ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ארץ ישראל ומצוותיה
- א"י נקנית ביסורים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אשר ישעיהו בן רבקה
אולם השנה הניגון בבין הזמנים היה שונה. מבחינה לאומית היו מאורעות שלא נתנו לנו מנוח, לא הרגשנו שאנו יכולים לצאת ולנשום אויר צלול ורענן, הקשיים העיקו עלינו. אולם לאחר מספר ימים לא היתה רק מועקה, והשמועה על כך שאנו הוכינו באופן פרטי לאומי העביר אותנו ממצב של נינוחות למצב של קריאה לדגל של משימה נוראית שהקב"ה הטיל עלינו.
ברגע הראשון אי אפשר לעכל, במידה מסוימת גם לא רוצים לעכל. זהו המצב שהמת מוטל לפנינו שבו אנו שבורים ורצוצים ואין אנו מתפנים אפילו לקיום מצוות.
אולם לאחר מכן כשמגיע זמן האבלות אנו נזכרים במה שאנו לומדים בסוגיה שהישיבה עסוקה בה שמצב האבלות לא פוטר ממצוות. הטרדה הנוראית אינה מאפשרת לנו שלא להירתם למשימות החיים. הטרדה שגורמת שלא לעשות היא הטרדה שאנו צריכים להסיר מקרבנו. אנו צריכים לנצל את הטרדה לעשייה גדולה מתוך השבר הנורא.
יש מצב של סילוק נשמה מהעולם שבאה בצורה הדרגתית, עם הכנה נפשית, כשהאדם רואה את פרי עמלו בנים ובני בנים שבאופן טבעי ממלאים בחיים צעירים את החיים שהלכו למנוחה. דרך זו מעוררת בנו את המחשבה על המיתה כשינה, כהפסק של חיים הנועד לבנות את העולם בדרך הדרגתית של "דור לדור ישבח מעשיך".
אולם בסילוק של נשמה באופן פתאומי, ועוד יותר בסילוק מספר נשמות בבת אחת באופן פתאומי, ועוד יותר בסילוק אבא ואימא שעדיין ציפינו מהם להמשיך ולגדל אותנו אין אנו יכולים להתייחס לכך בדרך נינוחה. "אחד מבני חבורה שמת - תדאג כל החבורה כולה". אולם אם יותר מאחד, אם בחבורה אחת יש רצף של מאורעות (משפ' לוי, דיקשטיין, זר) - על אחת כמה וכמה. הדאגה היא דאגה של לקיחת אחריות, של תיקון והתעלות. כאן אנו מרגישים שאנו נקראים להוציא אל הפועל כוחות לא בצורה הדרגתית אלא בדרך על אנושית. כאן אנו נדחפים לחפש מעיינות לחיים חדשים, מעיינות שהיו כמוסים בחיי אבא ואימא.
כך אנו אומרים בפרק כ"ז פרק המלווה אותנו כהכנה לימים הנוראים. "כי אבי ואימי עזבוני וה' יאספני. הורני ה' דרכך ונחני באורח מישור". פסוקים אלו נכתבים בפרק המתאר זמן של מלחמה. טבעה של המלחמה הוא שתהליכים שבימי רגיעה יכולים לקחת זמן רב, מופיעים בה בהופעה פתאומית. התשובה שקדמה לעולם, התשובה שחושפת רבדים עמוקים בחיים, באה מתוך מצב של משבר ומצוקה. המצב שאין אבא ואימא טבעיים דוחף את המציאות לגילוי האבא העל אנושי - האבא האלוקי.
הייסורים בזמן הגאולה אינם ייסורים שנועדו לעכב את מהלך השראת השכינה. הייסורים נועדו לזרז את תהליך הלידה. הקב"ה לא מסתפק בקצב של "דור לדור ישבח מעשיך". כל דור עושה שליחותו בשנים קצובות יותר. הוא מעביר את המשימה לבאים אחריו ודוחף אותם לגדול מהר ועמוק יותר ממה שהמחשבה האנושית העלתה על דעתה. המצב שיש בדור הרבה יתומים, הרבה אחים שנהפכים להיות אבות לאחיהם הקטנים יוצרת נשמות גדולות, כוחות נפלאים שבתחילה נראה שהם צריכים להיות עסוקים בבנייה האישית שלהם, שהם עסוקים רק בחבישת הפצעים שלהם. אולם לאחר זמן יתברר שהשבר הזה בנה נפשות של אנשים גדולים ועמוקים בעלי יכולת מופלאה ומהם יתברך כל עם ישראל בתהליך גאולתו.
אנו צריכים להוות סביבה תומכת ונתמכת בבחינת "איש לרעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק". בתחילה זה נראה כביכול כחברה מתגוננת אולם לאחר זמן יתברר שאנו ניזונים רוחנית מתהליכים אלו.
דוד המלך מתאר בפרקי ההלל מצב של "אפפוני חבלי מוות ומצרי שאול מצאוני. אולם התגובה הנכונה של "צרה ויגון אמצא ובשם ה' אקרא" היכולת להפוך כל מצב ממצב של הסתר פנים למצב של קריאה בשם ה', למצב של יתגדל ויתקדש שמיה רבה, הוא זה שמבטיח לזכות לפסוקים שלאחר מכן:
"שובי נפשי למנוחיכי כי ה' גמל עליכי. כי חלצת נפשי ממות את עיני מן דמעה את רגלי מדחי. אתהלך לפני ה' בארצות החיים".
המבחן של בין הזמנים היה מבחן של קידוש ה'. אנו מקווים שקיבלנו ציון טוב במבחן זה. בכל רחבי העולם היה רושם מקידוש ה' שהיה בבין הזמנים. מגיעים טלפונים מכל קצוות תבל, גם מגויים, שמרגישים שותפים לנו, שמרגישים שותפים לקידוש ה' שהיה קשור בנו. עתה אנו נקראים להמשיך קידוש ה' זה בחיינו כאן בחיים של תורה ואמונה בישיבתנו.
ובהמשך הפרק שם:
"יקר בעיני ה' המותה לחסידיו. אנה ה' כי אני עבדך אני עבדך בן אמתך פתחת למוסרי".
בעיני הקב"ה סילוק של חסידיו הינו דבר יקר, ואם קורה דבר מעין זה זהו מצב שבו אנו שילמנו מחיר יקר שבו פרענו את חובינו. אנו בטוחים שהקב"ה יגמול לנו מהרה וינחם אותנו על ידי שיקרב אותנו אליו בתוככי ירושלים הללויה.

הרב ש. יוסף וייצן
רב היישוב פסגות ור"מ בישיבת בית אל.

נתיבות עולם - הרב ש. יוסף וייצן אהבת הדומה והשונה - הרחבת החיים והעשרתם
נתיב אהבת ה' למהר"ל, פרק א' (2)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.









