ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תבוא
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
מצוות הביכורים מיוחדת במינה. זו לא מצווה חד פעמית כשבאים אל ארץ ישראל וזוכים בפרי הראשון, אז הקב"ה מדריך אותנו להודות לו ולספר את כל התולדות והקורות אותנו עד ההגעה לארץ ולתאר את כל הדרך שעברנו עד הלום. אלא בכל שנה שאדם יוצא אל השדה ורואה את הפירות שביכרו, הוא מצווה לקחת את פרי הביכורים, להעלות אותו לירושלים, ושם "וענית ואמרת לפני ה' אלקיך". ישנה מצווה מיוחדת של אמירה וזכירה של "ארמי אובד אבי", של כל הטובות האלוקיות שהקב"ה עשה עימנו מראשית היותנו לעם, מימי יעקב אבינו. כמה יש לנו להודות לקב"ה על שהוציאנו מכל הייסורים שהיו לנו בארץ מצרים ועל שהביאנו לארץ. ההודאה צריכה להיות מושלמת. אין להודות רק על הפרי שיש לנו כעת, אלא לדעת שכל שלשלת הדורות קשורה בזה, והשמחה שיש לנו עכשיו בפרי הזה היא תולדה של הבחירה האלוקית בנו, ויש לזכור את הסגולה האלוקית שהקב"ה טבע בתוכנו ולזכור את כל הטובות שהקב"ה היטיב עמנו כל הזמן.
חז"ל לימדו אותנו שהתורה נדרשת בי"ג מידות. אחת מהן היא קל וחומר, והיא מדאורייתא. כלומר, אפשר ללמוד מדבר הכתוב בתורה בקל וחומר או בניין אב. אין להודות רק על הפירות שבשדותנו אלא אף על שאר הטובות. אפשר לעשות קל וחומר לטובות הרוחניות. הנה תלמידי הישיבה באים ומתחילים ללמוד בישיבה, ורואים התחלה של ברכה בלימוד, את פירות הביכורים שבו. צריך להודות לריבונו של עולם גם על כך. כמו שמודים על ביכורים. צריך לזכור שאנו תולדות של אבותינו ואבות אבותינו מאז יציאת מצרים ולפני כן. הקב"ה שומר עלינו בכל הדורות ומלמד אותנו תורה, וכעת זכינו להגיע למקומה של תורה ולהתחיל את שנת הלימודים.
וידוי מעשרות
בסיום השנה יש גם מצוות וידוי כמו שיש וידוי מעשרות. בשעה שמסיימים את הסדר של הפרשת תרומות ומעשרות, בסוף השנה השלישית, ישנה מצות וידוי. "ואמרת לפני ה' אלקיך בערתי הקֹדש מן הבית... ככל מצותך אשר צויתני", ועכשיו "השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל". ריבונו של עולם מצפה מאיתנו שנקיים את המצוות בשלמות ונוכל בסוף קיום המצוות הגדולות, כהפרשת תרומות ומעשרות המתפרשת על פני כמה שנים, להתוודות לפניו. כשמביאים תרומות ומעשרות מבקשים מריבונו של עולם שיברך "את האדמה אשר נתתה לנו". וכך גם בסוף שנת הלימודים יש מקום לעשות מעין וידוי מעשרות, וידוי תלמוד תורה, ולומר לפני ה' "ברוך ה' עשיתי ככל אשר ציויתני, השלמתי את כל השנה, השתדלתי, שקדתי, התאמצתי בכמות ובאיכות, בחזרות", ולא רק בלימוד תורה אלא "ללמוד וללמד לשמור ולעשות". ריבונו של עולם רוצה שנוכל לומר בסוף קיום כל מצווה "עשיתי ככל אשר צויתני". ודאי שמצוות תלמוד תורה היא כל כך גדולה ועל כן ודאי שיש להודות עליה ולברך עליה בתחילתה ובסופה.
"את ה' האמרת" - אומר אור החיים, שאם תהיה אומה אחרת שתשתדל בקיום המצוות ומעשים טובים לא פחות מישראל ואף יותר - הקב"ה לא יחליף את ישראל באומה אחרת ח"ו. ה' בחר בנו לעם סגולה. הסגולה היא למעלה מהמעשים. המעשים מקבלים את המשמעות הגדולה שלהם מפני שאנו עם סגולה. הבחירה בישראל אינה ברת שינוי. זוהי סגולה פנימית אלוקית טבועה בעם ישראל.
בפרשה זו, פרשת כריתת הברית, פרשת התוכחה, נבחרו 12 קללות. מדוע נבחרו דווקא הן? הגמרא אומרת שכל דבר נאמר בהתחלה בשם "ברוך" ואחר כך בשם "ארור" - ברוך מי שאינו מקלה אביו ואמו וארור מי שמקלה, וכו'. כל המפרשים מסכימים שמדובר כאן בעבירות שאנשים עושים בסתר, ובעבירות הגלויות נזכר במפורש שמדובר באופן שנעשו בסתר. למשל, לפעמים יש אנשים שעובדים עבודה זרה גם לא בסתר, ולכן נזכר במפורש "ושם בסתר". לעומת זאת לגבי "מקלה אביו ואמו" לא נזכר שנעשה בסתר כיון שזה ברור, עבירה זו בדרך כלל נעשית בסתר, בבית אביו ואמו. וכך כל הפעולות שנזכרו כאן. וכיון שהן נעשות בסתר ובית דין לא יכולים לדון את החוטא צריכה התורה לומר באופן חריף שהחוטא בזה הוא מקולל. מי שמתגבר ולא נכשל גם כאשר אף לא אחד רואה - מגיעה לו ברכה מיוחדת. התורה מזהירה כאן על עבירות כאלה שיכולות להיות מזדמנות, אף לא אחד נמצא בסביבה, ואין ממי להתבייש ואפשר להתדרדר מטה מטה. על כן צריך שהברכות והקללות הללו ייאמרו במעמד מיוחד שכל העם נמצא בו, וכולם יענו אמן.
והסיום - "ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת לעשות אותם, ואמר כל העם אמן". על מה מדובר כאן? על עוד עבירות שנעשות בסתר. אדם יכול להיתקל בביתו בדברים אסורים, לראות דברים איומים ונוראים המקלקלים את הנפש, ואיש אינו יודע על כך, הוא לבדו בתוך ביתו. יש לו טלוויזיה והוא מסתכל בדברים שח"ו אסור להסתכל בהם, סרטים המושכים את הלב. בפעם הראשונה והשניה הוא מרגיש לא כל כך טוב עם זה, אך בפעם השלישית כבר "כיון שעבר אדם עבירה ושנה - נעשית לו כהיתר" והוא נזכר בזה רק ביום כיפור. הוא מרגיש שזה לא טוב, אבל אחר כך יצרו שוב מתגבר עליו והוא חוזר לעבירה. אלו הם עבירות שבסתר, שאין מי שיעצור את האדם מלעשות אותם. אדם מתבייש לעשות עבירה רק כשרואים אותו. ישנה חומרה יתירה בעבירות שבסתר, שהחוטא מתבייש מבני האדם אך לא מהקב"ה. על כן התורה מוצאת צורך להדגיש, להזהיר ולהרחיק מהעבירות האלו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.
















