ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- חודש אלול
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- יראת ה'
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' יוסף יצחק בן חיים שלמה
והנה בימים אלו של אלול אנו קוראים בספר דברים, תוכחות שהוכיח משה את ישראל, ושם נאמר: "ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה" (דברים י, יב), מסגנון דבריו ניתן להבין שהקב"ה לא שואל מאתנו דבר קשה "כי אם ליראה", ומי כמשה יודע פשר דבר , שהתורה נקראת על שמו, שיודע מה הקב"ה דורש מאתנו, והוא טוען ש"מילתא זוטרתא היא"! האם אכן כך הם הדברים? חז"ל לא קבלו הנחה זאת כפשוטה, והקשו (ברכות לג, עמוד ב) "אטו יראה מילתא זוטרתא היא?" ותרצו שם "אין, לגבי משה מילתא זוטרתא היא".
הקשו המפרשים: הרי משה אומר זאת לישראל, ואם להם קשה הדבר לבצוע, משלה אותם ש"יראה" דבר של מה בכך הוא? מובא בספרי חסידות שכוונת חז"ל לומר "לגבי משה" היינו למי שסמוך למשה ונמצא בקרבתו, נעשת היראה דבר קל מכח השראת הקדושה שהצדיק מאציל עליו.
אמנם נראה לעניות דעתי לפרש כפשוטו שמשה רבינו אכן האמין שהיראה היא דבר קל גם עבור ישראל, ובענותנותו האמין שכל אחד מישראל מסוגל למה שהוא יכול לעשות בעצמו. והנה העובדה שהתורה כותבת זאת מלמדת אותנו שלא היה בכך נאיביות מצידו, ותמימות שאין לה שחר. אלא כן ראוי לכל רב ומחנך להאמין בתלמידיו שיכולים להעפיל להשגים רוחניים, ורק הוא יוכל להצליח להעלותם לדרגה זו!
ועתה נבאר כיצד באמת היראה מילתא זוטרתא היא כפשוטו, ומדוע היא נראת לנו כדבר קשה עד למאד. הגמרא שם מבארת מדוע היראה היא מילתא זוטרתא כלפי משה: "דאמר ר' חנינא: משל לאדם שמבקשים ממנו כלי גדול ויש לו, דומה עליו ככלי קטן , קטן ואין לו -דומה עליו ככלי גדול". לכאורה הנמשל הוא למשה שיש לו יראת שמים ודומה לכלי שיש לו, ולכן נחשב בעיניו כקטן. אבל ישראל שעדין לא השיגו יראת שמים נראה בעיניהם כדבר גדול. ולפי זה נמצא שמשה חס וחלילה לא הבין את דורו שבשבילם היראה היא דבר גדול. אך אם נתבונן בגמרא שם מובאת מימרא נוספת של ר' חנינא על אותו פסוק :"הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, שנאמר: "ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה" (דברים י, יב), ולפי זה הדבר היחיד שהוא באמת בידיו של אדם הוא להיות ירא שמים, ולא יאמר אדם איני יכול להשתנות, כך נבראתי, החברה מכרחת אותי לנהוג כך או אחרת, כי באמת בידיו להשתנות, עד שמצאנו ברמב"ם הלכות תשובה (פרק ה, הלכה ב) "כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבינו!", לפ"ז ניתן להסביר מדוע הרמב"ם כתב את כל הענין של בחירה חופשית בהלכות תשובה, כדי להפריך את המחשבה שאין בכחו של אדם לחזור בתשובה ולהשתנות, אלא הדבר נתון לבחירה החופשית.
נמצא שיראת שמים היא "ככלי גדול שיש לו" אע"פ שהיא בודאי "ככלי גדול", שאין להקב"ה באוצרו אלא יראת שמים בלבד, שנאמר "יראת ה' היא אוצרו", אבל הרי היא בידו של האדם, וראוי שתדמה לו ככלי קטן. לעומת זאת העושר והכבוד תלוים בידי שמים וממילא אינם בהשגתו וראוי לחשוב אותם ככלי שאין לו, שאינו ניתן להשגה בלא סייעתא דשמיא.
ואם כן, מדוע באמת אנו מרגישים שיראת שמים היא דבר קשה להשגה מפני שנדמה לנו שזה לא בידנו, שכן לא נולדנו כמשה רבינו, ולא דברנו עם השכינה פנים בפנים, ולעומת זאת העושר והכבוד הרי הם בשליטתנו ואנו משקיעים מאמץ רב כדי להשיגם, בא משה רבינו ומלמד אותנו שהיראה תלויה רק בנו ולא בידי שמים, ונותן בנו אמון שאנו יכולים להשיג אותה, ואל ייאשו אותנו האומרים לנו כי בשמים היא "כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו".
אפשר לומר שזו משמעות הרמז של חודש אלול ראשי תיבות "א ני ל דודי ו דודי ל י", היינו שההתקרבות אל הקב"ה ה"דוד" תלויה בנו , קודם "אני לדודי" ומסוגל אני לכך, ואח"כ "דודי לי". מובא בספרים שחודש ניסן הוא בסימן הפסוק "דודי לי ואני לו", היינו שההתקרבות אל הקב"ה מתחילה בהתערותא דלעילא בדרך חסד ורחמים שהוציאנו ממצרים ממ"ט שערי טומאה, ורק אח"כ אנו עשינו מעשה להתקרב אליו. ולפ"ז גדולה האמונה שהאמין בנו הקב"ה בחודש אלול, יותר מחודש ניסן, והיא שאנו יכולים בכחנו בהתערותא דלתתא, לעשות מעשים להתקרב אליו יתברך.
"לולא האמנתי לראות בטוב ה'"... (תהילים כז), מובא בספרים "לולא" - אותיות אלול, והרמז בכך הוא שאלול הוא חודש האמונה בכוחנו לתקן. כמו שאמר ר' נחמן מברסלב על תיקון החטא כמו שהאמנת שאפשר לקלקל תאמין שאפשר לתקן, (עומק דבריו: שקשה להאמין שאפשר לקלקל נגד רצון ה', והרבה יותר קל להאמין שאפשר לתקן).
סגולה נוספת שיכולה לחזק בלבנו את היכולת בתשובה היא בזכרון המטרה הפנימית של קיום כל פרטי המצוות שהיא קרבת אלקים "ואני קרבת אלקים לי טוב", וזהו "אני לדודי ודודי לי". ואז כל עבודת ה' הופכת להיות קלה "ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אותה".
וכך נראה במדרש תהילים כז: "אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש- אמר הקב"ה לדוד: בתחילה אמרת אחת שאלתי... שבתי בבית ה' , וחזרת ואמרת: לחזות בנעם ה' ולבקר בהיכלו. אמר לפניו: רבונו של עולם! לא יהא עבר שווה לרבו, בתחילה לא באת לנו באחת, שנאמר: ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה, ואח"כ פתחת לנו במצוות הרבה, שנאמר: ללכת בכל דרכיו ולשמור מצוותיו ולדבקה בו, הוי דיו לעבד להיות כרבו".
וצריך להבין מדוע באמת הקב"ה הערים עלינו בדרך כזאת שפתח באחת וסיים במצוות הרבה, וכאילו בפיתוי בא אלינו? אלא כאשר ישנה אהבה כל הטרחות להשיגה אינם נחשבות לכלום "ואם יתן איש כל הון ביתו באהבה...", כמו שדוד היה חפץ בקרבת אלקים, ולכן פתח בה "אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש שבתי בבית ה' כל ימי חיי", וממילא כל השאר מובנים מאליהם וכלולים במשאלת לב ראשונה, כך בקשת הקב"ה מאתנו שנחפוץ בו, וממילא יבואו כל המעשים, וימשכו אחר משאלת לב זאת. והכל יהיה כמילתא זוטרתא באהבתנו אותה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









