המערה של חוני | הרב מרדכי הוכמן | בית המדרש

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

הלכה מחשבה ומוסר
ארץ אגדה
חוני המעגל

קטגוריה משנית

4888

8 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

אמו"ר רחל ב"ר בנימין בונים

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

במאמר הקודם, "המעגל של חוני", דנו במשנה במסכת תענית (ג, ח) המספרת מעשה פלאי בחוני המעגל שסיבב את עצמו במעגל ולא יצא מהמעגל עד שבא הגשם המרווה ויצאו כל ישראל ממקומם להר הבית. בירושלמי במסכת תענית (פ"ג, ה"ט) מובא מעשה פלאי נוסף בחוני המעגל, וזו לשונו כשהיא מתורגמת:

"אמר ר' יודן גיריא, אותו חוני המעגל - בן בנו של חוני המעגל היה. סמוך לחורבן בית המקדש יצא להר - אצל הפועלים; עד שהוא שם, ירד מטר. נכנס לו למערה, ישב נם וישן לו, והיה שקוע בשנתו שבעים שנה; עד שחרב בית המקדש ונבנה פעם שניה. לסוף שבעים שנה נעור משנתו. יצא לו מן המערה וראה שהעולם השתנה. קרקע שהיתה כרמים הפכה למטע זיתים, וקרקע שהיתה זיתים הפכה לשדה זרעים. שאל את בני המדינה ואמר להם: מה נשמע בעולם? אמרו לו: ואין אתה יודע מה נשמע בעולם?! אמר להם: לא. אמרו לו: מי אתה? אמר להם: חוני המעגל. אמרו לו: שמענו שהיה נכנס לעֲזָרָה והיא מאירה. נכנס לעֲזָרָה והאירה, וקרא על עצמו: "בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים".

מעשה זה תמוה מאד. במשנה עצמה מבואר שחוני המעגל היה בימי שמעון בן שטח, כלומר כשלוש מאות וחמישים שנה בערך אחר חורבן בית ראשון. וכיצד מסופר שבית המקדש חרב ונבנה בימיו של חוני (או של סבו)?!

לבד מכך קשה, כיצד יתכן שאדם ישן במשך שבעים שנה ואינו מת? והאפשרות שהתרחש נס נראית דחויה, שהרי אין הקב"ה עושה נס אלא לצורך גדול.

קושי זה מצטרף אל הקשיים הנוספים שיש בספורים על חוני, שהערנו עליהם במאמרים הקודמים. וזו דרך של חז"ל לרמוז לקורא כי עליו להתבונן בדברים במבט מעמיק יותר, בהתבוננות המאפשרת העפלה אל עולם גבוה יותר, עולם רוחני.

חורבן המקדש והשינה
במאמר ה"מעגל של חוני" התבאר שהמשנה במסכת תענית עוסקת למעשה בנבואת ירמיה על גאולת ישראל (לא, כ-כה). חוני הוא דמות המגלמת את סמלי נבואת ירמיה שלפיה ה' יברא חידוש, ואת הגאולה העתידית יביאו האיכרים. ומתוך עמלם במלאכות, שסמלו הוא סבוב המעגל, יגיע הגשם המרווה, שהוא הגאולה. אך המשנה הותירה אותנו לוטים בערפל לגבי סיום הנבואה המדבר על שינה עריבה ויקיצה ממנה "עַל זֹאת הֱקִיצֹתִי וָאֶרְאֶה וּשְׁנָתִי עָרְבָה לִּי" (שם). המעשה שמספר ר' יודן גיריא בירושלמי על השינה וחורבן המקדש ובניינו בא לבאר כיצד קורות חייו של חוני קשורים לשינה שבנבואת ירמיה.

להרחבת הסמלים של חורבן המקדש והשינה נביא שתי אימרות של התנא ר' שמעון בן אלעזר.

"רבי שמעון בן רבי אלעזר אומר: אם יאמרו לך ילדים בנה בית המקדש אל תשמע להן, ואם יאמרו לך זקנים סתור בית המקדש שמע להן. מפני שבנין ילדים סתירה, וסתירת זקנים בנין". (מגילה דף לא, ב)
"אמר רבי שמעון בן אלעזר: "והנה טוב מאד" - והנה טובה שינה, וכי שינה טובה מאד? אתמהא! לא כן תנינן (שנינו): "יין ושינה לרשעים נאה להם ונאה לעולם"? אלא מתוך שאדם ישן קימעא הוא עומד ויגע בתורה הרבה." (בראשית רבה וילנא, ט, ו)

סתירת בית המקדש פשוטו כמשמעו היא איסור חמור מן התורה, אלא שאין מדובר כאן בבית המקדש אלא בדבר שנמשל לבית המקדש. לדעת רבי שמעון בן אלעזר כדי לזרז את הגאולה יש "לסתור" את "המקדש", כלומר צריך לצאת מבית המדרש כדי להרבות בעסק. וכשם שאדם מבטל מתורתו והולך לישון בכדי לקום רענן לעמל התורה, כך צריכים ישראל לצאת מבית המדרש ולעמול במלאכות. "שינה" זו מהתורה ו"סתירת" ה"מקדש" היא שתביא לעושר הגדול עליו דברו הנביאים, ואז נוכל לעמול בתורה בלא שום טורח. ולשינה זו מכוון הכתוב בירמיה "עַל זֹאת הֱקִיצֹתִי וָאֶרְאֶה וּשְׁנָתִי עָרְבָה לִּי".

חיבור בין דורות
אמרתו של ר' שמעון בן אלעזר המשבחת את ה"שינה" מוקפת במדרש בבראשית רבה (וילנא, ט, ה-ז) בשני מדרשים של ר' שמואל בר נחמן שבהם הוא משתמש באופן מודגש בתיאור של חבור בין דורות. במדרש אחד הוא משתמש בתיאור של ילד (נכד) הרכוב על גבי זקנו (סבו), ושומע דרשה בשם ר' שמעון בן אלעזר: "והנה טוב מאד - והנה טוב מות". במדרש נוסף, בנו של ר' שמואל בר נחמן דורש בשם אביו: "והנה טוב מאד - זה יצר רע" שבונה ומקיים את העולם, כאשר מודגש שהבן קרוי על שם הסב, אביו של ר' שמואל בר נחמן.

חזרה סמוכה זו על השימוש בחיבור שבין נכד לסב רוצה לגלות לנו על הפן הנוסף הגלום במדרש של רבי שמעון בן אלעזר: "והנה טוב מאד - והנה טובה שינה". לדעת ר' שמעון בן אלעזר ה"שינה" מן התורה יכולה להימשך כל ימיו של הפועל, והיקיצה שלו תתרחש כאשר יתגלגל בתוך גוף של צאצא, ובסמלים שבאותם מדרשים מדובר בנכד 1 .

המעשה שבירושלמי נפתח בתיאור שולי לכאורה, שחוני המעגל הוא נכדו של חוני המעגל, אולם תיאור זה, וכן חוסר הבהירות האם המקדש נחרב בימי הסבא או הנכד (ואולי אצל שניהם?) הם הבסיס של העלילה!! וסיום המעשה שבו נאמר שחוני נכנס לעזרה והיא האירה כבתחילה, משלים את תחילת הספור שחוני הוא נכדו של חוני.

התיאור של השתלשלות הדורות ושל העזרה שהאירה שולחים אותנו אל הכתוב באיוב (לג, כט-ל): "הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵ-ל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר: לְהָשִׁיב נַפְשׁוֹ מִנִּי שָׁחַת לֵאוֹר בְּאוֹר הַחַיִּים:". כתוב זה ניתן להתפרש כמדבר על תהליך ה"גלגול"; כלומר, שהאדם חוזר לעולם כמה פעמים כדי שבסופו של דבר יאיר באור החיים.

חוני בונה את חייו על אמונה זו, הוא שומע ל"עצת הזקנים" של ר' שמעון בן אלעזר והוא סותר את המקדש האישי שלו, את בית המדרש, ויוצא אל הפועלים. יציאתו אל הפועלים מביאה את הגשם המרווה שמשמש בנבואת ירמיה כסמל לגאולה.

במעשה שבירושלמי היציאה אל הפועלים כרוכה ביציאה אל ההר, מפני שבמשנה משמשת היציאה להר הבית כסמל ליציאה אל הפועלים; והמעשה בא להרחיב את המסופר במשנה אודות המעגל של חוני. השנויים שחלים בעולם מתוארים בסיפור כחלופי תפקיד בלבד. קרקע שהיתה כרמים הפכה למטע זיתים, וקרקע שהיתה זיתים הפכה לשדה זרעים. לפי עקרון זה, פעם אתה מופיע בעולם ככורם, ופעם אתה מופיע בו כמוסק, ופעם אתה מופיע בו כאיכר; ובאחת הפעמים תופיע בעולם כלומד בבית המדרש.

המעשה שבירושלמי מאשר את שיטת ר' שמעון בן אלעזר. למרות שחוני "יָשֵׁן" מדברי תורה את שבעים שנות חייו, ונראה כקבור בחייו בתוך "מערה" 2 אטומה, לבסוף נבנה המקדש האישי, וחוני "מקיץ" ומתגלגל בנכדו ונכנס לבית המדרש 3 ל"עֲזָרָה", - ותורתו מאירה שם ב"אוֹר הַחַיִּים". וכשהוא מביט לאחור על מעשיו בגלגוליו הקודמים מתקיימת בו נבואת ירמיה: "עַל זֹאת הֱקִיצֹתִי וָאֶרְאֶה וּשְׁנָתִי עָרְבָה לִּי".

ר' יהודה בן גרים וחורבן הקבר
שמו של בעל המעשה ר' יודן גיריא מופיע פעם נוספת בבראשית רבה כמי שבא ללמוד תורה מר' שמעון בר יוחאי. במהדורת וילנא (לה, ג) הוא נקרא "ר' יודן גיורי" שפירושו בעברית ר' יהודה הגר, ובמהדורת תיאודור-אלבק (לה, טז) הוא נקרא בשם "ר' יודן בר גיורי" שפירושו בעברית ר' יהודה בן גרים.

בתלמוד הבבלי במסכת מועד קטן (דף ט, א-ב) מסופר שר' יהודה בן גרים דן בהתמודדות הקיימת בין ה"מעגל" לבין ה"פלס" שהוא הקו הישר 4 . הכתוב "פַּלֵס מַעְגַּל רַגְלֶךָ וְכָל דְּרָכֶיךָ יִכֹּנוּ" (משלי ד, כו) מדבר בשבח הפלס, (ומבואר במדרש שם שהשעות שהאדם הולך בהן לבית המדרש הן השעות של הפלס). אך הכתוב "אֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ לֹא תֵדָע" (משלי ה, ו) מדבר בשבח המעגל שהוא עמל המלאכות, ומזהיר לכאורה שלא לפלס אותו.

ר' יהודה בן גרים דורש שם, שבמצוה שאדם חש שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים, יניח את עיסוקו בתורה, ויעסוק לשם שמים ב"מעגל" באותו "אורח חיים". דרשה זו משלימה את המעשה שמספר ר' יהודה בן גרים על חוני המעגל בירושלמי. והיא מסבירה שחוני עזב את בית המדרש לשם שמים, הוא חש שמצוות הבאת הגאולה אינה יכולה להיעשות על ידי אחרים ולכן הצטרף לפועלים, אבל הוא עוד יחזור! ואם לא בגופו עצמו אזי בגוף נכדו.

באותו מעשה, רבי שמעון בר יוחאי שלח את בנו אל ר' יהודה בן גרים כדי שזה יברכנו. ר' יהודה בן גרים מברכו אולם אינו כולל בברכותיו ברכה של ריבוי בתורה, אלא רק ברכות ארציות. ניסוחן של הברכות נאמר באופן סמלי, ובכללן נמצאת ברכה תמוהה: "יהי רצון שיחרב ביתך, ויתיישב בית ההארחה שלך".

ר' אלעזר בנו של רשב"י תמה על ברכה זו, אולם רשב"י מבאר לבנו, שכוונת ר' יהודה בן גרים הייתה לברכה. מפני שהעולם-הזה הוא המקום שבו אתה מתארח, ואלו הקבר והעולם-הבא הוא הבית, שהרי כתוב: "קרבם בתימו לעולם" (תהלים מט, יב) ואל תקרא "קרבם" אלא "קברם".

הסבר זה עדיין עמום. שהרי הטובה שטמונה בברכת ישוב העולם-הזה היא גלויה, אך מה הטובה הטמונה בחורבן הקבר? ומדוע לא ינוחו המתים על משכבותם?! והרי ידוע שיש צער למת כשמחטטים את קברו?!

אלא שלר' יהודה בן גרים חורבן הקבר פירושו חזרה ב"גלגול". ודבר זה מרומז בהמשך הכתוב שמובא שם באגדה: "קִרְבָּם בָּתֵּימוֹ לְעוֹלָם מִשְׁכְּנֹתָם לְדֹר וָדֹר קָרְאוּ בִשְׁמוֹתָם עֲלֵי אֲדָמוֹת". כלומר, כאשר קוראים לנכד על שם הסב, הרי שהקבר נחרב והמת חוזר עלי אדמות לעולם הזה.

ר' יהודה בן גרים מדריך את בנו של רשב"י, שכאשר יצטרך להחליט, האם להישאר בבית המדרש ולהאיר בתורה, או שמא לצאת אל הפועלים ולעסוק עימם במצוות הבאת הגאולה; הוא יכול לצאת אליהם ולעסוק בישוב העולם הזה ובהבאת הגאולה. שהרי האדם אינו מציאות בת חלוף אלא הוא "גלגל" המתגלגל וישנו בעולם, ובאחת הפעמים שיחרב קברו ויחזור ב"גלגול" ויראה שהעולם מושלם לגמרי יכנס ל"עֲזָרָה" - לבית המדרש, והכל יאיר כבתחילה.

גל של עצמות
כבר נאמר לעיל, שהבאת הסיפור על חוני שסובב עצמו במעגל והביא להורדת גשמים במשנה במסכת תענית, נועדה ללמד זכות על הממעטים בעמל התורה ומרבים בעמל המלאכות. שמעון בן שטח סבור שהגאולה תגיע דרך עמל התורה בלבד, ואלו חוני סבור שעמל המלאכות הוא שלב מקדים והכרחי. ר' יהודה בן גרים סבור שחוני אינו מתכוון ליציאה לפרק זמן קצר, ולדעתו חוני מקריב את כל חייו הרוחניים האישיים כדי להביא את הגאולה. וכאשר שמעון בן שטח אומר במשנה, שהקב"ה הסכים בדיעבד עם דרכו של חוני, הוא מתכוון גם לקיצוניות שכזו.

לימוד זכות זה הוא אופן מיוחד של שילוב תפילה תוך כדי לימוד התורה; שבו חז"ל מלמדים זכות גם על מי שהם שוללים את דרכם.

אמנם, חז"ל מלמדים זכות גם על העמלים בתורה שחולקים על הדרכות אלו. אחד מאותם המעשים הוא המעשה בחרוב של חוני כפי שהוא מסופר באגדה המקבילה בבבלי בתענית (דף כג, א), ובו נעסוק במאמר מיוחד. ואחד מאותם המעשים הוא מעשה המערה והחרוב של רשב"י ובנו שבבבלי בשבת (דף לד, א) שגם בו נעסוק בהמשך, אולם כבר כעת נעיר שבסיומו כאשר רשב"י יוצא לבסוף מן המערה שבה נטמן בעקבות דבוריו (שיטתו) של ר' יהודה בן גרים הוא פוגש בו ואומר: "עדיין יש לזה בעולם? נתן בו עיניו, ועשהו גל של עצמות".

הביטוי "גל של עצמות" מופיע באגדות נוספות ונדון בו במאמר מיוחד, אולם יתכן שבאגדה זו יש לו גם משמעות פרטית ומכוונת ביותר. שכן, אם נדייק בדברי הכתוב: "הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר: לְהָשִׁיב נַפְשׁוֹ מִנִּי שָׁחַת לֵאוֹר בְּאוֹר הַחַיִּים:" (איוב לג, כט-ל), יתכן שנסיק שמספר הגלגולים שבהם הבורא פועל עם האדם ונותן ונותן לו הזדמנות נוספת להאיר בְּאוֹר הַחַיִּים הוא מוגבל. אולם אנשים רבים קבלו את השקפת העולם של ר' יהודה בן גרים, בלא לחשוש לסיכונים הכרוכים בה, והיו דוחים את שובם לבית המדרש לגלגול הבא מתוך הנחה שגלגול זה מובטח להם. כאשר רשב"י עושה מיהודה בן גרים "גל של עצמות" הוא מפרסם, שהקיצוניות שנוספה על ידי יהודה בן גרים לדמותו של חוני הצדיק, ולפיה חוני אינו מוציא את ראשו מהמערה ומכניסו לבית המדרש אפילו לשעה קלה - היא מסוכנת. אסור לאדם לבטוח שהוא "גלגל" שישנו לעד "בעולם"; ויתכן מאד שזו הפעם האחרונה שנשמתו מתגלגלת ומה שיוותר ממנו בעולם הוא "גל" של "עצמות". "ואל תאמר לכשאפנה אשנה שמא לא תפנה" (משנה אבות ב, ד). ובאותו המעשה רשב"י מלמד זכות על עמלי התורה.

במאמר זה התבאר שהמושגים "מערה","שינה" ו"מעגל" ו"חורבן המקדש" משמעותם גאולה דרך עמל המלאכות, ואלו המושגים "עזרה" ו"פלס" משמעותם גאולה דרך עמל התורה. ולפי מה שהתבאר כאן ניתן להבין אגדות נוספות שבהן הם מוזכרים.

בטיולנו באגדות אלו ראינו כי "על פני המים" של דברי חכמינו ז"ל מרחפת רוח של לימוד זכות על קהילות ועל דמויות פרטיות מישראל. ובעת שאנו הוגים בפינו את אותן האגדות אנו מתפללים אל הקב"ה שאותן דמויות תמצאנה חן לפניו וימלא את משאלותיהם לטובה, שהרי כל אותן דמויות פועלות לקרוב הגאולה.

^ 1 ובעניין הגלגול ראה בדברי הרמב"ן בתורת האדם (שער הגמול) על "סוד העיבור" כהסבר לייסורי איוב, ובדבריו על הייבום בפרושו לבראשית (לח, ח). יש להוסיף שגם בבבלי ה"נכד" מופיע בתור הממשיך של חוני.
^ 2 המערה מסמלת ירידה והתחברות אל הארציות, וראה גם בבית עולמים לרי"א חבר (דף קלד, א)
^ 3 וכן מתבאר גם באגדה המקבילה בבבלי בתענית (דף כג א) ששם מוזכר בית המדרש במפורש.
^ 4 וראה גם בקל"ח פתחי חכמה פתח יג

חוני המעגל

הרב מרדכי הוכמן

עורך מדור אגדה במכון ארץ חמדה.

מאמרים נוספים בארץ אגדה
רבי שמעון ובני האלמנה
ניסן תשפ"ב
הכנה לחג השבועות
דויד המלך 'הכהן החדש'
סיוון תשע"ז
נושאים שונים
שיטת רש"י – בחיובי אונסין
בבא מציעא לה, ב; בבא מציעא צו, ב; סנהדרין עב, א
סיון תשע"א
קניני מכר, מציאה וגניבה
רכוב ברשות הרבים
בבא מציעא דף ט, א; בבא בתרא דף פד, ב; קידושין דף כח, ב
אייר תש"ע

חוני המעגל

חוני המעגל
המעגל של חוני
חלק א'
הרב מרדכי הוכמן | שבט תשס"ו
חוני המעגל
החרוב של חוני
חלק ג'
הרב מרדכי הוכמן | אדר תשס"ו

חוני המעגל

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

רחל אמנו
רחל אמנו – מתי נפטרה?
הרב משה צוריאל זצ"ל | חשוון תשע"ז
נוסחי תפילה
תפילה לשלום המדינה ולחיילי צה"ל
הסידור המהיר
תשעה באב
בזכותה של רחל
הרב עזריאל אריאל | אב תשפ"ה
רחל אמנו
רחל אמנו - מקבצת את בניה לגבולם
הרב דוד דב לבנון | ר"ח כסלו תשס"ב

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

רביבים
מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
39 דק'
מידות הראי"ה
זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
הרב ש. יוסף וייצן | ח' חשוון תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת לך לך תשפז
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
1:03
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת לך לך תשפז – לבחור בברית האבות
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב יוסף צבי רימון
הרב אליעזר מלמד
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הרב חגי לונדין
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
הרה"ג צבי שכטר
ר' יעקב כץ (כצל'ה)
הרב חנן פורת ז"ל
הרב אליקים לבנון

1:03
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת לך לך תשפז – לבחור בברית האבות
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – לך לך
עלון מספר 623
עלון מספר 623
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
רביבים
מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
34 דק'
לך לך
פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
לך לך
מאמר לך לך פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז
בחירות תשפ"ז
היה לא תהיה - עת לעשות!
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז
30 דק'
בכורות
בכורות דף ל"ג
הרב אלי סטפנסקי | י' חשוון תשפ"ז
56 דק'
בבא מציעא
שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
הרב חיים כץ | ט' חשוון תשפ"ז
39 דק'
מידות הראי"ה
זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
הרב ש. יוסף וייצן | ח' חשוון תשפ"ז
בחירות תשפ"ז
מנהיגות של נצחון?
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז
31 דק'
בכורות
בכורות דף ל"ב
הרב אלי סטפנסקי | ט' חשוון תשפ"ז
ענג שבת
עונג שבת פרשת לך לך - וירא
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
5 דק'
לך לך
לך לך - מהו סוד ההצלחה בחיים?
הרב מאיר גולדויכט | תשרי תשפ"ז
39 דק'
שיעורים בספר יהושע
סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
הרב עידו יעקובי | ח' חשוון תשפ"ז
48 דק'
גשמים בארץ ישראל
שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
31 דק'
בכורות
בכורות דף ל"א
הרב אלי סטפנסקי | ח' חשוון תשפ"ז
52 דק'
מידות הראי"ה
אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
הרב משה בר ציון | ה' חשוון תשפ"ז