ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ארץ ישראל ומצוותיה
- א"י נקנית ביסורים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אשר ישעיהו בן רבקה
אולם השנה הניגון בבין הזמנים היה שונה. מבחינה לאומית היו מאורעות שלא נתנו לנו מנוח, לא הרגשנו שאנו יכולים לצאת ולנשום אויר צלול ורענן, הקשיים העיקו עלינו. אולם לאחר מספר ימים לא היתה רק מועקה, והשמועה על כך שאנו הוכינו באופן פרטי לאומי העביר אותנו ממצב של נינוחות למצב של קריאה לדגל של משימה נוראית שהקב"ה הטיל עלינו.
ברגע הראשון אי אפשר לעכל, במידה מסוימת גם לא רוצים לעכל. זהו המצב שהמת מוטל לפנינו שבו אנו שבורים ורצוצים ואין אנו מתפנים אפילו לקיום מצוות.
אולם לאחר מכן כשמגיע זמן האבלות אנו נזכרים במה שאנו לומדים בסוגיה שהישיבה עסוקה בה שמצב האבלות לא פוטר ממצוות. הטרדה הנוראית אינה מאפשרת לנו שלא להירתם למשימות החיים. הטרדה שגורמת שלא לעשות היא הטרדה שאנו צריכים להסיר מקרבנו. אנו צריכים לנצל את הטרדה לעשייה גדולה מתוך השבר הנורא.
יש מצב של סילוק נשמה מהעולם שבאה בצורה הדרגתית, עם הכנה נפשית, כשהאדם רואה את פרי עמלו בנים ובני בנים שבאופן טבעי ממלאים בחיים צעירים את החיים שהלכו למנוחה. דרך זו מעוררת בנו את המחשבה על המיתה כשינה, כהפסק של חיים הנועד לבנות את העולם בדרך הדרגתית של "דור לדור ישבח מעשיך".
אולם בסילוק של נשמה באופן פתאומי, ועוד יותר בסילוק מספר נשמות בבת אחת באופן פתאומי, ועוד יותר בסילוק אבא ואימא שעדיין ציפינו מהם להמשיך ולגדל אותנו אין אנו יכולים להתייחס לכך בדרך נינוחה. "אחד מבני חבורה שמת - תדאג כל החבורה כולה". אולם אם יותר מאחד, אם בחבורה אחת יש רצף של מאורעות (משפ' לוי, דיקשטיין, זר) - על אחת כמה וכמה. הדאגה היא דאגה של לקיחת אחריות, של תיקון והתעלות. כאן אנו מרגישים שאנו נקראים להוציא אל הפועל כוחות לא בצורה הדרגתית אלא בדרך על אנושית. כאן אנו נדחפים לחפש מעיינות לחיים חדשים, מעיינות שהיו כמוסים בחיי אבא ואימא.
כך אנו אומרים בפרק כ"ז פרק המלווה אותנו כהכנה לימים הנוראים. "כי אבי ואימי עזבוני וה' יאספני. הורני ה' דרכך ונחני באורח מישור". פסוקים אלו נכתבים בפרק המתאר זמן של מלחמה. טבעה של המלחמה הוא שתהליכים שבימי רגיעה יכולים לקחת זמן רב, מופיעים בה בהופעה פתאומית. התשובה שקדמה לעולם, התשובה שחושפת רבדים עמוקים בחיים, באה מתוך מצב של משבר ומצוקה. המצב שאין אבא ואימא טבעיים דוחף את המציאות לגילוי האבא העל אנושי - האבא האלוקי.
הייסורים בזמן הגאולה אינם ייסורים שנועדו לעכב את מהלך השראת השכינה. הייסורים נועדו לזרז את תהליך הלידה. הקב"ה לא מסתפק בקצב של "דור לדור ישבח מעשיך". כל דור עושה שליחותו בשנים קצובות יותר. הוא מעביר את המשימה לבאים אחריו ודוחף אותם לגדול מהר ועמוק יותר ממה שהמחשבה האנושית העלתה על דעתה. המצב שיש בדור הרבה יתומים, הרבה אחים שנהפכים להיות אבות לאחיהם הקטנים יוצרת נשמות גדולות, כוחות נפלאים שבתחילה נראה שהם צריכים להיות עסוקים בבנייה האישית שלהם, שהם עסוקים רק בחבישת הפצעים שלהם. אולם לאחר זמן יתברר שהשבר הזה בנה נפשות של אנשים גדולים ועמוקים בעלי יכולת מופלאה ומהם יתברך כל עם ישראל בתהליך גאולתו.
אנו צריכים להוות סביבה תומכת ונתמכת בבחינת "איש לרעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק". בתחילה זה נראה כביכול כחברה מתגוננת אולם לאחר זמן יתברר שאנו ניזונים רוחנית מתהליכים אלו.
דוד המלך מתאר בפרקי ההלל מצב של "אפפוני חבלי מוות ומצרי שאול מצאוני. אולם התגובה הנכונה של "צרה ויגון אמצא ובשם ה' אקרא" היכולת להפוך כל מצב ממצב של הסתר פנים למצב של קריאה בשם ה', למצב של יתגדל ויתקדש שמיה רבה, הוא זה שמבטיח לזכות לפסוקים שלאחר מכן:
"שובי נפשי למנוחיכי כי ה' גמל עליכי. כי חלצת נפשי ממות את עיני מן דמעה את רגלי מדחי. אתהלך לפני ה' בארצות החיים".
המבחן של בין הזמנים היה מבחן של קידוש ה'. אנו מקווים שקיבלנו ציון טוב במבחן זה. בכל רחבי העולם היה רושם מקידוש ה' שהיה בבין הזמנים. מגיעים טלפונים מכל קצוות תבל, גם מגויים, שמרגישים שותפים לנו, שמרגישים שותפים לקידוש ה' שהיה קשור בנו. עתה אנו נקראים להמשיך קידוש ה' זה בחיינו כאן בחיים של תורה ואמונה בישיבתנו.
ובהמשך הפרק שם:
"יקר בעיני ה' המותה לחסידיו. אנה ה' כי אני עבדך אני עבדך בן אמתך פתחת למוסרי".
בעיני הקב"ה סילוק של חסידיו הינו דבר יקר, ואם קורה דבר מעין זה זהו מצב שבו אנו שילמנו מחיר יקר שבו פרענו את חובינו. אנו בטוחים שהקב"ה יגמול לנו מהרה וינחם אותנו על ידי שיקרב אותנו אליו בתוככי ירושלים הללויה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
