ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- שיעורי אמונה נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
הרב אליעזר בן בתיה
הַשָּׂפָה, מִתּוֹךְ שֶׁהִיא נוֹבַעַת מֵרוּחַ הָאֻמָּה, פּוֹעֶלֶת הִיא לְהַטְבִּיעַ יָפֶה אֶת חוֹתַם הָאֻמָּה עַל-יְדֵי הִתְגַּבְּרוּתָהּ וְשִׁלְטוֹנָהּ בַּחַיִּים וּבַסִּפְרוּת. (אורות ישראל ז, יא)
השפה העברית שהיא שפת הקודש איננה כלי שימושי בלבד הרב מלמד אותנו "שהיא נובעת מרוח האומה", מקורה בחלק הנשמתי-הרוחני של עם ישראל, ולכן ככל שמשתמשים בה יותר בחיים ובכתיבה - כך היא משפיעה קדושה בחיים הגלויים. בחודש טבת אנו נקראים לחיזוק לשון הקודש. בחודש זה תורגמה התורה ליוונית בימי תלמי המלך (מגילה ט, א) והדבר מבטא את תחילת תהליך התבוללות ישראל בעמים, וכך כותב הרב על חודש טבת: "בתחית שפת קודש תנוב דעת אלוהים, ואך בדעת אלוהים תמצא השפה נשמתה" (מאמרי הראי"ה, ב, עמ' 500), שפת הקודש מביאה אותנו ל"דעת אלוקים", וקרבת אלוקים נותנת לשפה את תכנה הפנימי, ומגלה את עובדת היותה שפת הקודש.
הלשון היא צורת ביטוי המתארת את המציאות מתוך נקודת המבט של האדם המדבר, "כל לשון נובעת מהשקפה מיוחדת על המציאות. השקפה של קודש על המציאות כולה היא ההשקפה הישראלית" (אורות ישראל ז, יב). עם ישראל מתבונן על המציאות במבט של קדושה. התבוננות מיוחדת זו מבוטאת בשפה העברית, "וזאת ההשקפה המיוחדת חוללה את הלשון העברית" (שם). חיי החול הרחוקים מהקדושה מרחיקים את העם מאהבת השפה, והשפה מאבדת את חינה המיוחד:
"הריחוק מההשקפה הקדושה נוטל את זיו השפה, ואע"פ שיטיפו הטפות רבות לחבב אותה, מפני כמה טעמים, שנראים הגונים, מכל מקום בתוך המגמה של החיים, הפונים אחור למגמת ההשקפה המלאה קודש, מסתתרת שם שנאה לרוח השפה" (שם).
השימוש בשפת הקודש, כשם שנתבאר לעיל, מפתח "דעת אלוקים". השפה פועלת על המשתמש בה, שהרי היא שפת הנבואה: "זיו העולם מתגלה על ידי לשון הקודש, זאת היא השפה הברורה, המכוונת להשקפת העולם של אספקלריא המאירה, הכוללת בתוכה את סגולת הדעת בתור כח פועל, לא רק כח סוקר ומצייר את היש, כי אם כח מחולל ומוליד, מוציא את ההוויות לאור עולם, מן האין אל המציאות. העולם, בלשון הקדש נברא" (שמונה קבצים ו, ז). "אספקלריא מאירה" היא לשון התורה; נבואת משה רבינו קרויה בפי חז"ל בשם זה. השימוש בלשון הקדש משפיע על האדם, ונוטע בו את הכח לחדש. לא מדובר כאן רק בכלי שמתאר את המציאות הקיימת, את "היש", אלא בכח שעשוי לברוא "יש", כשם שהקב"ה ברא את העולם בלשון הקדש. אנו מתארים את הבריאה על ידי כח הדיבור: "בדבר ה' שמים נעשו" (תהלים לג, ו), "בעשרה מאמרות נברא העולם" (אבות ה, א), ובתפלה "ברוך שאמר והיה העולם". הרמב"ן בפירושו לתורה (שמות ל, יג) מבאר את מעלתה של לשון הקודש שבה נברא העולם, בה נתנה התורה ובה ה' מדבר עם נביאיו. (ועיין שם גם בדבריו על דעת הרמב"ם).הרב עודד את מוסדות החינוך שילמדו בעברית. במכתב ל"תלמוד תורה" בלונדון הוא משבח אותם על ההוראה בעברית, במיוחד בגלות: "המוסד אשר נטעתם בו גפן אדרת בתוך הגולה, להחיות על ידו את לב הדור הצעיר בחינוך היהודי מורשת קהלת יעקב. כאשר הורו לנו חכמינו הקדושים, את חובת איש מישראל לבניו "כשהתינוק מתחיל לדבר, אביו מדבר עמו לשון הקודש, ומלמדו תורה" (ספרי, עקב, פס' ו). ובתוך הסביבה ההומיה, אשר קול יעקב תורתו ושפתו כמעט שלא נשמע, מפני קול המונה של הכרך הגדול בירת הממלכות אשר אתם יושבים בה" (אוצרות הראי"ה ח"א עמ' 457).
במסכת שבת (יב, א) מסופר על רבה בר בר חנה שהלך אחר רבי אלעזר לבקר חולה. רבי אלעזר התפלל עליו עתים בלשון הקודש ועיתים בארמית, ושואלת הגמרא: כיצד נהג כך, והרי רב יהודה אמר שאדם לא ישאל צרכיו בארמית? ורבי יוחנן אמר שמלאכי השרת אינם נזקקים ללשון ארמית? עונה הגמרא שחולה דינו שונה, כיוון ששכינה עמו.
בספרו "עין אי"ה" (שבת א עמ' 31): מסביר הרב : "יש חיבה גלויה ללשון הקודש בישראל מפני שהיא שפתנו הלאומית", ולכן קיימת עדיפות ללשון הקודש, וראוי להתפלל על חולה בלשון הקודש, ובמיוחד
"בשאלת צרכיו ראוי לשום לבו אל היסוד הכללי של כלל האומה, כי מכל מקום סוף כל סוף אין דרך אחר לכל חמדת התכלית הגדולה לבא בעולם כ"א ע"י גדולתם של ישראל" (שם).
ראוי לבקש מה' בקשות דרך עם ישראל שהקב"ה משפיע עליהם טובה, אבל לעיתים צריך לדעת שהתוכן הפנימי נעלה מן השפה, ולכן בביקור חולים כשהשכינה עם החולה אין צורך באמצעי הלאומי של שפת הקודש, כיוון שהשכינה היא המטרה: "כשאדם עסוק ברושם דעה זו הנעלה, איננו מקפיד על הלשון כי אם על התכן, שיהיו דברי חפץ מלאים זיו אור תורה ויראת ד', ואינו צריך לסיועם של מלאכי השרת כ"א לפני ד' ישפך שיחו. 'שמע', בכל לשון שאתה שומע" כשאדם כה קרוב אל ה' כמו בביקור חולים, הוא יכול להתפלל בכל לשון, וכמו בקבלת עול מלכות שמים שמותר לומר "שמע ישראל" בכל לשון.
לשון הקודש הוא אחד מן הביטויים הלאומיים המרכזיים של עם ישראל, על כן יש להקפיד לדבר בה וללמוד אותה: אין ספק כי בדורנו, תחייתה של השפה היא אחד מחזיונות המופלאים אשר זכינו לו. לעיתים, אמנם ניתן להשתמש גם בשפות אחרות כמו בתפלה על חולה ששכינה עמו או כדי לתקשר עם אומות העולם ש"הרי שאין אנו מתגדרים בהלאומיות הפרטית שלנו בתור תכלית האחרונה, כי התכלית האחרונה היא קדושת שם השם ית' שימלא כבוד ד' את כל הארץ" (שם).
לשון הקודש הוא אחד מן הביטויים הלאומיים המרכזיים של עם ישראל, על כן יש להקפיד לדבר בה וללמוד אותה: אין ספק כי בדורנו, תחייתה של השפה היא אחד מחזיונות המופלאים אשר זכינו לו. לעיתים, אמנם ניתן להשתמש גם בשפות אחרות כמו בתפלה על חולה ששכינה עמו או כדי לתקשר עם אומות העולם ש"הרי שאין אנו מתגדרים בהלאומיות הפרטית שלנו בתור תכלית האחרונה, כי התכלית האחרונה היא קדושת שם השם ית' שימלא כבוד ד' את כל הארץ" (שם).
לתגובות, הארות ופניות: [email protected].
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.









