העמלים בתורה ועוסקים בה תמיד, והמה ידעו משפט איך להורות ממנה למעשה. ועל ידי זה יהיה נשמר מעשה המצות כראוי"
(מדבר שור דרוש י"ז).
מרן הרב זצ"ל מסביר לנו בשורות אלו כי העובדה שהתורה ניתנה גם בעל פה, היא שיצרה את ההכרח ללומדה מחכמים, ומי שלא עמל בתורה אינו יכול לדעת דברים ברורים, ובמיוחד בתחום המעשי. שהרי אם כל התורה היתה ניתנת בכתב, היה כל אחד מוציא, כביכול, את הדברים הכתובים ומורה הלכה למעשה, לפי קוצר דעתו.
העמל בלימוד התורה הוא המפתח היחיד להבנת התורה ולהעמקת הקשר העמוק בין האדם לדבר ה' המתגלה בעולם דרך התורה.
התפילה קרויה בפי חז"ל "עבודה שבלב", לימוד התורה דורש כוחות גופניים ושכליים, ואילו התפילה דורשת כוחות נפשיים, והיא כרוכה כידוע בעמל:
"התפילה, שהיא גם עבודה פנימית שבלב, מגברת את הטוב שבכחות הפנימיים עצמם. הקרבנות מגבירים את הכחות הפנימיים על הכחות המפריעים שמחוץ לגופו ונפשו של אדם, שהם כחות הבהמיות שבעולם החצוני. על כן גדולה תפילה יותר מן הקרבנות"
(הקדמה לעולת ראיה- דרכי פעולת התפילה ליחיד ולציבור חלק א' עמ' כד).
תפילה מגבירה את הכוחות החיוביים של האדם על הכוחות השליליים, הקרבנות פועלים על הגברת הכוחות הללו בעולם, והתפילה באדם, ולכן התפילה גדולה מן הקרבנות.
נתאמץ בחודשי החורף בלימוד התורה ובעבודת התפילה, והודות למאמצנו יערה עלינו הקב"ה שפע ברכה והצלחה משמי מרומים.
לתגובות, הארות ופניות: [email protected].
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
