ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- שמחת תורה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אשר ישעיהו בן רבקה
נהוג לעשות סעודה לגמרה של תורה בשמחת תורה, וכן עושים מיד בשבת בראשית לכבוד התחלת התורה, להראות ששמחת הסיום היא על שזכינו להבין ש"לא נדע", כמאמר החכם "תכלית הידיעה שלא נדע", ועל החשק המחודש להתחיל מחדש את התורה, כפי שלמדונו חז"ל על הפסוק "והיה אם שמוע תשמע" - "אם תשמע בישן תשמע בחדש", ולהראות שדברי תורה אלו הם בשבילנו כחדשים "אשר אנכי מצוך היום", "יהיו בעיניכם בכל יום כחדשים, כלשון הפייטן ("רשות" לחתן בראשית) "ומסלסלים בה ישנה כחדשה".
מובא במדרש: "נעוץ סופן בתחילתן ותחילתן בסופן", הדבר הזה בא ללמד שהתורה אין לה התחלה וסוף, אלא היא מעגלים מעגלים של למוד, שבכל פעם עולים בדרגה של הבנה וחידוש, ולכן ההתחלה מתקשרת תמיד עם הסיום.
ועל פי זה יש לדרוש ולקשר את סיום התורה עם התחלתה. סיום התורה עוסק בשבחן של ישראל, הפסוקים שסיים משה לדבר עם ישראל הם (דברים פרק לג, כט) "אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בה' מגן עזרך ואשר חרב גאותך ויכחשו אויביך לך ואתה על במותימו תדרך". ואחר כך באים שמונה פסוקים אחרונים שבתורה, שיש מי שאומר שיהושע כתכן, ויש האומר שמשה כתבן בדמע, ושם משמה מדבר בשבחו של משה באופן שמזה אתה למד שבחן של ישראל (דברים פרק לד,יב) "ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל". ופרש רש"י שם "ולכל היד החזקה - שקבל את התורה בלוחות בידיו", ובמדרש שחטף את הלוחות, ונראה שזה בגלל המקטרגים שלא הסכימו להקב"ה יתן תורה לישראל, וכיון שמשה נצח אותם, גלה את ידו החזקה, וכביכול חטפן מן הקב"ה, "לעיני כל ישראל - שנשאו לבו לשבור הלוחות לעיניהם, שנאמר (לעיל ט, יז) ואשברם לעיניכם, והסכימה דעת הקב"ה לדעתו, שנאמר (שמות לד, א) אשר שברת, יישר כחך ששברת", ויש להבין את הביטוי "שנשאו לבו לשבור הלוחות לעיניהם", מה שייך כאן לומר נשיאות לב בשבירת הלוחות? אלא שמשה מסר נפשו למען הצלת ישראל, שלא יהיו נדונים "כנשואה", ויתחייבו כליה למקום, ואהבת ישראל זו מכונה "נשיאות לב". בכל אופן למדנו מכאן את מעלתם של ישראל שכל התורה היא בשבילהם, ואם ח"ו נתחייבו כליה אין טעם לתורה ומוטב לשוברה לעיניהם! וכן מובא בתנא דבי אליהו שישראל קדמו לתורה במחשבה.
וכן בתחילתה של תורה בשבחן של ישראל. "בראשית" - "בשביל ישראל שנקראו ראשית שנאמר ראשית תבואתו" (רש"י). עוד כתב רש"י שם:
בראשית - אמר רבי יצחק לא היה צריך להתחיל [את] התורה אלא (שמות יב ב) מהחודש הזה לכם, שהיא מצוה ראשונה שנצטוו [בה] ישראל, ומה טעם פתח בבראשית, משום (תהלים קיא ו) כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים, שאם יאמרו אומות העולם לישראל לסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו".
והקשו מפרשי רש"י דעדין אינו מתורץ למה הקדים מעשה בראשית ל"החודש הזה לכם", במיוחד שהתורה עיקרה ללמד אורחות חיים של הלכה, תורה מלשון הוראה?
אולם לפי הכלל שסופה נעוץ בתחילתה, אנו לומדים ששיאה של תורה הוא בגלוי מעלת ישראל, שעל ידיהם מתגלה שיש בורא לעולם, ולכן הקדים מעשה בראשית עבור כלל ישראל, להנחיל להם נחלת גויים, כיון שישראל בנחלתם יכולים לגלות לעולם שמעשה בראשית של הקב"ה.
מצאנו ברמב"ם שני דרכים להגיע לאהבת ה'. על ידי למוד התורה, כפי שכתב הרמב"ם בספר המצוות מצות עשה ג:
והמצוה השלישית היא שצונו לאהבו יתעלה וזה שנתבונן ונשכיל מצותיו ופעולותיו עד שנשיגהו ונתענג בהשגתו תכלית התענוג וזאת היא האהבה המחוייבת. ולשון סיפרי (פרשת שמע) לפי שנאמר ואהבת את ה' אלוקיך איני יודע כיצד אוהב את המקום תלמוד לומר והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם. הנה כבר בארו לך כי בהשתכלות תתאמת לך ההשגה ויגיע התענוג ותבא האהבה בהכרח.
וזה שייך רק בישראל.
ודרך שניה על ידי הסתכלות בטבע העולם, כמובא ברמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ב הלכה ב:
והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו, בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים ויראה מהן חכמתו שאין לה ערך ולא קץ מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאוה תאוה גדולה לידע השם הגדול, כמו שאמר דוד צמאה נפשי לאלהים לאל חי, וכשמחשב בדברים האלו עצמן מיד הוא נרתע לאחוריו ויפחד ויודע שהוא בריה קטנה שפלה אפלה עומדת בדעת קלה מעוטה לפני תמים דעות, כמו שאמר דוד כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך מה אנוש כי תזכרנו, ולפי הדברים האלו אני מבאר כללים גדולים ממעשה רבון העולמים כדי שיהיו פתח למבין לאהוב את השם, כמו שאמרו חכמים בענין אהבה שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם".
אולם גם דרך זו קשה להשגה, ורק ע"י ישראל מתגלה לעולם הכח להתבוננן בעולם ולהכיר את מי שאמר והיה העולם.
שנה זו תשס"א היא בגימטריה סך של הפסוק "לעיני כל ישראל", מי יתן ונזכה שיתקיים סופו נעוץ בתחילתו ויתגלה לעיני כל ישראל, בראשית בעבור ישראל שנקראו ראשית, וכח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.












