ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מבצע "עופרת יצוקה"
כולנו מתפללים להצלחתם ולשלומם של חיילינו, הנלחמים בגבורה על הגנת העם הארץ. הפרק המתאים עתה לתפילה הוא פרק פ"ג בתהילים, שבו תפילה לניצחון ונקמה ברשעים הקמים עלינו לכלותנו (ואילו פרקים ק"ל וקמ"ב הם פרקי תפילות לחולים ומצב מצוקה).
אויבי ה' נשאו ראש, על עמו יערימו סוד. אמרו לכו ונכחידם מגוי ולא ייזכר שם ישראל עוד. אמרו נרשה לנו את נאות אלוקים. "אלוקים אל דומי לך, אל תחרש ואל תשקוט א-ל. עשה להם כמדין, כסיסרא כיבין בנחל קישון. נשמדו בעין דאר היו דומן לאדמה. אלוקי שיתמו כגלגל, כקש לפני רוח. כאש תבער יער, וכלהבה תלהט הרים. כן תרדפם בסערך, ובסופתך תבהלם. מלא פניהם קלון ויבקשו שמך ה'. יבושו וייבהלו עדי עד, ויחפרו ויאבדו. ויידעו כי אתה שמך ה' לבדך, עליון על כל הארץ" (תהלים פג).
מעלת החיילים וגנות הממשלה
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
234 - בין ישראל לעמים
235 - לתקן את שורש הפורענות
236 - סדרת 'תנועת המוסר'
טען עוד
הם נדרשים עתה לתקן את כל מה שהממשלות האחרונות קלקלו. הזהרנו שכך יהיה, והנה זה קורה. ובמקום להודות על האמת כי טעו בנסיגה, בגירוש, במתן נשק לאויבים, הפוליטיקאים מפטירים כאשתקד. וכיוון שכך, סביר גם שיאבדו לריק את רוב הפירות שניתן להשיג מן המלחמה הזו. והלוואי ונשמע מהם דיבורים של חשבון נפש ותשובה.
הנסיגות הן שורש הפורענות
כדי לשפר במידת מה את הסיכוי להשיג מן המלחמה יותר, עלינו לומר עתה את דברינו ברבים. מצבנו הלאומי התדרדר בעקבות הניסיון לרצות את האויב ולהשיג שלום וביטחון על ידי נסיגות ונתינת מעמד לשונאינו בשטחי ארץ ישראל. ולהיפך, ככל שנעסוק יותר ביישוב הארץ ובדיבורים על זכותנו על כל מרחבי הארץ, ביטחוננו יגבר.
מהסכמי אוסלו ועד היום מצבנו הביטחוני מתדרדר. בעצם, כבר מהסכמי קמפ-דיויד. אמנם אין מלחמה עם מצרים, אבל היא אחת האויבות המרות שלנו בכל פורום בינלאומי. רק מפני שאיראן וסוריה מפעילות טרור אקטיבי יותר, נדמה לרבים שכביכול המצרים אינם אויבים. אולם הם עמדו מאחורי כל הפיגועים שאש"ף חולל מהסכמי אוסלו ואילך. גם הנשק הרב שהגיע לחמאס הגיע ממצרים בהסכמתה השקטה. הרי הם מצליחים למנוע הברחת נשק לכל מרחבי מצרים הגדולה, רק לרצועת עזה הם לא מסוגלים למנוע?! בניגוד להסכמי קמפ-דיויד, הם הכפילו ושילשו את הכוח הצבאי שמותר היה להם להכניס לסיני, וזאת כביכול כדי למנוע הברחות נשק. והם לא מנעו. עשרות אלפי כלי נשק וטילים הוחדרו דרך שטחם לרצועת עזה.
כל עוד ההנהגה הנוכחית אינה מכירה בטעויותיה, אין סיכוי ששקט אמיתי ישרור בגבולנו.
מלחמת מצווה
ולמרות ההנהגה הכושלת והרופסת, המלחמה היא מלחמת מצווה. למרות החשש הכבד שמסירות הנפש של החיילים לא תתורגם להישגים אמיתיים - עצם המלחמה נגד אויבי ישראל היא מצווה. שכן, למרות שהממשלה טועה בדברים רבים, מגמתה היסודית היא להגן על העם. זהו המניע ליציאה לקרב. ואפילו הישגים מצומצמים מועילים לביטחון ישראל ומצילים נפשות, לכל הפחות לטווח הקצר.
ואמנם היה אפשר להשיג את המטרות המצומצמות הללו על ידי הפצצות אוויריות, אולם משעה שהחליטה הממשלה על יציאה למלחמה יבשתית, חובה ומצווה על כל חייל שקיבל צו לצאת להילחם באויב. זוהי סמכותה של הממשלה להכריז מלחמה. ועלינו להודות לה' שזכינו שיש לנו עתה מדינה וממשלה, ואנו יכולים להילחם על נפשנו. ולמרות שיש לנו מנהיגים טועים, כשהיינו בגלות, ולא היתה לנו מדינה, ולא היו לנו מנהיגים טועים, מצבנו הביטחוני היה גרוע לאין ערוך.
האם ראוי לומר ביקורת על הממשלה בעת מלחמה
שאלה: האם אין בדברי הביקורת שכבוד הרב כתב ב'רביבים' משום החלשת רוח העם, ופגיעה במוטיבציה של הלוחמים?
תשובה: כל כלי התקשורת מלאים פרשנים שמדברים אודות המלחמה, בוחנים את מהלכיה, שוקלים את סיכוייה ואת סיכוניה, ומנתחים את התוצאות שעשויות להתפתח ממנה. ורק אנחנו צריכים לשתוק, או אולי אף לשיר שירי הלל על רוח הגבורה שפתאום פקדה את מנהיגנו לקראת הבחירות?! להיפך, אנחנו צריכים לומר את דברנו יותר מכולם. הלא התברר שתחזיותינו התגלו כנכונות יותר. לעומת כל הפרשנים המפורסמים, שטועים כמעט תמיד בתחזיותיהם, אנחנו צדקנו, הערכנו נכון. האם דווקא אנחנו צריכים לשתוק, להצטנע? חובתנו המוסרית להשמיע את קולנו, לנסות להציל את ישראל מנביאי השקר והכזב, שמבטיחים לעם שלום עכשיו ומביאים בפועל פיגועים וגירושים, וגם מגבירים את השנאה הערבית כלפינו עשרת מונים.
לא עתה הזמן לפרש את התועלת המרובה שצומחת מביקורת זו, שמגיעה עד ראשי מערכת הביטחון. רק נציין ברמז שבזכות הביקורת, במבצע זה מסכנים פחות את חיילינו למען מניעת פגיעה באוכלוסיית האויב. ודי לחכימא ברמיזא. הלוואי ובזכות הביקורת גם תוצאות המלחמה תהיינה טובות יותר.
על ההפגנות למען גלעד שליט
שאלה: נדהמתי מן הדברים שכבוד הרב כתב בעניין גלעד שליט. הלא הוא נשלח על ידי מדינת ישראל, ואיך אפשר להפקיר אותו? כיהודים שערכי המוסר חשובים להם, האם אין חובתנו לזעוק כלפי הממשלה שתחזיר אותו הביתה?
תשובה: אילו היו המפגינים תובעים לצאת לפעולה קרבית, במטרה להרוג את שוביו ולהצילו, גם אם יש בכך סיכון לחיילים המשתתפים בפעולה, היתה טענתם מוצדקת, מפני שמדובר בפעולה שמכוונת להצלת חייל שלנו ולהרתעת אויבינו. אבל הפירוש היחיד שניתן להפגנות הללו, על ידי כל כלי התקשורת ועל ידי הממשלה, הוא שהציבור תובע להחליף אותו עבור מאות מחבלים, חלקם רוצחים ומנהיגי טרור. כאשר זה המצב, לא יכול המפגין לרחוץ כפיו בתמימות ולטעון לא לכך התכוונתי. על זה אמרו חכמים (גיטין מה, א): "אין פודין את השבויין יתר על כדי דמיהן מפני תיקון העולם". וגם אם השבוי צדיק גדול והוריו אנשים טובים, אין פודים אותו במחיר מופקע, כי זו לא שאלה פרטית אלא סכנה כללית. אם יחליפו אותו תמורת הרבה מחבלים, רצונם של אויבינו לשבות חיילים נוספים יגבר לאין ערוך. בנוסף לכך, המחבלים שישוחררו ישובו לרצוח יהודים. כבר היו עסקאות כאלה, מעסקת ג'יבריל ואילך, והתוצאות ברורות. מאות יהודים נרצחו בעקבות עסקאות אלו.
כוונתם הטובה של המפגינים למען גלעד שליט אינה מספקת כדי שמעשיהם ייחשבו טובים, אלא צריך להבין את ההשלכות של ההפגנות הללו.
אם כנים דבריהם של המפגינים, ייצאו עכשיו ויפגינו, ויתבעו מהממשלה כי לא תפסיק את ההפגזות על החמאס עד להחזרתו של גלעד שליט הביתה. ומשלא יוצאים להפגין ברוח זו, משמע שמדובר בארגוני שמאל, שבאמת לא הצלתו של גלעד שליט עומדת בראש מעייניהם אלא ריצוי דעתם של אויבינו, שלפי דעתם המוטעית יקרב בדרך כלשהי את 'השלום'.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.

בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא










