האם צריכים לחתור לגירוש הערבים מן הארץ?

לדעת רוב הפוסקים, כל גוי שאינו נחשב גר תושב, נצטוונו שלא ישב בארצנו ולא ניתן לו חנייה בקרקע של ארץ ישראל, שכל גוי שאינו גר תושב ממילא יכול להחטיאנו ולפגוע בהגשמת יעודנו האלוקי בארץ (כך דעת המגיד משנה בפירושו לרמב"ם, והריטב"א, ומנחת חינוך, וכפתור ופרח, וכך דעת כמה אחרונים שאוסרים את מכירת הקרקע לישמעאלים בשמיטה, וביניהם הנצי"ב). כדי להיות גר תושב צריך לעמוד בשני תנאים, לשמור שבע מצוות בני נח, ולהאמין בה' אלקי ישראל תוך קבלת הריבונות המוחלטת של עם ישראל על ארצו כציווי התורה. אלא שהוסיף הרמב"ם שם, שכיום שהיובל אינו נוהג אי אפשר כלל לקבל גר תושב, וממילא יוצא שאין היתר להשאיר גויים בארץ. בעת הקמת המדינה דנו גדולי הרבנים במעמד הערבים, ואם מוטלת עלינו מצווה לפעול לגרושם מהארץ. אלא שפרש הרב הרצוג, שאף שכיום אין מקבלים גר תושב כדי להתיר את כניסתו לארץ, מכל מקום אם הוא כבר גר בארץ, ובפועל עומד בקריטוריונים של גר תושב, אין מצווה לגרשו. אולם במשך עשרות השנים שעברו התברר כי בפועל רבים מן הערבים אינם מקבלים את ריבונותינו על הארץ, ואף משתפים פעולה עם המחבלים הרוצחים. הרי שהם עוברים על שני הכללים היסודיים של גר תושב, וממילא ברור שעל פי הדעה השלישית - מצווה עלינו לגרשם. בנוסף לכך, נראה שעלינו לגרש את שונאינו מארצנו, כדי לקיים את מצוות ישוב הארץ השקולה כנגד כל המצוות. וכדרך שנאמר (במדבר לג, נג): "והורשתם את הארץ וישבתם בה, כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה". ושם בהמשך (לג, נה): "ואם לא תורישו את יושבי הארץ מפניכם והיה אשר תותירו מהם לשיכים בעיניכם ולצנינים בצידיכם וצררו אתכם על הארץ אשר אתם יושבים בה". בנוסף לכך, אותם הרשעים שעשו את הרצח, החמס והשקר לכלי אומנותם - גרועים מעובדי עבודה זרה, ובמיוחד שהם מתעצמים במלחמתם כנגד תורת ישראל. אמנם הערבים שמקבלים על עצמם את עקרונות שבע המצוות וריבונות ישראל על ארצו - אפשר להשאיר בארץ, כדברי הרב הרצוג. אבל אין בידינו יכולת לדעת כיום כמה אחוזים מתוך האוכלוסיה הערבית יכולים להיות בפועל כגרים תושבים. שכן לצערינו אנחנו, מדינת ישראל, הפקירה את האוכלוסיה הערבית לשלטון כנופיות הרצח שהבאנו וחימשנו. לפיכך רק אחר שנגרש את כל אותם המזדהים בגלוי עם המלחמה נגדנו, בין אם הם בתוך הקו הירוק ובין מחוצה לו, נוכל להציע בפני האוכלסיה הנשארת את הברירה האמיתית: לחיות כאן על פי עקרונות המוסר והצדק שבמורשת ישראל על פי הגדרת גר תושב או להגר למדינה אחרת. כל הדברים הללו אמורים במסגרת של עימותים מוגבלים, אבל במלחמה הכללים שונים: אין בוחנים כל אדם כיחיד, אלא מתייחסים אל כלל החברה שנלחמת נגדנו, ואזי בנוסף לעצם החתירה לנצחון בקרב מלחמה כללי ה"לא ישבו בארצך" משתנים, את כלל האוכלוסיה צריך לגרש, ורק את אותם שידוע כי תמכו בנו בפועל - צריך להשאיר.