ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- המשבר הכלכלי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
הרב אליעזר בן בתיה שליט"א
ניסן תשס"ח. סוף סוף, לאחר המְתנה ממושכת בתור, זכיתי להיכנס ליועץ ההשקעות בבנק. הלה לחץ את ידי בחמימות, ושאל אותי - במה אני משקיע את כספי. פרטתי את מסלולי ההשקעות הסולידיים שלי, וחיוך של זלזול נמתח על פניו.
- בזה אתה משקיע, הוא תמה, הרי יש מסלולים שנותנים תשואה גבוהה בהרבה. אתה יודע, הוא לחש לי כממתיק סוד, אני משקיע אצל מישהו שהיה ראש הנאסד"ק, 12% ריבית.
כסלו תשס"ט. כספו של יועץ ההשקעות שלי התאדה במשבר הכלכלי הנוכחי.
ואנו שואלים - במה מותר להשקיע, אלו סיכונים מותר לקחת? ומה הלקח הרוחני מהמשבר?
- בזה אתה משקיע, הוא תמה, הרי יש מסלולים שנותנים תשואה גבוהה בהרבה. אתה יודע, הוא לחש לי כממתיק סוד, אני משקיע אצל מישהו שהיה ראש הנאסד"ק, 12% ריבית.
כסלו תשס"ט. כספו של יועץ ההשקעות שלי התאדה במשבר הכלכלי הנוכחי.
ואנו שואלים - במה מותר להשקיע, אלו סיכונים מותר לקחת? ומה הלקח הרוחני מהמשבר?
הרב שלמה אישון - ראש מכון 'כתר' - כלכלה על פי התורה
יראת שמים וסיכון מחושב
המפתח לפרנסתו של אדם נעוץ בברכת ה' ולא רק בחכמתו וכישרונו של האדם. מכאן, שכאשר יורד אדם מנכסיו עליו לבדוק לא רק את איכות השקעותיו אלא גם את איכות הנהגותיו
בספר קהלת נאמר: "לֹא לַחֲכָמִים לֶחֶם וְגַם לֹא לַנְּבֹנִים עֹשֶׁר וְגַם לֹא לַיֹּדְעִים חֵן כִּי עֵת וָפֶגַע יִקְרֶה אֶת כֻּלָּם. ובמדרש (שכל טוב) "אלו בני יעקב שהיו נבונים ועשירים... ואף על פי כן ירדו מנכסיהם על שמכרו את יוסף...".
מכאן למדנו, שהמפתח לפרנסתו של אדם נעוץ בברכת ה' ולא רק בחכמתו וכישרונו של האדם.מכאן, שכאשר יורד אדם מנכסיו עליו לבדוק לא רק את איכות השקעותיו אלא גם את איכות הנהגותיו.
כך למשל, כאשר התקלקלו לרב הונא ארבע מאות חביות של יין, ידע שאין זה מקרה, בדק את עצמו ומצא שלא הקפיד על שכר ראוי לאריסו. לאחר שתיקן את המעוות - חזר והרוויח (ברכות ה').
יסוד זה משליך גם על אופן השקעותיו של האדם לכתחילה. במסכת עירובין (ס"ד) נאמר: "המחזיק בנכסי הגר מה יעשה ויתקיימו בידו - ייקח בהן ספר תורה... רבא אמר: אפילו עבד עיסקא ורווח". כלומר, מי שרוצה לשמור על רווחיו - יקנה בכסף ספר תורה. ומבאר המהרש"א: "אל יחשוב האדם כי העושר יבא לו מתוך חכמתו וחריצותו... ולכך יש לאדם שקונה ממון מצד אחר שייתן ממנו חלק ה' להורות כי ממנו הכול ועל כן ייקח מהן ספר תורה שהוא דבר סגולה". על כן אמרו חז"ל, שהדרך הראויה לשמור על כספו של קטן היא לקנות בו ספר תורה (בבא קמא פ"ז).
בדומה לכך אומרת הגמרא (כתובות ס"ו): "מלח ממון - חסר", דהיינו: הרוצה לשמר את ממונו יחסר ממנו לצדקה.
אף שהדרכת חז"ל מתייחסת בעיקר להיבטים האמוניים והמוסריים של ההשקעות, אנו מוצאים התייחסות גם להיבטים הכלכליים (בבא מציעא מ"ב): "אמר ר' יצחק לעולם ישליש אדם את מעותיו, שליש בקרקע ושליש בפרקמטיא ושליש תחת ידו". מכאן שרק שליש מכספו רשאי אדם להשקיע באופן שיש בו סיכון.
גם הרמב"ם בהלכות דעות (ה', י"ב) מדגיש את החשיבות בהחזקת נכסים "בטוחים": "לא ימכור שדה ויקנה בית ולא בית ויקנה מטלטלין או יעשה סחורה בדמי ביתו, אבל מוכר הוא מטלטלין וקונה שדה, כללו של דבר ישים מגמתו להצליח נכסיו ולהחליף הכלה בקיים".
אין להסיק מכאן, שכל מי שהפסיד בעסקיו לא עשה די מצוות בממונו או לא השקיע את כספו כראוי. כאשר מדובר ב"מכת מדינה", כמו במשבר הנוכחי, עלולים להינזק גם כאלו שנהגו כהלכה בעסקיהם. עם זאת ראוי שכל יחיד יערוך את חשבון הנפש שלו בהתאם לעקרונות דלעיל.
הרב יאיר קרטמן שליט"א - ר"מ בישיבת בני-צבי
כלכלה עולמית ועבודת ה'
בבסיס המשבר העולמי הנוכחי, עומד הרצון להרוויח כסף ללא עשייה ממשית. במקום להשתמש בהון על מנת לייצר ולקדם את העולם וליצור מפגש בין חברות המפתחות את העולם לבין בעלי אמצעים שמעונינים להיות שותפים בכך, הפך כיום ההון לעולם בפני עצמו
יהודי אחד תינה צרותיו בפני 'החידושי הרי"ם': "עד אתמול הייתי יהודי מכובד בעמיו, בעל ממון ונכסים רבים, אך אמש הפסדתי את כל ממוני בעסקה כושלת ואני על סף פשיטת רגל. רבי ומורי, תן לי הדרכה"! ענה לו 'חידושי הרי"ם': "מה אתה רוצה ממני, שאלמד אותך לפשוט רגל על פי כוונות האר"י"?
סיפור זה ממחיש, שלא תמיד ניתן ללמוד ממצוקה כלכלית לעבודת ה'. אולם, בכל זאת יהודי מחויב תמיד, ובמיוחד בעת צרה, לפשפש במעשיו ולתקן את הטעון תיקון. זוהי חובה בכל עת צרה, ואינה חובה מיוחדת המוטלת על מי שחווה צרה כלכלית. לכן, המעשים הטעונים תיקון בעת משבר כלכלי, אינם בהכרח קשורים לניתוחים הכלכליים של העניין.
אולם, במקרה שלפנינו איננו עוסקים לא בפשיטת רגל של יחיד ולא ב'פרנוסה' של יהודי בודד. אנו ניצבים בפני משבר כלכלי חובק עולם. לכן, הדעת נותנת שמבחינה רוחנית עלינו להתייחס גם ליסודות ולרעיונות שעומדים בבסיס הכלכלה העולמית ולנסות לזהות את הכשלים במערכת זו, לתקנם, ולהפיק מהם לקחים לעבודת ה'.
הדיון סביב השיטה הכלכלית הרצויה מכיל בקרבו מרכיבים כלכליים, פסיכולוגיים, מוסריים ואף תיאולוגיים. בימות שונות עוסקות בדיון ובהתלבטות בין קפיטאליזם לסוציאליזם. גם בעמדתה הכלכלית של תורת ישראל, ישנה מחלוקת האם היא נוטה לשיטה כלכלית זו או אחרת. מחלוקת זו נובעת מניתוח דין צדקה, האם הוא מדין "צדק" היינו צדק בחלוקת הרכוש והגבלה על אגירת רכוש פרטית (סוציאליזם) או שמא הוא פעולה בתחום המידות של האדם ואין בו משום הגבלה על זכות הקניין של היחיד (קפיטאליזם).
אין כאן המקום להכריע בסוגיות אלו, ובכל זאת שתי עקרונות ניתן לעניות דעתי לחלץ משלל הדיונים על המשבר הכלכלי האחרון, ואותם ניקח לעבוד את ה' אלוקינו:
קניין ממשי - בבסיס המשבר העולמי הנוכחי, עומד הרצון להרוויח כסף ללא עשייה ממשית. במקום להשתמש בהון על מנת לייצר ולקדם את העולם וליצור מפגש בין חברות המפתחות את העולם לבין בעלי אמצעים שמעונינים להיות שותפים בכך, הפך כיום ההון לעולם בפני עצמו. כך ההון מנותק מהייצור ומההטבה לעולם, וכל כולו רק להגדיל את עצמו ללא יחס ישיר לעולם העשייה.
סייעתא דשמייא - היכולת לקבל החלטה מושכלת בענייני ממונות, תלויה אך ורק בסייעתא דשמיא. בסבך הכלכלי, והתחכום של העולם הפיננסי של היום, כשיועץ אחד אומר כך ורעהו את ההיפך לגמרי, עלינו לשאת עיניים אל מי שהכל שלו ולשאת תפילה להצלחת מעשה ידינו.
ויהי רצון, שנשכיל להבין כי יסוד ההצלחה הוא בעמל, ביגיעה, בקניין האמיתי של הדברים. לא להצלחה מדומה אנו שואפים. נישא עינינו אל ה' יתברך שיברכנו בכל מעשה ידינו, ומתוך תיקון זה בעצמנו יהי רצון שיתוקן כל העולם כולו.
הרב עדו רכניץ שליט"א - מכון 'משפטי ארץ' בעפרה, גזית - ארגון בתי הדין לממונות
הדרך הנכונה לניהול שוק האשראי
כאשר יש חשש שהלווה לא יוכל לפרוע את החוב, במקרה כזה ההלכה אוסרת על הלווה לקחת את ההלוואה, וממליצה למלווה שלא לתת אותה
ההתעניינות במשבר הכלכלי העולמי כוללת בצדק גם ציפייה לשמוע את עמדת התורה בסוגיות אלה. אולם, כיון שהתורה עוסקת בשאלות של מוסר וערכים ולא בשאלות והערכות מקצועיות, יש לבודד את השאלות הערכיות מתוך הדיונים המקצועיים.
על מנת לעסוק בהיבטים הערכיים של המשבר יש להקדים ולהסביר בקצרה כיצד החל המשבר. בנקים אמריקאים, שהתמחו במתן אשראי ללקוחות, לא יכלו לעמוד בקריטריונים הרגילים למתן אשראי. בנקים אלה נתנו משכנתאות גם למי שלא היתה להם יכולת החזר מוכחת על סמך התקווה שבעתיד תהיה להם יכולת כזו, כמו כן, כבטוחות, הם הסתפקו בשעבוד של נכסים זולים ביחס לגודל ההלוואה שניתנה.
בסופו של דבר, הלקוחות לא הצליחו לפרוע את החובות, וגם בנכסים ששועבדו לא היה די לפרעון החוב. התוצאה היתה שהבנקים נותרו עם מעט כסף, ועם נכסים רבים שאינן שווים הרבה, מה שהוביל לקריסה של כמה בנקים ולמיתון עולמי.
בראייה כלכלית ניתן להניח שישנה נקודת איזון - "שביל זהב" של שוק האשראי. מצדו האחד ישנה מדיניות ליבראלית של הלוואות ללא כיסוי, כאלה שהובילו למשבר הנוכחי. ומצדו השני ישנה מדיניות שמרנית מדי שגורמת להקטנת היצע האשראי ולמיתון, כפי שקורה כעת בעקבות המשבר.
כעת מתעוררת השאלה הערכית: כיון שלא ניתן לדעת מהו שביל הזהב המדויק של שוק האשראי, מאיזה צד של שביל הזהב ראוי להימצא - האם יש להעדיף מדיניות ליבראלית מתוך חשש לפגיעה בצמיחה, או שיש להעדיף מדיניות שמרנית מתוך חשש לקריסה?
דומני שלשאלה זו ניתן למצוא תשובה בתורה. התורה מצווה להלוות לעני (דברים ט"ו) ואף לעשיר (שו"ע חו"מ צ"ז, א'). גם באופן טבעי מובן שאם יש לאדם כסף והוא יכול לבחור בין קניית דירה והשכרתה למי שאין לו דירה, לבין מתן הלוואה (אפילו בריבית באופן המותר) לאותו אדם כדי שהלה יקנה דירה לעצמו - יש מצוה בדרך השנייה.
הבעיה מתעוררת כאשר יש חשש שהלווה לא יוכל לפרוע את החוב, במקרה כזה ההלכה אוסרת על הלווה לקחת את ההלוואה, וממליצה למלווה שלא לתת אותה (שם, ד). יתירה מזו, בשוק האשראי המודרני המלווה איננו נותן הלוואה מכספו הפרטי אלא מכספם של אחרים שהפקידו את הכסף בידו, וברור שאסור לו להלוות את הכסף שקיבל באופן חסר אחריות.
כיון שכך,מסתבר שעדיף להקטין את הסיכון שהלוואות לא יוחזרו גם במחיר פגיעה מסוימת בצמיחה. ומכאן שיש להעדיף מדיניות שיש בה נטייה קלה משביל הזהב לכיוון של מדיניות אשראי שמרנית. דברים אלה נכונים הן ביחס ללווים, הן ביחס למלווים, והן ביחס לפיקוח הממשלתי. אמנם, כאשר המשק מגיב בהתרחקות מוגזמת משביל הזהב לכיוון הקטנה דרמטית של היצע האשראי יש לפעול להתקרבות אל שביל הזהב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
